ממלכת ברכיניוג – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 41: שורה 41:
הממלכה נוסדה לאחר סיום [[בריטניה (פרובינקיה רומית)|השלטון הרומי בבריטניה]] בתחילת [[המאה ה-5]] כחלק [[ממלכת דאווד]] (Dyfed), היא הפכה לממלכה עצמאית סביב [[450]] ונקראה על שם מלכה הראשון [[בריכן]] (Brychen, שמשמעו "המנומש"). הממלכה, בדומה לדאווד, נוסדה על ידי עמים [[אירים]] שהגיעו לדרום ויילס בסוף השלטון הרומאי, ממצאים רבים מהאזור מראים השפעה גאלית ניכרת. עיר הבירה הקדומה של הממלכה הוקמה על [[קראנוג]] באגם ל'אנגורס (Llangorse), קראנוג זה (סוג של אי מלאכותי) הוא ייחוד בכך שהוא היחיד שנמצא מחוץ לאזורים הגאלים של [[אירלנד]] ו[[סקוטלנד]].
הממלכה נוסדה לאחר סיום [[בריטניה (פרובינקיה רומית)|השלטון הרומי בבריטניה]] בתחילת [[המאה ה-5]] כחלק [[ממלכת דאווד]] (Dyfed), היא הפכה לממלכה עצמאית סביב [[450]] ונקראה על שם מלכה הראשון [[בריכן]] (Brychen, שמשמעו "המנומש"). הממלכה, בדומה לדאווד, נוסדה על ידי עמים [[אירים]] שהגיעו לדרום ויילס בסוף השלטון הרומאי, ממצאים רבים מהאזור מראים השפעה גאלית ניכרת. עיר הבירה הקדומה של הממלכה הוקמה על [[קראנוג]] באגם ל'אנגורס (Llangorse), קראנוג זה (סוג של אי מלאכותי) הוא ייחוד בכך שהוא היחיד שנמצא מחוץ לאזורים הגאלים של [[אירלנד]] ו[[סקוטלנד]].


על פי המסורת, בשנת [[470]], לאחר ניסיון כושל לתקוף את [[ממלכת מרסיה]], כוחות ממרסיה פלשו לבכיניוג והעלו באש את הקראנוג ששימש מרכז השלטון של הממלכה. אם זאת כיום מקובל לחשוב שמדובר בפלישה של כוחות אירים ושמקור הבלבול הוא בפלישה מרסית שהתרחשה בשנת 916. נפילת הבירה באגם ל'אנגרוס הובילה להקמת בירה חדשה בטלגארת', שנותרה בירת הממלכה עד לסופה במאה ה-11.
על פי המסורת, בשנת [[470]], לאחר ניסיון כושל לתקוף את [[ממלכת מרסיה]], כוחות ממרסיה פלשו לבכיניוג והעלו באש את הקראנוג ששימש מרכז השלטון של הממלכה. אם זאת כיום מקובל לחשוב שמדובר בפלישה של כוחות אירים ושמקור הבלבול הוא בפלישה מרסית שהתרחשה בשנת 916. נפילת הבירה באגם ל'אנגרוס הובילה להקמת בירה חדשה בטלגארת', שנותרה בירת הממלכה עד לסופה במאה ה-11. לאחר מותו של בריכן סביב [[490]] שושלתו המשיכה למשך כ-350 שנים כאשר מעט ידוע לגבי שמות המלכים או תקופות השלטון שלהם, עד שבשנת [[640]] המלך ריוואלון אפ איוולון נפטר ללא יורש זכר וביתו סינדרק פארך ריוואלון יורשת את הממלכה. סינדרק נישאת לקלוטן, מלך דאווד (בן-דודה הרחוק), ולמשך כמאה שנה שתי הממלכות מתאחדות תחת מלך אחד.

בשנת [[730]] לערך, כוחות מ[[ממלכת קרידיגיון]] השכנה פולשים לממלכת דאווד. הממלכות המאוחדות של דאווד וברכיניוג נאלצות להתפצל כאשר אווסט אפ קדוואג, אחיו הצעיר של המלך, מקבל את כס ממלכת ברכיניוג. בתקופה זו מאבקים על הירושה מובילים לפיצול גם בממלכת ברכיניוג לשלושה מחוזות.


==ראו גם==
==ראו גם==

גרסה מ־18:35, 1 באוקטובר 2021

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
ממלכת ברכיניוג
Teyrnas Brycheiniog

ממלכת בריכניוג (בכחול) בתחילת המאה ה-11.
ממשל
משטר מונרכיה
שפה נפוצה ולשית
עיר בירה טלגארת' (כיום בפוויס)
היסטוריה
הקמה סיום השלטון הרומי בבריטניה
תאריך סביב 450
פירוק מות גריפיד' אפ אליסד'
תאריך סביב 1045
ישות קודמת הקיסרות הרומיתהקיסרות הרומית בריטניה הרומית
ישות יורשת ממלכת דהוברת'
אדוניות הספר הוולשי ההנורמניות
דמוגרפיה
דת נצרות קלטית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ממלכת בּרכֶינִיוֹגוולשית: Brycheiniog) הייתה ממלכה ולשית עצמאית בימי הביניים המוקדמים אשר שכנה בדרום-מזרח ויילס בין המאה ה-5 למאה ה-11.

היסטוריה

הממלכה נוסדה לאחר סיום השלטון הרומי בבריטניה בתחילת המאה ה-5 כחלק ממלכת דאווד (Dyfed), היא הפכה לממלכה עצמאית סביב 450 ונקראה על שם מלכה הראשון בריכן (Brychen, שמשמעו "המנומש"). הממלכה, בדומה לדאווד, נוסדה על ידי עמים אירים שהגיעו לדרום ויילס בסוף השלטון הרומאי, ממצאים רבים מהאזור מראים השפעה גאלית ניכרת. עיר הבירה הקדומה של הממלכה הוקמה על קראנוג באגם ל'אנגורס (Llangorse), קראנוג זה (סוג של אי מלאכותי) הוא ייחוד בכך שהוא היחיד שנמצא מחוץ לאזורים הגאלים של אירלנד וסקוטלנד.

על פי המסורת, בשנת 470, לאחר ניסיון כושל לתקוף את ממלכת מרסיה, כוחות ממרסיה פלשו לבכיניוג והעלו באש את הקראנוג ששימש מרכז השלטון של הממלכה. אם זאת כיום מקובל לחשוב שמדובר בפלישה של כוחות אירים ושמקור הבלבול הוא בפלישה מרסית שהתרחשה בשנת 916. נפילת הבירה באגם ל'אנגרוס הובילה להקמת בירה חדשה בטלגארת', שנותרה בירת הממלכה עד לסופה במאה ה-11. לאחר מותו של בריכן סביב 490 שושלתו המשיכה למשך כ-350 שנים כאשר מעט ידוע לגבי שמות המלכים או תקופות השלטון שלהם, עד שבשנת 640 המלך ריוואלון אפ איוולון נפטר ללא יורש זכר וביתו סינדרק פארך ריוואלון יורשת את הממלכה. סינדרק נישאת לקלוטן, מלך דאווד (בן-דודה הרחוק), ולמשך כמאה שנה שתי הממלכות מתאחדות תחת מלך אחד.

בשנת 730 לערך, כוחות מממלכת קרידיגיון השכנה פולשים לממלכת דאווד. הממלכות המאוחדות של דאווד וברכיניוג נאלצות להתפצל כאשר אווסט אפ קדוואג, אחיו הצעיר של המלך, מקבל את כס ממלכת ברכיניוג. בתקופה זו מאבקים על הירושה מובילים לפיצול גם בממלכת ברכיניוג לשלושה מחוזות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ממלכת ברכיניוג בוויקישיתוף

הערות שוליים