שיח (מדעי החברה)

במדעי החברה, שיח מציין דרך חשיבה ממוסדת, גבול חברתי המגדיר את מה שניתן לומר בתחום מסוים. השיח משפיע על הדרך בה אנו רואים את הדברים. לדוגמה, שתי צורות שיח שונות עשויות לשמש לתיאור קבוצות גרילה, האחת מתארת אותם כ"לוחמי חופש" והשנייה כ"טרוריסטים", כך שהשיח הנבחר מכתיב את הדקדוק, הביטויים ולפעמים גם את הסגנון הנדרש כדי לתקשר.

חשיבותו של השיח, לפי תאורטיקנים פוסט מודרניסטים, נובע משתי תובנות שהתפתחו במאה ה-20:

• בפילוסופיה של הלשון התפתחה בתקופה זו תפיסה לפיה השפה היא גבול טרנסצנדנטלי של התודעה - אנו מסוגלים לתפוס, לחשוב ולהבין רק את מה שאנו מסוגלים לנסח במילים.
• בתאוריות פוסט סטרוקטורליסטיות ופוסט מודרניסטיות, השיח מקבל משמעות חשובה ביותר, בגלל ניתוק הקשר בין מסמן למסומן. עקב ניתוק זה, השיח מהווה למעשה את המציאות - האופן שבו אנו מדברים על דברים, האופן בו אנו מתייחסים אליהם, מעצב את המציאות ומכתיב אותה.

שילוב של שתי תפיסות אלה מביא לכך, שהשיח הנהוג בחברה מסוימת לגבי נושא מסוים מכתיב את העמדות שיכולות להינקט על-ידי בני חברה זו בנושא המדובר.

אחת מהתרומות העיקריות לתאוריה של השיח ניתנה על ידי מישל פוקו שקישר בין ידע, כוח ושיח. פוקו טען כי שיח פירושו משטר של ידע המגדיר את מה שמותר לומר, וגם את מה שאסור. השיח מפעיל על הסובייקט כוח, מתוקף יכולתו לכפות על הסובייקט אמת שעליו להכיר בה.

ראו גם

• פרסומים חשובים בסוציולוגיה
• סדר השיח
• תולדות המיניות - הרצון לדעת

קישורים חיצוניים

• ביקורת הומוריסטית על השיח הפוסט מודרניסטי, מתוך הבלוג של "זו ש" בישראבלוג.