פוסט-סטרוקטורליזם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פוסט סטרוקטורליזם)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פוסט־סטרוקטורליזם היא גישה פילוסופית (או לחלופין, אסכולה) שיצאה מתוך הסטרוקטורליזם בשנות השישים ומתאפיינת בדחייה עקבית (אך לא בהכרח מוחלטת) של החשיבה הסטרוקטורלית (ובפרט הסטרוקטורלית-מהותנית).

הפוסט־סטרוקטורליזם דוחה את הרדוקטיביות המתודולוגית של הסטרוקטורליזם; במקום זאת, מחפשים הפוסט־סטרוקטורלים אחר משחק עקבי עם מסמנים ולכן נוטים להימנע מלכפות פרשנות ייחודית לרעיון מסוים. כמו כן קוראים הם להתנגד באופן עקבי ל"שדות כוח דכאניים" שהם תפיסות המדכאות תפיסות אחרות בחברה, שנתפסות כאילו הן בקונפליקט עם הראשונות, כאשר אין באמת הכרח לכך (ראו הרחבה בהמשך).

בהתאם לסלידה מחשיבה סטרוקטורלית, והדגשת שינוי הפרשנות למסמן מסוים כשיטה כללית לניתוח מידע, הרי שישנה מעט מאוד הסכמה בין תאוריות פוסט־סטרוקטורליות שונות, אך נקודת המוצא של כולן היא הביקורת על הסטרוקטורליזם (ובפרט על הסטרוקטורליזם המהותני).

חקירות פוסט־סטרוקטורליות נוטות להיות עם אוריינטציה פוליטית, משום שרבים מאנשי אסכולה זו מאמינים שהעולם בו אנו חושבים שאנו חיים הוא במידה רבה מבנה חברתי, עם אידאולוגיות וגופים שונים (כולל עסקיים) אשר חבריהם מנסים להשיג הגמוניה בתחומם ולעתים אף מתפתח צורך זה לצורך להשיג הגמוניה על פני החברה כולה[1].

הפוסט־סטרוקטורליזם קושר את החשיבה האנושית באופן מובהק עם הבניה מנטלית, אישית וקולקטיבית (ובפרט עם הבניה קולקטיבית מסוג הבניה חברתית) ולמושג ההבניה ולנגזרותיו יש יישום ניכר בכתיבהם של תאורטיקנים פוסט סטרוקטורליים.

הפוסט סטרוקטורליזם עוסק בפירוק רלטיביסטי של עובדות ותהליכים, אם כי הוא נתפס בדרך כלל כגישה מנוגדת לרלטיביזם[דרוש מקור]: בעוד שהרלטיביזם מניח בבסיסו את קיומה של "מטא־שפה", כלומר, נקודת מבט שהיא נייטרלית מהשפעת השפה ומשקיפה עליה כביכול מבחוץ, הפוסט סטרוקטורליזם שולל את קיומה של נקודת מבט חוץ־לשונית[דרוש מקור]. באשר לפרשנות, הפוסט סטרוקטורליזם מדגיש את חשיבות הפרשנות הפרסונלית-ספציפית על הפרשנות הסובייקטבית-קולקטיבית לממצאים ובפרט כאלה שאינם מדויקים-מאד מבחינה מדעית (כמו ממצאים מתחום הפיזיקה או הכימיה).

יישום חברתי של ההשקפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפוסט-סטרוקטורליזם הינו ביקורתי מאד כלפי הבניות חברתיות ואכן יישום בולט של ההשקפה הפוסט־סטרוקטורלית הוא בתאוריות מגדריות של פמיניסטיות מהגל השלישי ושל תאורטיקנים קווירים המבקשים לאתגר את מה שהם מזהים כהבניות מצומצמות ולא מבוקרות של מגדר, ומונחים כמו גזע או מוצא אתני, זהות מגדרית, נטייה מינית ולעתים גם לאום ועוד; הבניות אותם הם מזהים כמזיקות והרסניות.

הפוסט־סטרוקטורליזם כשלעצמו הוא בין היתר כלי מובחן לניתוח מידע במציאות ואינו מזוהה בכל מקרה עם פמיניזם מהגל השלישי או תאורטיקה קווירית.

שדות כוח דכאניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפוסט סטרוקטורליזם מבקש לקדם התנגדות עקבית ל"שדות כוח דכאניים", שהם עמדות המעוגנות בהבניה קולקטיבית מסוימת (כגון הבניה תרבותית או הבניה חברתית ספציפית), אשר גורמות לדיכוי קבוצות שונות בחברה המבקשות כביכול לחיות את חייהן מבלי לפגוע בקבוצות אחרות. תאורטיקנים פוסט סטרוקטורלים סבורים כי שדות כוח אלה הן סטרוקטורות נפשיות (רעיונות) שאינן בהכרח גלויות ומשתנות לפי זמן ומקום והיצמדות יתרה אליהן היא פעולה שמטרתה לקדם הגמוניה של הקובצה המדכאת על פני הקבוצות המדוכאות וכי בכל מקרה השלכותיהן שליליות ומזיקות לחברה בכללותה.

סיווג הגישה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה פילוסופית, רבים מסווגים גישה זו בתוך הפילוסופיה הקונטיננטאלית. מבחינה מדעית, הגישה שימושית במחקר במדעי החברה ובפרט בפסיכולוגיה (ובזה גם נוירופסיכולוגיה) ובסוציולוגיה.

יישום עקרונות הגישה לתופעות מדעיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגישה הפוסט סטרוקטורלית מסבירה את ההיבט הנפשי של תופעות נוירופסיכולוגיות מסוימות כגון ראיית צבע (בהיותה מדגישה את הספצפיות של הפרשנות המנטאלית לאובייקט הפיזיקאלי הטהור, שיכולה להיות לא הומוגנית בשל תופעות כמו עיוורון צבעים), אם כי בערך בכך מסתכם הקשר העקיף שלה למדעי הפיזיקה, הכימיה, והפסיכולוגיה.

פוסט־סטרוקטורליסטים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רולאן בארת המאוחר, מישל פוקו, לואי אלתוסר, ברונו לטור, ג'וליה קריסטבה, ז'יל דלז, פליקס גוואטרי, ז'אק דרידה, וג'ודית באטלר.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי רבים בתנועת הפוסט-סטרוקטורליזם זה נכון אפילו לקבוצות מגדריות כמו גברים ונשים אשר פרטים מסוימים בהם מנסים לקדם הגמוניה לאחת משתי הקבוצות.
Social sciences.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה ובנושא פילוסופיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.