שיח (מדעי החברה) – הבדלי גרסאות
מ בוט משנה: cs:Diskurz |
מ בוט החלפות: על ידי; |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
* ב[[פילוסופיה של הלשון]] התפתחה בתקופה זו תפיסה לפיה השפה היא גבול [[טרנסצנדנטלי]] של ה[[תודעה]] - אנו מסוגלים לתפוס, לחשוב ולהבין רק את מה שאנו מסוגלים לנסח במילים. |
* ב[[פילוסופיה של הלשון]] התפתחה בתקופה זו תפיסה לפיה השפה היא גבול [[טרנסצנדנטלי]] של ה[[תודעה]] - אנו מסוגלים לתפוס, לחשוב ולהבין רק את מה שאנו מסוגלים לנסח במילים. |
||
* בתאוריות [[פוסט סטרוקטורליזם|פוסט סטרוקטורליסטיות]] ו[[פוסט מודרניזם|פוסט מודרניסטיות]], השיח מקבל משמעות חשובה ביותר, בגלל ניתוק הקשר בין [[מסמן]] ל[[מסומן]]. עקב ניתוק זה, השיח מהווה למעשה את המציאות - האופן שבו אנו מדברים על דברים, האופן בו אנו מתייחסים אליהם, מעצב את המציאות ומכתיב אותה. |
* בתאוריות [[פוסט סטרוקטורליזם|פוסט סטרוקטורליסטיות]] ו[[פוסט מודרניזם|פוסט מודרניסטיות]], השיח מקבל משמעות חשובה ביותר, בגלל ניתוק הקשר בין [[מסמן]] ל[[מסומן]]. עקב ניתוק זה, השיח מהווה למעשה את המציאות - האופן שבו אנו מדברים על דברים, האופן בו אנו מתייחסים אליהם, מעצב את המציאות ומכתיב אותה. |
||
שילוב של שתי תפיסות אלה מביא לכך, שהשיח הנהוג בחברה מסוימת לגבי נושא מסוים מכתיב את העמדות שיכולות להינקט על |
שילוב של שתי תפיסות אלה מביא לכך, שהשיח הנהוג בחברה מסוימת לגבי נושא מסוים מכתיב את העמדות שיכולות להינקט על ידי בני חברה זו בנושא המדובר. |
||
אחת מהתרומות העיקריות לתאוריה של השיח ניתנה על ידי [[מישל פוקו]] שקישר בין [[ידע]], [[כוח (סוציולוגיה)|כוח]] ושיח. פוקו טען כי שיח פירושו משטר של ידע המגדיר את מה שמותר לומר, וגם את מה שאסור. השיח מפעיל על הסובייקט כוח, מתוקף יכולתו לכפות על הסובייקט אמת שעליו להכיר בה. |
אחת מהתרומות העיקריות לתאוריה של השיח ניתנה על ידי [[מישל פוקו]] שקישר בין [[ידע]], [[כוח (סוציולוגיה)|כוח]] ושיח. פוקו טען כי שיח פירושו משטר של ידע המגדיר את מה שמותר לומר, וגם את מה שאסור. השיח מפעיל על הסובייקט כוח, מתוקף יכולתו לכפות על הסובייקט אמת שעליו להכיר בה. |
||
גרסה מ־11:56, 24 במרץ 2008
במדעי החברה, שיח מציין דרך חשיבה ממוסדת, גבול חברתי המגדיר את מה שניתן לומר בתחום מסוים. השיח משפיע על הדרך שבה אנו רואים את הדברים. לדוגמה, שתי צורות שיח שונות עשויות לשמש לתיאור קבוצות גרילה, האחת מתארת אותם כ"לוחמי חופש" והשנייה כ"טרוריסטים", כך שהשיח הנבחר מכתיב את הדקדוק, הביטויים ולפעמים גם את הסגנון הנדרש כדי לתקשר.
חשיבותו של השיח, לפי תאורטיקנים פוסט מודרניסטים, נובע משתי תובנות שהתפתחו במאה ה-20:
- בפילוסופיה של הלשון התפתחה בתקופה זו תפיסה לפיה השפה היא גבול טרנסצנדנטלי של התודעה - אנו מסוגלים לתפוס, לחשוב ולהבין רק את מה שאנו מסוגלים לנסח במילים.
- בתאוריות פוסט סטרוקטורליסטיות ופוסט מודרניסטיות, השיח מקבל משמעות חשובה ביותר, בגלל ניתוק הקשר בין מסמן למסומן. עקב ניתוק זה, השיח מהווה למעשה את המציאות - האופן שבו אנו מדברים על דברים, האופן בו אנו מתייחסים אליהם, מעצב את המציאות ומכתיב אותה.
שילוב של שתי תפיסות אלה מביא לכך, שהשיח הנהוג בחברה מסוימת לגבי נושא מסוים מכתיב את העמדות שיכולות להינקט על ידי בני חברה זו בנושא המדובר.
אחת מהתרומות העיקריות לתאוריה של השיח ניתנה על ידי מישל פוקו שקישר בין ידע, כוח ושיח. פוקו טען כי שיח פירושו משטר של ידע המגדיר את מה שמותר לומר, וגם את מה שאסור. השיח מפעיל על הסובייקט כוח, מתוקף יכולתו לכפות על הסובייקט אמת שעליו להכיר בה.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ביקורת הומוריסטית על השיח הפוסט מודרניסטי, מתוך הבלוג של "זו ש" בישראבלוג.