קרנות הפנסיה ההסתדרותיות – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
קרנות הפנסיה ההסתדרותיות התאגדו באמצע שנות החמישים, כמיזוג של קופות תגמולים קטנות. הראשונה שבהן, קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות, הוקמה בתחילת [[1954]]. הקרנות העניקו לעמיתיהן זכויות חסרות בסיס אקטוארי, גישה שהייתה גורם מרכזי במשבר שאליו נקלעו. בין השאר, לשם סיוע ל[[עולה חדש|עולים חדשים]], שתקופת הצבירה שלהם לפנסיה קצרה, הובטחה צבירה מוגדלת בעשר השנים הראשונות (עד כדי הכפלת הזכויות<ref>דב פלג, "סוגיות בפנסיה", '''בטחון סוציאלי''', ינואר 1993.</ref>), ועקב כך עמיתים שהיו חברים במשך עשר שנים או מעט יותר, זכו לפנסיה גדולה במידה ניכרת מזו שהיו ראויים לה על פי שיקולים אקטואריים. בצעד זה נטלו קרנות הפנסיה על עצמן משימה שנועדה לממשלה ולא להן. |
קרנות הפנסיה ההסתדרותיות התאגדו באמצע שנות החמישים, כמיזוג של קופות תגמולים קטנות. הראשונה שבהן, קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות, הוקמה בתחילת [[1954]]. הקרנות העניקו לעמיתיהן זכויות חסרות בסיס אקטוארי, גישה שהייתה גורם מרכזי במשבר שאליו נקלעו. בין השאר, לשם סיוע ל[[עולה חדש|עולים חדשים]], שתקופת הצבירה שלהם לפנסיה קצרה, הובטחה צבירה מוגדלת בעשר השנים הראשונות (עד כדי הכפלת הזכויות<ref>דב פלג, "סוגיות בפנסיה", '''בטחון סוציאלי''', ינואר 1993.</ref>), ועקב כך עמיתים שהיו חברים במשך עשר שנים או מעט יותר, זכו לפנסיה גדולה במידה ניכרת מזו שהיו ראויים לה על פי שיקולים אקטואריים. בצעד זה נטלו קרנות הפנסיה על עצמן משימה שנועדה לממשלה ולא להן. |
||
==לקריאה נוספת== |
|||
* יהודה כהנא, '''ספר ביטוח החיים, הפנסיה והגמל בישראל''', הוצאת עתרת, 1988, חלק ד: הסדרי פנסיה מצטברת ופנסיה תקציבית. |
|||
== הערות שוליים == |
== הערות שוליים == |
||
גרסה מ־16:06, 19 בספטמבר 2008
קרנות הפנסיה ההסתדרותיות הן קרנות פנסיה שהוקמו בשנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי ההסתדרות הכללית, והיו גוף מרכזי בביטוח הפנסיוני של העובדים בישראל. המשבר שאליו נקלעו הקרנות, עקב גרעון אקטוארי כבד, הביא להלאמתן בשנת 2003, ולניתוקן מההסתדרות הכללית.
קרנות הפנסיה ההסתדרותיות הן:
- מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ;
- קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים אגודה שיתופית בע"מ;
- נתיב - קרן הפנסיה של פועלי ועובדי מפעלי משק ההסתדרות בע"מ;
- קרן ביטוח ופנסיה לפועלים חקלאיים ובלתי מקצועיים בישראל - אגודה שיתופית בע"מ;
- קרן הביטוח והפנסיה של פועלי בנין ועבודות ציבוריות א.ש. בע"מ;
- קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ.
- מגן - קרן פנסיה מרכזית לקואופרציה ביצרנות תחבורה ושירותים - אגודה שיתופית בע"מ.
קרנות הפנסיה ההסתדרותיות התאגדו באמצע שנות החמישים, כמיזוג של קופות תגמולים קטנות. הראשונה שבהן, קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות, הוקמה בתחילת 1954. הקרנות העניקו לעמיתיהן זכויות חסרות בסיס אקטוארי, גישה שהייתה גורם מרכזי במשבר שאליו נקלעו. בין השאר, לשם סיוע לעולים חדשים, שתקופת הצבירה שלהם לפנסיה קצרה, הובטחה צבירה מוגדלת בעשר השנים הראשונות (עד כדי הכפלת הזכויות[1]), ועקב כך עמיתים שהיו חברים במשך עשר שנים או מעט יותר, זכו לפנסיה גדולה במידה ניכרת מזו שהיו ראויים לה על פי שיקולים אקטואריים. בצעד זה נטלו קרנות הפנסיה על עצמן משימה שנועדה לממשלה ולא להן.
לקריאה נוספת
- יהודה כהנא, ספר ביטוח החיים, הפנסיה והגמל בישראל, הוצאת עתרת, 1988, חלק ד: הסדרי פנסיה מצטברת ופנסיה תקציבית.
הערות שוליים
- ^ דב פלג, "סוגיות בפנסיה", בטחון סוציאלי, ינואר 1993.
