אנטיפרוטון – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Thijs!bot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: da:Antiproton
Adiel lo (שיחה | תרומות)
תיקון תרגמת
שורה 1: שורה 1:
ה'''אנטיפרוטון''' (<math>\bar{p}</math>) הוא ה[[אנטי-חלקיק‎]] של ה[[פרוטון]]. אנטיפרוטונים הם יציבים, אך הם קצרי ימים. מהרגע של התנגשות עם פרוטון יהיה תהליך [[איון]] ותהיה התפרצות אנרגיה. האנטיפרוטון התגלה בשנת [[1955]] על ידי ה[[פיזיקאי|פיזיקאים]] [[אמיליו סגרה]] ואוון צ'מברליין מ[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]] והם אף קיבלו על כך את [[פרס נובל לפיזיקה]] בשנת [[1959]]. אנטיפרוטון מורכב משני [[קווארק|קווארקים]] אנטי-אפ מקווארק אחד של אנטי-דאון (<math>\bar{\mathrm{u}}\bar{\mathrm{u}}\bar{\mathrm{d}}</math>)
ה'''אנטיפרוטון''' (<math>\bar{p}</math>) הוא ה[[אנטי-חלקיק‎]] של ה[[פרוטון]]. אנטיפרוטונים הם חלקיקים יציבים, אך קצרי ימים. זאת כיוון שבאופן טיפוסי אנטיפרוטון יעבור [[אניהילציה]] עם פרוטון. האנטיפרוטון התגלה בשנת [[1955]] על ידי ה[[פיזיקאי|פיזיקאים]] [[אמיליו סגרה]] ואוון צ'מברליין מ[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]] והם אף קיבלו על כך את [[פרס נובל לפיזיקה]] בשנת [[1959]]. אנטיפרוטון מורכב משני [[קווארק|קווארקים]] אנטי-אפ ומקווארק אחד של אנטי-דאון (<math>\bar{\mathrm{u}}\bar{\mathrm{u}}\bar{\mathrm{d}}</math>)


אנטי-פרוטון נוצר באופן ספונטני בתנאים שווי-ערך ל[[טמפרטורה]] של כ- <math>10^{13}</math> מעלות [[קלווין]], תנאים שהתקיימו באופן טבעי רק ב[[המפץ הגדול|מפץ הגדול]]. ב-[[CERN]], למשל, משתמשים ב[[מאיץ חלקיקים|מאיץ חלקיקים]] מסוג [[סינכרוטרון]] של פרוטונים, כדי להאיץ פרוטונים לאנרגיה קינטית של 26 [[ג'יגה]] [[אלקטרון וולט]] ולהטיחם לעברו של מוט [[אירידיום]]. האנרגיה של הפרוטונים הניתזים מגרעיני האירידיום הינה גבוהה דיה כדי לחולל בריאה של חלקיקים שונים, כשאת האנטיפרוטונים הנוצרים מפרידים בעזרת [[מגנט]]ים הנתונים ב[[ריק]].
אנטי-פרוטון נוצר באופן ספונטני בתנאים שווי-ערך ל[[טמפרטורה]] של כ- <math>10^{13}</math> מעלות [[קלווין]], תנאים שהתקיימו באופן טבעי רק ב[[המפץ הגדול|מפץ הגדול]]. ב-[[CERN]], למשל, משתמשים ב[[מאיץ חלקיקים|מאיץ חלקיקים]] מסוג [[סינכרוטרון]] של פרוטונים, כדי להאיץ פרוטונים לאנרגיה קינטית של 26 [[ג'יגה]] [[אלקטרון וולט]] ולהטיחם לעברו של מוט [[אירידיום]]. האנרגיה של הפרוטונים הניתזים מגרעיני האירידיום הינה גבוהה דיה כדי לחולל בריאה של חלקיקים שונים, כשאת האנטיפרוטונים הנוצרים מפרידים בעזרת [[מגנט]]ים הנתונים ב[[ריק]].

גרסה מ־20:49, 2 במרץ 2009

האנטיפרוטון () הוא האנטי-חלקיק‎ של הפרוטון. אנטיפרוטונים הם חלקיקים יציבים, אך קצרי ימים. זאת כיוון שבאופן טיפוסי אנטיפרוטון יעבור אניהילציה עם פרוטון. האנטיפרוטון התגלה בשנת 1955 על ידי הפיזיקאים אמיליו סגרה ואוון צ'מברליין מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי והם אף קיבלו על כך את פרס נובל לפיזיקה בשנת 1959. אנטיפרוטון מורכב משני קווארקים אנטי-אפ ומקווארק אחד של אנטי-דאון ()

אנטי-פרוטון נוצר באופן ספונטני בתנאים שווי-ערך לטמפרטורה של כ- מעלות קלווין, תנאים שהתקיימו באופן טבעי רק במפץ הגדול. ב-CERN, למשל, משתמשים במאיץ חלקיקים מסוג סינכרוטרון של פרוטונים, כדי להאיץ פרוטונים לאנרגיה קינטית של 26 ג'יגה אלקטרון וולט ולהטיחם לעברו של מוט אירידיום. האנרגיה של הפרוטונים הניתזים מגרעיני האירידיום הינה גבוהה דיה כדי לחולל בריאה של חלקיקים שונים, כשאת האנטיפרוטונים הנוצרים מפרידים בעזרת מגנטים הנתונים בריק.