ברונכיאקטזיס

ברונכיאקטזיס (בעברית "רחבת הסימפונות") היא מחלה חסימתית וזיהומית של הריאות. ברונכיאקטזיס מאופיינת על ידי התרחבות בלתי נורמלית ובלתי הפיכה של הסימפונות. היא יכולה להופיע כמום מלידה או כברונכיאקטזיס נרכשת, אשר יכולה להיות מקומית או כללית, ומתאפיינת ביצירת חללים ברונכיאלים גדולים ורבים.

שני אלמנטים חשובים בהיווצרות המחלה: חסימה וזיהום. החסימה יכולה להיווצר עקב גידול, גוף זר, הפרעות בתנועת הריסנים (cilia) כגון סינדרום קרטגנר, או פקקי ריר דביקים וצמיגים, המהווים קרקע להתפתחות של זיהומים, כמו במחלת הציסטיק פיברוזיס. ברונכיאקטזיה יכולה להיווצר גם עקב זיהומים קשים- למשל על ידי סטיפלוקוקוס, פסאודומונס (Pseudomonas) וחיידק השחפת, אשר גורמים לנמק של הרקמה ולדלקת ריאות נמקית. (ראו- דלקות וזיהומים של הריאה).

הזיהומים בדרכי הנשימה גורמים להחלשה של הדופן, הרחבתה וכתוצאה מכך הגעה של זיהומים חוזרים אשר עלולים לגרום למורסות (אבצסים). כתוצאה מהזיהומים מתמלאים הברונכים בהפרשות הגורמות לחסימה של דרכי האוויר- המחלה בעלת אפיונים של מחלה חסימתית. מבחינה מורפולוגית, הסמפון מורחב מאד והוא מאבד לחלוטין את המבנה הנורמלי שלו. הרקמה אכולה על ידי תסנין דלקתי כבד, והאפיתל עובר מטפלסיה קשקשית (הפיכה לאפיתל שטוח רב שכבתי) וחלק ממנו חסר. יש התכייבות עם ריר המכיל כמות גדולה של חיידקים. ניתן לראות בנתיחה כי הברונכים עצמם מתמשכים דיסטלית ומאד מוארכים- מגיעים כמעט עד לאדר עצמו.

סיבוכים: בין היתר, התפתחות של יתר לחץ דם ריאתי עם אי ספיקה של הלב הימני, עמילואידוזיס משנית ו- clubbing של האצבעות. סיבוך נוסף הינו שליחת אבצסים למוח- חדירה של חומר מזוהם מהריאות דרך ורידי הריאה אל הלב השמאלי, ומשם אל המוח (או לאיברים אחרים). הנזק לריאה הינו בלתי הפיך.

הסימנים הקליניים המרכזיים הם שיעול, כיח מוגלתי ושיעול דמי (המופטיזיס).