נווה שלום (שכונה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קישורים חיצוניים: דד לינק/לא קשור
שורה 19: שורה 19:


* [[זרח ברנט]], '''התרחבות היישוב ביפו: יסוד השכונה "נוה-שלום"''' 1890, [[אברהם יערי]], [[זכרונות ארץ ישראל]] - כרך א' - פרק נ"ז
* [[זרח ברנט]], '''התרחבות היישוב ביפו: יסוד השכונה "נוה-שלום"''' 1890, [[אברהם יערי]], [[זכרונות ארץ ישראל]] - כרך א' - פרק נ"ז

==קישורים חיצוניים==
* רונית סבירסקי, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3033124,00.html נווה צדק: שכונת טבע של שימור] באתר ynet.
*[http://arnona.co.il/files/NaveZedek_Shabazi_Henya.pps#53 הניה מליכסון: מצגת על נווה צדק וסביבתה, אפריל 2006]


{{השכונות שקדמו לתל אביב}}
{{השכונות שקדמו לתל אביב}}

גרסה מ־19:39, 6 באפריל 2009

נווה שלום
(למפת תל אביב רגילה)
 
נווה שלום
נווה שלום

נווה שלום היא שכונה בתל אביב שנבנתה בשנת 1890, שלוש שנים לאחר נווה צדק. היא הוקמה על ידי זרח ברנט, אחד ממייסדי פתח תקווה. נווה שלום הייתה בין השכונות הראשונות אשר היו לימים לעיר תל אביב. שכונות אלה נבנו כדוגמת השכונות הירושלמיות, ויוזמיהן דיברו אודותיהן במונחים של "לצאת מן החומות". הדוגמה הירושלמית הראתה לבוני השכונות החדשות שניתן להקים שכונות במרחק מה מהעיר, במחיר זול ואגב תנאי תשלום נוחים. מקור שמה של השכונה הוא מדברי ישעיהו הנביא:

"וְיָשַׁב עַמִּי, בִּנְוֵה שָׁלוֹם; וּבְמִשְׁכְּנוֹת, מִבְטַחִים, וּבִמְנוּחֹת, שַׁאֲנַנּוֹת."

ישעיהו ל"ב, י"ח

כיום, שכונת נווה שלום שוכנת בדרום-מערב שכונת נוה צדק, בין רחוב ברנט לרחוב שלוש.

היסטוריה

חברת "עזרת ישראל" מיפו שהוקמה על ידי אלעזר רוקח, הייתה היוזמת לבניית נווה שלום, עוד לפני שהוקמה נווה צדק. פייבל כהנוב שהיה מזכיר החברה, כתב כי באחת האסיפות של מנהלי עזרת ישראל הוחלט לבנות שכונה יהודית מיוחדת על גבול יפו. הם קנו מגרש בין הפרדסים בדרך לירושלים, סמוך למושבה האמריקאית-גרמנית ביפו, וחילקו ומכרו אותו לתושבי יפו. לשכונה קראו "נוה שלום". אך כאשר ניגשו לבנייה, הגיעו למסקנה כי על מנת להגיע לבאר מים יידרש מהם סכום כסף שאינו ברשותם.

זרח ברנט סיפר כי את ההחלטה לבנות את השכונה קבל לאחר ששב מלונדון, שם שהה שלוש שנים וצבר ממון. הוא החליט כי בגיל 47 אין ביכולתו לחזור לעבודת האדמה בפתח תקווה, שנמנה על מקימיה. הוא מכר את הבתים שהיו לו בלונדון והתיישב בארץ ישראל. ברנט היה ער לבעיית התרחבותו של היישוב היהודי ביפו שגרמה למחסור בדירות, ועל כן החליט לקנות שטח של 15,000 אמות רבועות בפרברי העיר יפו ובמחיר פרנק אחד לדונם. את הסכום במזומן קיבל מבנק וולרו בירושלים תמורת שיק שמשך.

ברנט הזמין מהנדס שיסמן את השטח שקנה, וביום 1 באוגוסט 1890 הוא הזמין לטקס הנחת אבן הפינה את נכבדי יפו ואת סוחרי האתרוגים מירושלים שהיו עימו בקשרי מסחר. עבור אלה שהתקשו בהליכה בחול ברנט אף שכר חמורים. למרות זאת חלק מהמוזמנים לא בא והיו מבני יפו שלעגו לו.

ברנט בנה בשכונה החדשה שורה של בתים והציע אותם למכירה לתושבי יפו בתנאי תשלום נוחים שלא יעלו על שכר הדירה המקובל, וגם הוא עצמו עבר להתיישב בשכונה החדשה. איכלוס השכונה התגבר בעיקר לאחר שאשת רבה של יפו, הרב נפתלי הירץ הלוי, חלתה, והרופאים המליצו לה לעבור דירה. הרב ומשפחתו התארחו בקיץ באחד מבתי נווה שלום, האוויר הועיל לרבנית והרב החליט לקנות את הבית. בעקבות רבה של יפו התווספו תושבים נוספים לשכונה. השכונה נטמעה עם השנים בנווה צדק.

לקריאה נוספת