נפתלי הרץ הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף נפתלי הירץ הלוי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב נפתלי הרץ הלוי
Naftali Hertz Halevy Widenbaum.jpg
לידה 26 באוקטובר 1852
י"ג בחשוון תרי"ג
ביאליסטוק
פטירה 1902 (בגיל 49 בערך)
י"ד בסיוון תרס"ב
מקום קבורה בית הקברות הר הזיתים

הרב נפתלי הרץ הלוי וידנבוים (י"ג בחשוון תרי"ג, 26 באוקטובר 1852י"ד בסיוון תרס"ב, 1902) היה הרב האשכנזי הראשון של יפו והמושבות. עסק בתורת הנגלה ובתורת הנסתר והיה מקובל.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בביאליסטוק לאביו הרב הדרשן אליהו ליב. בשנת תרמ"ד (1884) עלה מפולין לארץ ישראל. התיישב בשכונת מאה שערים בירושלים וייסד בעיר ישיבה.

בשנת תרמ"ו (1886) נוסדה הקהילה האשכנזית ביפו, והרב נפתלי הערץ נשלח לכהן כרבה, על ידי רבני ירושלים רבי שמואל סלנט ורבי יהושע לייב דיסקין, שם ביסס את חיי היהדות בעיר ובמושבות, ובעיקר את קיום המצוות התלויות בארץ, שהייתה תופעה חדשה ביהדות מאז החורבן.

באדר ב' תרנ"א (אפריל 1891) התאחדו העדות הספרדית והאשכנזית בעיר והרב הלוי התמנה לעמוד בראש הקהילה המאוחדת בהסכמת יחיאל מיכל פינס ויואל משה סלומון מטעם האשכנזים ואהרן שלוש והרב יעקב מאיר מטעם הספרדים. בכך היה הרב לוי לסמכות הרבנית העליונה ביפו וסמל לאפשרות של אחדות בין ספרדים ואשכנזים בארץ ישראל[1][2].

הלוי, שהיה כפוף לרבנים מירושלים, ביקש להוכיח שהוא שומר על הצביון הדתי ונלחם בתרבות החילונית-רוסית שהביאו עמם עולי העלייה הראשונה ושינו את הצביון שהיה קיים ביפו לפני כן. במיוחד תקף הרב את ראשי הציבור, אנשי בני משה, מנחם שטיין, זאב טיומקין, יהושע ברזילי, יחזקאל דנין (סוכובולסקי) וחיים חיסין, אשר ביקשו להתקבל כשותפים בוועד הקהילה המאוחד ולהשפיע מבפנים בתחום החינוך והבריאות בעיר. הרב, בתמיכתו של יחיאל מיכל פינס מירושלים, סירב בתוקף ותקף את החילונים בעיקר על הנהגת ריקודים של בחורים ובחורות וחילול שבת בפרהסיה ומאוחר יותר על הצגות תיאטרון ביפו ובמושבות. בתחילה התכתב הרב עם טיומקין ותבע ממנו לצוות על הצעירים המשכילים לחדול ממעשיהם, אך טיומקין השיב לו שאין הדבר בתחום סמכותו והוא אף אינו רואה בדברים קלקול של אמות מידה. בשיא המאבק הודיע הרב שיסרב לערוך קידושין לאיש שלא יבטיח לו כי ימנע מביתו "ריקודין נערים עם בתולות". הלוי, שחסם את האפשרות של עולי העלייה הראשונה להשתלב במרקם הקיים, הפך בעיני העולים לסמל "החלוקה" ו"היישוב הישן", מאידך נאלץ הרב להוכיח לרבני ירושלים שהוא שולט במצב הדתי ביפו ובמושבות, שהלך והפך מאויים יותר ויותר על ידי העלייה החילונית. בכך נקט, לעיתים בניגוד לרצונו, בקו קנאי ובלתי מתפשר[3][4].

במותו נישאו לכבודו הספדים בבית כנסת החורבה בירושלים לפני שנטמן בבית הקברות הר הזיתים. סופר עיתון "השקפה" כתב ש"שלפני שלושים שנה בעיר קטנה בליטא היה נחשב בוודאי כמעט פילוסוף", אך, עקב ההתמודדות עם העולים התברר כי "השקפתו על העולם ועל היהודים ועתידם הייתה צרה וקטנונית"[5].

היתר מכירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבר הרב נפתלי הרץ הלוי

בשנת תרס"ב נחתם לראשונה היתר מכירה כהוראת שעה, על ידי רבי נפתלי הערץ בהסכמת האדר"ת ורבני ירושלים.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הוציא לאור את סידור הגר"א ע"פ הקבלה. ובו גם פירושיו שער נפתלי ואמרי שפר. וכן הערות לשנות אליהו למסכת שבת שהדפיס בסידורו לראשונה.
  • ספר ברית עולם עם פירושו בשם "לוחות הברית", יצא לאור על ידי בנו רבי יוסף הלוי בשנת תרצ"ז.
  • כתב פירוש על הספר משנת חסידים של הרב עמנואל חי ריקי בשם "כסף משנה". יצא לאור על ידי מכון הגר"א בשנת תשס"ו.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נפתלי הרץ הלוי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גוי אחד בארץ, חבצלת, 10 באפריל 1891
  2. ^ חנה רם, היישוב היהודי ביפו: מקהילת ספרדים למרכז ציוני 1839-1939, הוצאת כרמל 1996 עמ' 106-107
  3. ^ חנה רם, היישוב היהודי ביפו: מקהילת ספרדים למרכז ציוני 1839-1939, הוצאת כרמל 1996 עמ' 148-142
  4. ^ יפו, חבצלת, 22 בינואר 1891
  5. ^ חנה רם, היישוב היהודי ביפו: מקהילת ספרדים למרכז ציוני 1839-1939, הוצאת כרמל 1996 עמ' 148
  6. ^ דוד תדהר (עורך), "הרב יוסף הלוי", אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ב (1947), עמ' 644