יפה נוף (יפו)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מראה השטח (מעודכן לאפריל 2011) שנבנה על מה שהייתה שכונת 'אופק הים' בתל אביב ורובע מנשייה (יפו). רובו של השטח הירוק בקצה העליון של התמונה, הגובל בים, פארק צ'ארלס קלור, נבנה בשנות ה-70 על הריסות שכונת יפה נוף

יפה נוף, הייתה שכונה חרדית בבעלות יהודית ששכנה על החוף במערבו של רובע מנשייה, כשמו בפי הערבים[1], אשר בצפונה של יפו, ובפי היהודים נודע כ'נווה שלום' שביפו[2]. נוסדה בסוף שנות ה-90 של המאה ה-19 על ידי חברי אגודת בני משה שהקימו ב-1898 חברה מניות לבניין בתים ושמה "יפה נוף". יחזקאל סוכובולסקי (דנין), היה מראשי היוזמים להקמת השכונה. בשכונה שהשתרעה על פני 26 דונם נבנו בתי מגורים ל-30 משפחות, בית כנסת ו'חדר' שהפך במרוצת השנים לבית הספר תחכמוני. בשכונה נבנו גם מלון, 'בלה ויסטה' ובתים להשכרה על ידי היזם שלמה פיינגולד[3] וגם מלון 'שולמית'.

בתי החולים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1898 פתח את שעריו בשכונה משכנו החדש[4] של בית החולים שער ציון עד 1921 בבית הקונסול האוסטרו-הונגרי, יעקב פסקל, בסמוך לרחוב חסן בק בצפונה של יפה נוף[5]. בית החולים שרת את קהילת יהודי יפו וחלוצי השכונות היהודיות החדשות שמחוץ לחומת העיר ללא הבדל זרם ועדה, את אנשי מושבות העלייה הראשונה, עולי העלייה השנייה וגם אוכלוסייה לא יהודית. ערב פסח תרע"ז גורשו מעירם יהודי יפו ותל אביב בהוראת השלטונות העות'מאניים ובית החולים נסגר. בסוף 1918 פתחה מחדש "היחידה הרפואית ציונית אמריקאית"[6] את בית חולים באותו האתר. במקביל נפתח ב-1918 בסמוך ל'בתי פיינגולד' בית החולים הדסה (יפו) מיסודה של ההסתדרות הציונית הדסה[7], תחילה כבית חולים חירום ואחר נפתחו בו מספר מחלקות אשר פעלו, ככל הנראה, עד 1922.

מלון 'בלה ויסטה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 1909 נערכה במלון קבלת פנים לחיים נחמן ביאליק על ידי מוסדות היישוב היהודי ביפו לכבוד ביקורו הראשון בארץ ישראל. קהל של כ-3000 איש נאסף בטרקלין המלון, בגנו ועל חוף הים והאזין לנאומו של המשורר.

במהלך מלחמת העולם הראשונה שימש המלון את השלטון העות'מאני למעצר נתינים זרים טרם גירושם מן הארץ.

במאורעות תרפ"א, שימש מלון 'בלה ויסטה' מחסה ליהודי שכונת נווה שלום שנמלטו מבתיהם מפחד הפורעים הערבים, ומרכז פעילותו של כח המגן העברי, "קדם", שהמלון שימש לו כבסיס יציאה לפעולות הגנה ותגמול[8].

"בזמן מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, שפרץ באפריל 1936, נטשו היהודים את השכונה, ובתיה נפגעו. גגו של מלון 'בלה ויסטה' נשרף.[9]

במלחמת תש"ח, במהלך כיבוש רובע מנשייה של יפו העוינת פרצו לוחמי האצ"ל את דרכם בנתיב שהסתיים במלון 'בלה ויסטה' שהייתה לעמדתם המערבית[8]. על הריסותיה של יפה נוף הוקם בשנות ה-70 פארק צ'ארלס קלור[10].

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה נקראה השכונה בּלֶה ויסטה ("יפה נוף"), שהוא כינוי מליצי להר ציון, ככתוב בתנ"ך: "יפה נוף, מְשׂוֹשׂ כל הארץ, הר ציון יַרְכּתְיֵ צפָון, קִריתַ מלך רב" (תהלים, מח); ובפרפרזה בשירו הידוע של יהודה הלוי, "יפה נוף, משוש תבל, קריה למלך רב..."

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "הפרור היותר מיושב מב"י הוא "נווה שלום" והמחמדים יקראו לו "מאנשייא"", מתוך, עקבי"א, הצפירה, 3 במרץ 1898
  2. ^ הפרדתן של יפו ות"א בשנים 1921-1923, הביאה לכך שהמרחב שנתכנה עד אז על ידי היהודים שכונת נווה שלום נחצה על פי שרטוט הגבול העירוני החדש לשניים: חלקו המערבי של נווה שלום, ממערב לרחוב השוק, נותר בתחומה של מנשייה ובאחריותה המוניציפלית של עיריית יפו ואילו חלקה המזרחי הסתפח לתחום המוניציפלי של מועצת העיר תל אביב, אור אלכסנדרוביץ, 'גבולות של נייר: ההיסטוריה המחוקה של שכונת נווה שלום', תאוריה ובקורת, גיליון 41, קיץ 2013. סקר התושבים היהודים שנערך ב-1928, מתייחס לאזור זה הידוע כמנשיה הערבית, כ"נווה שלום יפו", ונמנו בו 2500 יהודים
  3. ^ השכונות היהודיות הראשונות מחוץ ליפו באתר משפחות מייסדי תל אביב
  4. ^ בשנת 1891, ביוזמת לשכת שער ציון של בני ברית נחנך בית החולים שער ציון - בית החולים היהודי הראשון ביפו ובית החולים הקהילתי הראשון בארץ, מתוך שפרה שוורץ, 'בית החולים "שער ציון" ביפו - בית חולים קהילתי ראשון בארץ (1891-1921), קורות, כרך ט, חוב' ט-י, חש"ן. האדריכל וחוקר יפו שמואל גילר זיהה את המקום המדויק בו שכן בית החולים "שער ציון" בין השנים 1891 ל-1898, בית שעמד על תילו עד שנות ה-60 של המאה ה-20 - כיום רחוב נחום גולדמן 6, השכונה הנעלמה 'יפה נוף' ומלון בלה ויסטה, מתוך האתר 'סיפורי יפו' של שמואל גילר
  5. ^ השכונה הנעלמה 'יפה נוף' ומלון בלה ויסטה, מתוך האתר 'סיפורי יפו' של שמואל גילר
  6. ^ להבדיל מההסתדרות הציונית הדסה, שפרה שוורץ, מי יטפל באנשי ארץ ישראל? פעילותה של "היחידה הרפואית ציונית אמריקאית" להקמתה של מערכת בריאות ציבורית בראשית תקופת המנדט 1918-1921, עיונים בתקומת ישראל, ע"מ 3, 11
  7. ^ השכונה הנעלמה 'יפה נוף' ומלון בלה ויסטה, מתוך האתר 'סיפורי יפו' של שמואל גילר
  8. ^ 8.0 8.1 , בעזרתם האדיבה של הגב' שולה וידריך והאדריכל אור אלכסנדרוביץ, השכונה הנעלמה במנשיה 'יפה נוף' ומלון 'בלה ויסטה', מתוך: אלי שילר וגבריאל ברקאי, עורכים, 101 שנה לתל אביב העיר העברית הראשונה, אריאל (כתב עת), 189-190, פברואר 2012, שבט תשע"ב
  9. ^ דליה קרפל, הבית במנטה ריי פינת בננה ביץ', הארץ, 2 בפברואר 2012
  10. ^ אדריכל שמואל גילר, עוד על שערוריית התערוכה הפרו-פלסטינית "תסיסה" במוזיאון גוטמן, חדשות בן עזר, גיליון 850, 24.6.2013