פונקציה קבועה

פונקציה קבועה היא פונקציה שמקבלת את אותו ערך בכל איבר של תחום הגדרתה. ניתן לבטא את העובדה הזו על ידי הנוסחה: $\ f:A\to B\ \ ,\forall x_{1},x_{2}\in A\ f(x_{1})=f(x_{2})$ או $\ f(x)=C$.

דוגמה: הפונקציה $\ f(x)=1$ היא פונקציה קבועה. לעומת זאת, הפונקציה $\ f(x)=x$ מאוסף המספרים הממשיים לעצמו איננה קבועה משום שלמשל $\ f(0)\neq f(1)$.

הפונקציה הריקה, כלומר הפונקציה שהתחום שלה הוא הקבוצה הריקה, היא פונקציה קבועה, באופן ריק, משום שאין x, y המקיימים $\ f(x)\neq f(y)$. יש שמגדירים פונקציה קבועה ככזו שהתחום שלה אינו ריק.

תכונות

• כאשר f : A → B היא פונקציה קבועה, אזי לכל שתי פונקציות g, h : C → A, מתקיים, ביחס לפעולת ההרכבה (שתסומן o ‏): f o g = f o h.

• עבור פונקציות ממשיות המוגדרות על קבוצה פתוחה וקשירה, פונקציה היא קבועה אם ורק אם היא גזירה ונגזרתה שווה ל- 0 בכל נקודה.

• באופן כללי יותר, פונקציה של הרבה משתנים, כלומר פונקציה קבוצה פתוחה וקשירה במרחב האוקלידי ה-n ממדי, $\ \mathbb {R} ^{n}$ , לממשיים היא קבועה אם ורק אם הגרדיאנט שלה מתאפס בכל התחום.

• הגרף של פונקציה קבועה מהממשיים לממשיים הוא ישר המקביל לציר ה- x.

• בכל מרחב טופולוגי הפונקציות הקבועות הן פונקציות רציפות.

הגדרות קשורות

במרחב טופולוגי כללי, פונקציה נקראת קבועה באופן מקומי אם לכל נקודה קיימת סביבה שבה הפונקציה קבועה. פונקציות כאלו הן תמיד רציפות.