רבה בר רב הונא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''רבה בר רב הונא''' היה [[אמורא]] [[בבל]]י מהדור השני והשלישי, ב{{ה|מאה ה-3}} ו[[המאה ה-4|ה-4]], [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת סורא]].{{הערה|החל משנת [[309]]; על פי [[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' 87.}} היה בנו של האמורא הנודע [[רב הונא]], שהיה גם רבו המובהק, וכונה על ידו "אבי מורי".{{הערה|ראו [[תלמוד בבלי]], [[מסכת מעילה]], דף ט"ז, ב'; [[מסכת גיטין]], דף כ"ט, ב'.}} בצעירותו עוד הספיק לראות וללמוד מהאמוראים המפורסמים [[רב (אמורא)|רב]],{{הערה|כך לדוגמה הוא מוסר כמה אמרות בשמו; [[תלמוד בבלי]], [[מסכת בבא בתרא]], דף קל"ו, ב'; [[מסכת ברכות]], דף כ"ה, א'; ו[[מסכת שבת]], דף צ"ז, א'.}} ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]].{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת עירובין]], דף מ"ט, א'.}} |
'''רבה בר רב הונא''' היה [[אמורא]] [[בבל]]י מהדור השני והשלישי, ב{{ה|מאה ה-3}} ו[[המאה ה-4|ה-4]], [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת סורא]].{{הערה|החל משנת [[309]]; על פי [[איגרת רב שרירא גאון]], עמ' 87.}} היה בנו של האמורא הנודע [[רב הונא]], שהיה גם רבו המובהק, וכונה על ידו "אבי מורי".{{הערה|ראו [[תלמוד בבלי]], [[מסכת מעילה]], דף ט"ז, ב'; [[מסכת גיטין]], דף כ"ט, ב'.}} בצעירותו עוד הספיק לראות וללמוד מהאמוראים המפורסמים [[רב (אמורא)|רב]],{{הערה|כך לדוגמה הוא מוסר כמה אמרות בשמו; [[תלמוד בבלי]], [[מסכת בבא בתרא]], דף קל"ו, ב'; [[מסכת ברכות]], דף כ"ה, א'; ו[[מסכת שבת]], דף צ"ז, א'.}} ו[[שמואל (אמורא)|שמואל]].{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת עירובין]], דף מ"ט, א'.}} |
||
בבית מדרשו של אביו, רב הונא, הוא הכיר את [[רב חסדא]] - תלמיד נודע אחר של אביו |
בבית מדרשו של אביו, רב הונא, הוא הכיר את [[רב חסדא]] - תלמיד נודע אחר של אביו - והם הפכו לחברים קרובים, ובילו יחד רבות, טיילו, למדו ואף [[דיין (הלכה)|דנו]] יחדיו.{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ט, א'; [[מסכת נזיר]], דף ל"ב, א'.}} רבה בר רב הונא העריך את רב חסדא וכינה אותו "בקיא בדבר הלכה".{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת גיטין]], דף פ"ו, ב'.}} רב בר רב הונא נודע כעניו במספר מקרים, כך לדוגמה הוא לא חשש לקבל ביקורת מחברו, וכאשר טעה פעם אחת בדבר הלכה ורב חסדא העיר לו על כך, הוא הלך ופרסם ברבים את טעותו.{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מ"ג, א'.}} בנוסף הוא קיבל על עצמו את מינויו של רב חסדא, שהיה לו חבר, כממלא מקום רב הונא שהיה אביו ב[[ראש ישיבה|ראשות הישיבה]], ומחל על כבודו. התלמוד גם מספר כי [[רבא]] התפלל שיזכה למידת הענווה של רבה בר רב הונא - אך לא זכה להגיע לדרגה זו.{{הערה|תלמוד בבלי, [[מסכת מועד קטן]], דף כ"ח, א'.}} |
||
כאשר נפטר העלו את ארונו ל[[ארץ ישראל]], והספידו אותו במילים: "גזע ישישים עלה מבבל ועמו ספר מלחמות... רוכב ערבות שש ושמח בבא אליו נפש נקי וצדיק".{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ה, ב'.}} |
כאשר נפטר העלו את ארונו ל[[ארץ ישראל]], והספידו אותו במילים: "גזע ישישים עלה מבבל ועמו ספר מלחמות... רוכב ערבות שש ושמח בבא אליו נפש נקי וצדיק".{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ה, ב'.}} |
||
גרסה מ־03:02, 21 במרץ 2010
רבה בר רב הונא היה אמורא בבלי מהדור השני והשלישי, במאה ה-3 וה-4, ראש ישיבת סורא.[1] היה בנו של האמורא הנודע רב הונא, שהיה גם רבו המובהק, וכונה על ידו "אבי מורי".[2] בצעירותו עוד הספיק לראות וללמוד מהאמוראים המפורסמים רב,[3] ושמואל.[4]
בבית מדרשו של אביו, רב הונא, הוא הכיר את רב חסדא - תלמיד נודע אחר של אביו - והם הפכו לחברים קרובים, ובילו יחד רבות, טיילו, למדו ואף דנו יחדיו.[5] רבה בר רב הונא העריך את רב חסדא וכינה אותו "בקיא בדבר הלכה".[6] רב בר רב הונא נודע כעניו במספר מקרים, כך לדוגמה הוא לא חשש לקבל ביקורת מחברו, וכאשר טעה פעם אחת בדבר הלכה ורב חסדא העיר לו על כך, הוא הלך ופרסם ברבים את טעותו.[7] בנוסף הוא קיבל על עצמו את מינויו של רב חסדא, שהיה לו חבר, כממלא מקום רב הונא שהיה אביו בראשות הישיבה, ומחל על כבודו. התלמוד גם מספר כי רבא התפלל שיזכה למידת הענווה של רבה בר רב הונא - אך לא זכה להגיע לדרגה זו.[8]
כאשר נפטר העלו את ארונו לארץ ישראל, והספידו אותו במילים: "גזע ישישים עלה מבבל ועמו ספר מלחמות... רוכב ערבות שש ושמח בבא אליו נפש נקי וצדיק".[9]
קישורים חיצוניים
- רבה בר רב הונא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
- ^ החל משנת 309; על פי איגרת רב שרירא גאון, עמ' 87.
- ^ ראו תלמוד בבלי, מסכת מעילה, דף ט"ז, ב'; מסכת גיטין, דף כ"ט, ב'.
- ^ כך לדוגמה הוא מוסר כמה אמרות בשמו; תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ו, ב'; מסכת ברכות, דף כ"ה, א'; ומסכת שבת, דף צ"ז, א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף מ"ט, א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ט, א'; מסכת נזיר, דף ל"ב, א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף פ"ו, ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף מ"ג, א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ח, א'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף כ"ה, ב'.
