בני משה (אגודה ציונית) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־13:56, 26 בדצמבר 2010

בני משה הוא ארגון סתרים אחוותי גברי שהוקם במתכונת דומה לארגון הבונים החופשיים. מייסד הארגון היה אחד העם. הארגון נוסד באודסה בשנת 1889 בתאריך ז' באדר, שעל פי המסורת היהודית הוא יום הולדת ופטירת משה רבנו, ועל שמו הוא נקרא. אחד החברים הידועים בארגון היה ד"ר יהודה לייב מטמון-כהן, שייסד מאוחר יותר את הגימנסיה העברית "הרצליה" כמו כן היו בין חברי הגרעין המייסד הסופרים יהושע ברזילי ויהודה גור, העסקנים מנחם אוסישקין ומאיר דיזנגוף, הרופא הלל יפה והסוחר ופעיל ההתיישבות יחזקאל דנין (סוכובולסקי), בביתו הוקם הסניף הארץ ישראלי.

חברי הארגון ביטאו פילוג וחיפוש דרך חדשה בתוך תנועת חיבת ציון, את חיפוש זה ייצג אחד העם, רבים מחברי התנועה חשו כי התנועה חייבת בשינוי רדיקלי, שינוי שיפנה את המאמץ העיקרי מעליה לארץ ישראל אל תהליך "הכשרת הלבבות" ולהרחיב בקרב העם את רעיון הלאומיות היהודי

...להרחיב מעט מעט ממשלת הרעיון בקרב העם, עד שיקומו לו פועלים אמתיים, שיהיו מוכשרים מכל הצדדים לעסוק בהוצאתו לפעולה.

(אחד העם, "לא זו הדרך!").

חברי הארגון באו משורות חובבי ציון ותפקידו המוצהר היה "להכשיר את הדור למילוי תפקידיו הלאומיים" "הכשרת הלבבות". הם סברו כי על מנת להגשים את התחייה הלאומית של היהודים בארץ ישראל יש להכשיר הנהגה של יחידי-סגולה שינהיגו את העם. חברי האגודה הצעירים יצאו בעיקר נגד הברון רוטשילד והתערבותו.

קישורים חיצוניים

כינוס נציגי היישוב החדש ביפו 1894, קתדרה 66, דצמבר 1992

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 '''בני משה''' הוא [[אגודת סתרים|ארגון סתרים]] אחוותי גברי שהוקם במתכונת דומה לארגון [[הבונים החופשיים]]. מייסד הארגון היה [[אחד העם]]. הארגון נוסד ב[[אודסה]] בשנת [[1889]] בתאריך [[ז' באדר]], שעל פי המסורת היהודית הוא יום הולדת ופטירת [[משה רבנו]], ועל שמו הוא נקרא. אחד החברים הידועים בארגון היה ד"ר [[יהודה לייב מטמון-כהן]], שייסד מאוחר יותר את [[הגימנסיה העברית "הרצליה"]] כמו כן היו בין חברי הגרעין המייסד הסופרים [[יהושע ברזילי]] ו[[יהודה גור]], העסקנים [[מנחם אוסישקין]] ו[[מאיר דיזנגוף]], הרופא [[הלל יפה]] והסוחר ופעיל ההתיישבות [[יחזקאל דנין (סוכובולסקי)]], בביתו הוקם הסניף הארץ ישראלי.
-חברי הארגון ביטאו פילוג וחיפוש דרך חדשה בתוך תנועת חיבת ציון, את חיפוש זה ייצג אחד העם, רבים מחברי התנועה חשו כי התנועה חייבת בשינוי רדיקלי, שינוי שיפנה את המאמץ העיקרי מעליה לארץ ישראל אל תהליך "הכשרת הלבבות" ולהרחיב בקרב העם את רעיון הלאומיות היהודי "...להרחיב מעט מעט ממשלת הרעיון בקרב העם, עד שיקומו לו פועלים אמיתיים, שיהיו מוכשרים מכל הצדדים לעסוק בהוצאתו לפעולה".
+חברי הארגון ביטאו פילוג וחיפוש דרך חדשה בתוך תנועת חיבת ציון, את חיפוש זה ייצג אחד העם, רבים מחברי התנועה חשו כי התנועה חייבת בשינוי רדיקלי, שינוי שיפנה את המאמץ העיקרי מעליה לארץ ישראל אל תהליך "הכשרת הלבבות" ולהרחיב בקרב העם את רעיון הלאומיות היהודי {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=...להרחיב מעט מעט ממשלת הרעיון בקרב העם, עד שיקומו לו פועלים אמתיים, שיהיו מוכשרים מכל הצדדים לעסוק בהוצאתו לפעולה.}} (אחד העם, "לא זו הדרך!").
 חברי הארגון באו משורות [[חובבי ציון]] ותפקידו המוצהר היה "להכשיר את הדור למילוי תפקידיו הלאומיים" "הכשרת הלבבות". הם סברו כי על מנת להגשים את התחייה הלאומית של היהודים בארץ ישראל יש להכשיר הנהגה של יחידי-סגולה שינהיגו את העם. חברי האגודה הצעירים יצאו בעיקר נגד [[הברון רוטשילד]] והתערבותו.