צב רך סיני

צב רך סיני
מצב שימור
	מצב שימור: פגיע פגיע (VU)
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
קבוצה:	זאורופסידה
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	זוחלים
סדרה:	צבים
תת־סדרה:	צבים חבויי-צוואר
משפחה:	צבים רכים
סוג:	פלודיסקוס
מין:	צב רך סיני
שם מדעי
	Pelodiscus sinensis; ‏ויגמן, 1835
תחום תפוצה
שמות נוספים
	Trionyx sinensis

צב רך סיני (שם מדעי: Pelodiscus sinensis; בעבר השתייך לסוג: Trionyx‏^[2]) הוא מין של צב רך המתקים בטבע בנהרות איטיים בסין, רוסיה, קוריאה ויפן והוא מצוי בטבע בסכנת הכחדה. המין תואר לראשונה ב-1835 ביי החוקר ארנד אלפרד אאוגוסט ויגמן.

מראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הצב הרך הסיני יכול להגיע לגודל של כ-28 עד 33 ס"מ, כשהנקבות יותר גדולות מהזכרים וכמו שאר הצבים הרכים בעל שריון מונמך מעל גבו, הבולט פחות סביב העורף והגפיים, מה שמאפשר לצב לנוע במהירות במים. על רגליו קרומי שחייה המסייעים לו בשחייה. לצב חוטם ארוך ונחיריים צינוריים המאפשרים לו ליצור מעין שנורקל במים הרדודים בהם הוא חי. בשעת מנוחה הצב שרוע על קרקעית הנהרות כשהוא מכוסה חול או בוץ, ומרים את ראשו על מנת לנשום או לתפוס טרף.

התנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צב זה הוא יצור איטי השוכן לאורך מקווי מים, הן מתוקים והן מליחים לאורך מזרח אסיה. הוא גם הופץ בידי האדם לעוד מדינות כמו הוואי.

הצב הוא צייד לילי וניזון מסרטנים, רכיכות, חרקים, דגים ודו-חיים ומגוון גם בצמחי מים.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקבה מטילה 17 עד 28 ביצים בכל הטלה, פעמיים עד ארבע פעמים בשנה.

שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאורך סין מגדלים בחוות (לאחר שנלקח מהטבע) צב זה כדי להכין ממנו מרק צבים, מה שגורר אותו לסכנת הכחדה, נוסף על סכנות כתוצאה ממחלות, זיהום מים ופגיעה בבית גידולו ומציד. הצב מגודל בחוות צבים (אנ') מיוחדות לשמש כמאכל, מה שהופך אותו לצב הכלכלי ביותר.

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Wiegmann, A. F. A. 1835. Beiträge zur Zoologie, gesammelt auf einer Reise um die Erde, von Dr. F. J. F. Meyen. Amphibien, Nova Acta Acad. Leopold.-Carol. 17: 185-268.