מיכאיל ייגורוב
 | |
| לידה |
5 במאי 1923 מחוז סמולנסק, ברית המועצות |
|---|---|
| פטירה |
20 ביוני 1975 (בגיל 52) מחוז סמולנסק, ברית המועצות |
| מקום קבורה |
Memory Of Heroes square  |
| מדינה |
ברית המועצות |
| השתייכות | הצבא האדום |
| תקופת הפעילות | 1941–1947 (כ־6 שנים) |
| דרגה |
סרג'נט (דרגה) |
| פעולות ומבצעים | |
| מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
|
 עיטורי התהילה (2) | |
  | |
מיכאיל אלכסייביץ' ייגורוב (ברוסית: Михаи́л Алексе́евич Его́ров; 5 במאי 1923 – 20 ביוני 1975) היה חייל בצבא האדום. הוא מפורסם בשל כך שזכה להניף את דגל הניצחון על הרייכסטאג עם סיומה של כיבוש ברלין במלחמת העולם השנייה, ב-30 באפריל 1945, בשעה 21:50.
חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ייגורוב נולד למשפחת איכרים בכפר ירמושנקי שבמחוז סמולנסק. מגיל צעיר עבד בקולחוז. ביולי 1941 נכבש האזור, בו נמצא הכפר, בידי הצבא הגרמני. ייגורוב הצטרף אל יחידת הפרטיזנים, אשר הורכבה מבני המקום. הוא נדד יחד עם הפרטיזנים אל מזרח בלארוס, שם לחם בנאצים במשך כ-3 שנים. בקיץ 1944, במהלך מבצע בגרטיון שוחרר האזור על ידי הצבא האדום. בדצמבר 1944 גויס ייגורוב לשירות הצבאי. הוא הוצב כלוחם בפלוגת הסיור של דיוויזיית הרובאים ה-150. נטל חלק במבצע ויסלה-אודר. ב-30 באפריל 1945, בעת הקרב על ברלין השתתפה יחידתו של ייגורוב, רגימנט חי"ר 79 של הדיוויזיה, בכיבוש הרייכסטאג. מיכאיל ייגורוב, יחד עם שני לוחמים נוספים (סמל מליטון כנתריה וקצין פוליטי אלכסיי ברסט) הניפו את הדגל האדום על גג הרייכסטאג. על מעשה זה הוענק לכנתריה וייגורוב תואר גיבור ברית המועצות.
בשנת 1947 השתחרר משירות הצבאי וחזר לכפר הולדתו. בהמשך עבר להצגורר בעיר רודניה, בה עבד במפעל לייצור שימורים. הרבה לנסוע ברחבי מחוז סמולנסק עם הרצאות על כיבוש הרייכסטאג. במאי 1965 יחד עם מליטון כנתריה, פתח את מצעד יום הניצחון במוסקבה.
מיכאיל ייגורוב נספה בתאונת דרכים ב־20 בינוי 1975, כאשר משאית התנגשה ברכב הפרטי, בו הוא נהג. הוא נקבר בפארק הזיכרון לגיבורים, צמוד לחומת המבצר של סמולנסק. ביתו הפרטי הפך למוזיאון לזכרו.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על מיכאיל ייגורוב באתר גיבורי המדינה (ברוסית)