מין אונג הלינג
מין אונג הלינג, 2019 | |||||||
לידה |
3 ביולי 1956 (בן 68) דאווי, מיאנמר | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | מיאנמר | ||||||
השכלה | |||||||
מפלגה | USDP | ||||||
בן או בת זוג | Kyu Kyu Hla | ||||||
| |||||||
| |||||||
פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
מין אונג הלינג (בבורמזית: မင်းအောင်လှိုင်; נולד ב-3 ביולי 1956) הוא גנרל צבא בורמזי, שמכהן כיו"ר מועצת מינהל הממשל של מיאנמר מאז 2 בפברואר 2021, תפקיד שהופך אותו למנהיג בפועל של המדינה. הלינג תפס את השלטון לאחר שביצע הפיכה צבאית שהפילה את הממשלה הנבחרת בראשות יועצת המדינה לשעבר אונג סן סו צ'י בשנת 2021. הוא הכניס מחדש את השלטון הצבאי, וסיים תקופה של כמעט עשר שנים של שלטון אזרחי ממרץ 2011 עד פברואר 2021.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מין אונג הלינג נולד ב-3 ביולי 1956 בטאבוי, בורמה (כיום דאווי, מיאנמר). אביו, ת'אונג הלינג, היה מהנדס במשרד הבינוי.[1] הלינג למד משפטים באוניברסיטת רנגון לאמנויות ומדע בין השנים 1973 ל-1974. הוא התקבל בניסיונו השלישי לאקדמיה לשירותי ביטחון שם סיים את לימודיו. על פי הדיווחים חבריו לכיתה התנערו ממנו בגלל אישיותו המופנמת.[1]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר סיום לימודיו המשיך מין אונג הלינג לכהן בתפקידי פיקוד שונים, ועלה לאט בדרגות. בתחילת הקריירה שלו, קולגות צבאיות העניקו לו כינוי המתייחס לצואת חתולים, "מישהו שהופקד בשקט אך הותיר אחריו סירחון חזק."[2]
בשנת 2002 הוא הועלה לדרגת מפקד פיקוד אזור המשולש במדינת שאן המזרחית והיה דמות מרכזית במשא ומתן עם שתי קבוצות מורדים, צבא מדינת ווה (UWSA) וצבא הברית הלאומית הדמוקרטית (NDAA). על פי הדיווחים, מין אונג הלינג היה קרוב לראש ממשלת תאילנד לשעבר פרם טינסולאנונדה, דבר שסייע לו במושא ומתן.
הלינג תמך בדיכוי הצבאי של מהפכת הזעפרן (אנ') בשנת 2008 בה השתתף. הוא עלה לגדולה בשנת 2009 לאחר שהוביל למתקפה נגד מורדים מיאנמרים לאומים דמוקרטיים אליאנס הצבא בקוקאנג. ביוני 2010 החליף מינ אונג הלינג את הגנרל טהאן שווה כראש המטה של הצבא, חיל הים וחיל האוויר.[1]
בשנת 2014, כאשר התקרב מין אונג הלינג לגיל 60, שהוא גיל הפרישה החובה לקצינים צבאיים במיאנמר, הוציאה מועצת ההגנה של כוחות הצבא הנחיה חדשה המאפשרת למין אונג הלינג להאריך את גיל הפרישה החובה שלו לגיל 65.[3]
בנובמבר 2020 העביר מין אונג הלינג סדרה של הערות פומביות שהטילו ספק בלגיטימיות של הבחירות הקרובות ב-2020, בניגוד לחוק כוח האדם לשירותים אזרחיים.[4] ב-5 בנובמבר הכריז הטטמדאו כי דרגתו של מין אונג הלינג שווה ערך לסגן נשיא מיאנמר.[5] לאחר שהצביע בבחירות 2020, התחייב מינ אונג הלינג לקבל את תוצאות הבחירות.[6] בבחירות זכתה מפלגתו ה-NLD במפלה גדולה יותר מאשר ב-2015, ובכך שיבשה את שאיפותיו הפוליטיות של מין אונג הלינג. בתגובה החל הצבא להעצים את הטענות על הונאות בחירות ואי סדרים, והגיש תלונות רשמיות לוועדת הבחירות באיחוד. ב-27 בינואר 2021, העיר אונג הלינג בפומבי כי לא ישלול הפיכה והביטול של החוקה אם טענות על הונאת מצביעים במהלך הבחירות בשנה שעברה לא יטופלו כראוי. הערות אלה עוררו חשש מפני הפיכה פוטנציאלית נוספת במדינה. ב-29 בינואר 2021 פרסם הצבא הצהרות הבהרה המתחייבות להגן על החוקה ולקיים אותה.[7]
רצח עם ברוהינגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – רדיפת הרוהינגיה במיאנמר (2016-היום)
מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם דיווחה כי חייליו של הלינג פנו במכוון לאזרחים במדינות מיאנמר שבצפון המדינה וביצעו אפליה מערכתית והפרות זכויות אדם נגד קהילות מיעוטים במדינת ראקין, בפרט הוא הואשם בטיהור אתני נגד בני הרוהינגיה.[8] הפרות זכויות אדם אלה עשויות להסתכם ברצח עם, פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה.[9][10]
ארצות הברית הטילה סנקציות נגד מין אונג הלינג. ביולי 2019 אסרה עליו ממשלת ארצות הברית להיכנס לשטחה. בדצמבר 2020 הליך זה הקפיא את הנכסים האמריקניים של מין אונג הלינג והפליל עסקאות פיננסיות בינו לבין כל מי שבארצות הברית.[11][12]
הפיכה צבאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערכים מורחבים – ההפיכה הצבאית במיאנמר (2021), המחאות במיאנמר (2021)
ב-1 בפברואר 2021 הוביל מין אונג הלינג את ההפיכה הצבאית במיאנמר, יום לפני שתוכננה השבעת חברי הפרלמנט שנבחרו באופן דמוקרטי כחברים באספת האיחוד. למחרת הוא הקים את מועצת מינהל המדינה כגוף השלטון הזמני של המדינה.[13]
הפיכה זו הובילה לגל מחאות במדינה ולשימוש בכוח מצד הצבא בהנהגת הלינג דבר שהוביל להרוגים ועצורים רבים.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מין אונג הלינג נשוי לקיו קיו הלה, מרצה בדימוס. לזוג שלושה ילדים.[14][15]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- רויטרס, מפקד צבא מיאנמר התקרב לסוף דרכו. הפיכה הייתה מוצאו האחרון, באתר וואלה, 2 בפברואר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Tatmadaw Commander-in-Chief - Regime Watch - ALTSEAN Burma, web.archive.org, 12 בינואר 2021
- ^ Beech, Hannah (2021-02-02). "Myanmar's Army Is Back in Charge. It Never Truly Left". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2021-04-29.
- ^ The game of Myanmar’s Senior General, The Myanmar Times, 19 בפברואר 2020
- ^ Min Aung Hlaing’s election remarks violate law, says President’s Office, Myanmar NOW (באנגלית)
- ^ ဗိုလ်ချုပ်မှူးကြီးမင်းအောင်လှိုင်သည် ဒုတိယသမ္မတအဆင့်ရှိသူဟု တပ်မတော်ထုတ်ပြန်, The Myanmar Times, 5 בנובמבר 2020
- ^ Military chief Min Aung Hlaing vows to accept election results after public spat with government, Myanmar NOW (באנגלית)
- ^ Naing, Shoon (2021-01-30). "Myanmar military allays coup fears, says it will protect constitution". Reuters (באנגלית). נבדק ב-2021-04-29.
- ^ Myanmar must address ‘serious’ human rights violations against minorities – UN rights chief, UN News, 20 ביוני 2016 (באנגלית)
- ^ Mark Farmaner, ContributorDirector, Burma Campaign UK, Only One Person Can Stop Ethnic Cleansing In Myanmar, And It Isn't Aung San Suu Kyi, HuffPost, 13 בספטמבר 2017 (באנגלית)
- ^ Burma’s Military Milestone, Human Rights Watch, 30 במרץ 2015 (באנגלית)
- ^ Treasury Sanctions Individuals for Roles in Atrocities and Other Abuses | U.S. Department of the Treasury, home.treasury.gov
- ^ US Tightens Sanctions on Myanmar Army Chief | Voice of America - English, www.voanews.com (באנגלית)
- ^ Myanmar military announces new State Administrative Council, The Myanmar Times, 2 בפברואר 2021
- ^ "Commander-in-chief of Myanmar Defence Forces visits Eastern Naval Command". The Economic Times. נבדק ב-2021-04-29.
- ^ Military Chief’s Family Members Spend Big on Blockbuster Movies, Beauty Pageants, Myanmar NOW (באנגלית)