רוהינגיה (קבוצה אתנית)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
רוהינגיה
ﺭُﺍَࣺﻳﻨڠَ
ילדות רוהינגיה
ילדות רוהינגיה
אוכלוסייה
1,424,000–2,000,000
ריכוזי אוכלוסייה עיקריים

מיאנמרמיאנמר מיאנמר 700,000
ערב הסעודיתערב הסעודית ערב הסעודית 400,000
בנגלדשבנגלדש בנגלדש 300,000–500,000
פקיסטןפקיסטן פקיסטן 200,000
תאילנדתאילנד תאילנד 100,000
מלזיהמלזיה מלזיה 40,070
הודוהודו הודו 36,000

אינדונזיהאינדונזיה אינדונזיה 11,941
שפות
רוהינגיה
דת
אסלאם
הינדואיזם (מיעוט)
קבוצות אתניות קשורות
בנגלים
לוחם מוג'הידין רוהינגי נכנע ומוסר את נשקו לגנרל אנג גיי ביולי 1961
תפוצת רוהינגיה במיאנמר (צהוב)

רוהינגיהבורמזית: ရိုဟင်ဂျာ) היא קבוצה אתנית מוסלמית ברובה. על פי דעות מסוימות (כולל לפי הרוהינגיה עצמם) מקורם ממחוז ראקין, שבמיאנמר. מאידך ישנם חוקרים הסוברים שהם צאצאי מהגרים מבנגל מתקופת השלטון הבריטי בבורמה. השלטון הבורמזי אינו מכיר בהם כ"רוהינגיה" ומכנה אותם "באנגאלים".

כ-1.4 מיליון מבני רוהינגיה התגוררו במערב מיאנמר לפני השנים 2016–2017, שבה החריפה רדיפתם במיאנמר, ובעקבותיה עברו מרביתם כפליטים לבנגלדש. ריכוזים משמעותיים של בני רוהינגיה נמצאים בערב הסעודית, בנגלדש, פקיסטן, תאילנד, מלזיה ואינדונזיה. בעולם כולו ישנם כ-2 מיליון רוהינגים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עימותים אלימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך עשרות שנים קיימת התקוממות מזוינת של ארגונים מבני הרוהינגיה במיאנמר הכוללת גם פעילות טרור דרך מספר קבוצות ג'יהאד אסלאמי, חלקן בשיתוף עם סניפים מקומיים של ארגוני טרור אסלאמי גדולים יותר כמו אל-קאעידה, טליבאן וג'מעת א-אסלאמי (הסניף הבנגלדשי).[1]

המוג'אהידין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1947 הוקמה מיליציית מוג'אהידין בדלנית מזוינת מקומית, במטרה להקים מחוז אוטונומי אסלאמי בצפון ראקין, שפעלה עד שנות ה-60. המוג'אהידין החלו בפעילות טרור ונחלו הצלחות רבות בתחילה בכבשם כמעט את כל צפון ראקין. בשנת 1948 הוכרז משטר צבאי באזור וצבא מיאנמר החל בפעילות לשחרור האזור מידי המוג'אהידין. אולם בשנים הראשונות התקיימו קרבות עקובים מדם והממשל חווה כישלונות רבים.

הטטמדאו יזם מספר מבצעים צבאיים לאורך השנים, הגדולים שבהם "מבצע מאיו" באוקטובר 1952 ו"מבצע מונסון" באוקטובר 1954 שהצליחו לשבור במידה רבה את האחיזה של המוג'אהידין באזור ולחסל מספר מנהיגים בולטים של הארגון. בתחילה, תמכה פקיסטן השכנה בהתקוממות המזוינת של המוג'אהידין נגד בורמה תוך הזדהות עם "אחיהם המוסלמים". בשלב מסוים, לאחר שהחלה לחוות פעילות טרור בתחומה, קיימה פקיסטן דיונים עם בורמה על הדרכים לטיפול בבעיית הטרור ובורמה מצידה דרשה הפסקה של התמיכה שהעניקה פקיסטן למוג'אהידין.

התנועה הרוהינגית האסלאמית 1972–2001[עריכת קוד מקור | עריכה]

עימותי 2016-ימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – רדיפת הרוהינגיה במיאנמר (2016-היום)

בשלהי 2016, לאחר רצח 16 חיילים מיאנמרים, יצא צבא מיאנמר למאבק בארגוני טרור רוהינגיים ובפרט ב-ARSA, או בשמו המלא "צבא הישועה הארקני של הרוהינגיה" השואף להקמת מדינה אסלאמית במיאנמר. פעולות הצבא במיאנמר הפכו לדיכוי צבאי נגד המיעוט הרוהינגי המוסלמי. מאות אלפים מבני הרוהינגיה נמלטו לבנגלדש ולמדינות נוספות.[2] בגל אלימות בקיץ 2017 נמלטו מבורמה 370 אלף בני רוהינגיה.[3] ב-25 באוגוסט מציינים בני רוהינגיה את "יום רצח העם".[4]

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רוהינגיה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Rohingyas trained in different Al-Qaeda and Taliban camps in Afghanistan". By William Gomes. נבדק ב-22 באוקטובר 2012. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ אתר למנויים בלבד ג'ו קוקריין, הניו יורק טיימס, שנה אחרי המסע בלב ים: הרוהינגים עדיין מחפשים בית במדינה שלישית, באתר הארץ, 19 ביוני 2016
  3. ^ אתר למנויים בלבד האו"ם: מספר הפליטים בני הרוהינגה שנמלטו מבורמה עלה ל-370 אלף, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2017
  4. ^ בעיתון דאקה טריביון 27.8.2018
Logo sociology.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא קבוצות אתניות ובנושא אסיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.