מכשפה לבנה
הכינוי מכשפה לבנה, או לפעמים גבירה לבנה (באנגלית: White Lady), משמש כדי להבחין בין מכשפות רעות (המשתמשות במאגיה שחורה) לטובות. גבירות לבנות בפולקלור האירופי הן מרפאות עממיות, ואם האמינו שהן משתמשות בכישוף, היה זה מוכר כמאגיה לבנה.[1] עוסקים אחרים בריפוי ומאגיה עממיים כללו את ה-cunning folk של האיים הבריטים, devins-guérisseurs הצרפתיים, benandanti האיטלקיים, toverdokters ו-duivelbanners ההולנדיים, Hexenmeister ו-Kräuterhexen הגרמניים, curanderos הספרדיים, kloge folk ו-klok gumma הסקנדינביים, ו-Vedmak הסלאביים. ונראה שלמעלה ממחצית מה"מכשפות" בהונגריה עסקו בריפוי.[2]
במהלך צידי המכשפות של העת החדשה המוקדמת באירופה, העוסקים במאגיה עממית לא ראו עצמם כמכשפות, שבתפישה האירופית לרוב נחשבו למי שכרתו ברית עם השטן, אלא כמרפאים וחוזים. אך רבים ורבות מהם עדיין נשפטו והוצאו להורג, במיוחד בתקופות שיא של הרדיפה. ל-cunning folks רבים הייתה חיית לוויה שהם האמינו שהם רוח מדריכה שלהם (Familiar spirit), וחיות אלה, במיוחד חתולים, עברו דמוניזציה על ידי ההמונים.[3][4]
חלק מהמרפאים העממיים האלו ראו בעצמם מתווכים בין העולם הגשמי לרוחני, סוג של מקבילה לשאמאניזם.[5] אלה לפעמים היו מתארים את מגעיהם עם פיות, יצורים על-טבעיים אחרים, רוחות המתים, לעיתים דרך חוויה חוץ-גופית והתהלכות בעולמות נסתרים. כל זאת בהתאמם לאמונות פולקלוריסטיות בכל זמן ומקום.
בתרבות הפופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בסדרה "נוכרייה" מאת דיאנה גבלדון, הדמות הראשית, קלייר ביצ'ם, ידועה כ"גבירה לבנה" בסקוטלנד ו-"La Dame Blanche" בצרפת. בסקוטלנד היא אף עומדת למשפט כמכשפה; כך גם בסדרת הטלוויזיה המבוססת על הספרים.
- בספרו "קנילוורת" מתאר סר וולטר סקוט "מכשפה לבנה".
- בספר "הקוסם מארץ עוץ מאת ל. פרנק באום, גלינדה היא מכשפה טובה, וכך גם בסרט משנת 1939 המבוסס עליו.
- מכשפות לבנות הן דמויות ראשיות ברבים מספרי עולם הדיסק של טרי פראצ'ט.
- בעונה השלישית של סיפור אימה אמריקאי, סטיבי ניקס מתוארת כמכשפה לבנה.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ The pictorial history of England: being a history of the people, as well as a history of the kingdom, By George Lillie Craik, Charles McFarlan 1970 p. 130; also Appendix 2.
- ^ Pócs 1999, p. 12
- ^ Emma Wilby 2005 p. 123; See also Alan Macfarlane 1970 p. 127 who notes how 'white witches' could later be accused as 'black witches'.
- ^ Monter () Witchcraft in France and Switzerland. Ch. 7: "White versus Black Witchcraft"
- ^ [Mircea Eliade in Shamanism, Archaic Techniques of Ecstasy, Bollingen Series LXXVI, Pantheon Books, NY NY 1964, pp.3-7.