ממלכת תוניסיה
.svg) | |
.svg) | |
| ממשל | |
|---|---|
| ראש המדינה |
Bey of Tunis  |
| עיר בירה | תוניס |
| היסטוריה | |
| תאריכי הקמה |
20 במרץ 1956 |
| תאריכי פירוק |
25 ביולי 1957 |
| ישות קודמת |
 תוניסיה הצרפתית |
| ישות יורשת |
 תוניסיה |
| שליטים בולטים | מוחמד השמיני, מלך תוניסיה |
  | |
ממלכת תוניסיה (בצרפתית: Royaume de Tunisie; בערבית: المملكة التونسية) הייתה מדינה קצרת מועד שהוקמה כמונרכיה ב-20 במרץ 1956 לאחר עצמאותה של תוניסיה והתקיימה עד להכרזת הרפובליקה ב-25 ביולי 1957[1]. המלך היה אל-אמין ביי, ראש הממשלה היה המייסד בפועל של תוניסיה, חביב בורגיבה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תנועת עצמאות שנמשכה כמה עשורים הביאה לסיום מדינת החסות הצרפתית, שהחלה ב-1881. בשנת 1954, המאבק התוניסאי וחוסר הציות האזרחי המתמשך הובילו לתחילתו של משא ומתן לאוטונומיה בין צרפת למפלגת הנאו-דסטור בראשותו של חביב בורגיבה, שנתמך על ידי האיגודים המקצועיים בתוניסיה והליגה הערבית. האמנה המוסכמת מאפריל 1955 קבעה שצרפת תשמור על השליטה בצבא וביחסי החוץ, ובמקביל תבטיח את עצמאות הבייליק של תוניס, שאמורה הייתה להתחיל בשנה שלאחר מכן. חביב בורגיבה, שעיצב את דמותו לפי המייסד הטורקי מוסטפא כמאל אטאטורק, שוחרר מהכלא על ידי צרפת והתקבל בהתלהבות על ידי העם התוניסאי. אולם פשרה זו חילקה את הנאו-דסטור והובילה בסופו של דבר לדיכוי האגף השמאלי שלו ולגירוש המנהיג הפאן-ערבי הרדיקלי שלו סלאח בן יוסוף, שברח מאוחר יותר למצרים. סדרה זו של מחלוקות פנים-מפלגתיות סימנה שהנאו-דסטור יפנה לדרך מתונה. הצרפתים גם סיימו את חסותם על מרוקו כדי לרכז את כוחותיהם באלג'יריה. בתגובה, וכתוצאה מדעת הקהל התוניסאית, דחף בורגיבה לעצמאות. ממשלת צרפת התעלמה מהדחייה החריפה של המתיישבים הצרפתים, ויתרה על תוניסיה וחתמה על הפרוטוקולים. ב-20 במרץ 1956 קיבלה תוניסיה עצמאות מלאה. ביולי התקבלה בקשתה של תוניסיה לחברות מלאה באו"ם.
על פי תפיסתה של צרפת, תוניסיה העצמאית הפכה למונרכיה חוקתית שנשלטת על ידי בית תוניס, אל-אמין ביי. הביי היה תואר מוסדי שראשיתו בתקופה העות'מאנית המוקדמת. הביי מוחמד השביעי אל-מונסיף הקודם היה לאומן פופולרי, אבל אל-אמין ביי נתפס על ידי אחדים כפשרה צרפתית ועל ידי אחרים כקיצוני. בחירות שכבר נקבעו נערכו עם הבחירה לאספה המכוננת ב-25 במרץ 1956; בגלל הסכמים סודיים שניתנו על ידי בורגיבה והביי, הבוחרים יכלו לבחור רק רשימות מפלגות ולא מועמדים. הסכם זה הקל על הנאו-דסטור להרחיק יוספיסטים או מתנגדים אחרים ולשמור על משמעת מפלגתית. בבחירות ניצחה מפלגת נאו-דסטור ברוב מוחץ, ומנהיגה חביב בורגיבה הפך לראש ממשלה. ב-25 ביולי 1957 בוטלה המלוכה, הסתיימה כהונתו של הביי והוכרזה הרפובליקה התוניסאית. אז הפכה האספה את בורגיבה לנשיא הראשון של מה שיהפוך לימים למדינה חד-מפלגתית תחת מפלגת דסטור הסוציאליסטית החדשה.