לדלג לתוכן

מנוסת הכלבים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנוסת הכלבים
The Plague Dogs
מבוסס על The Plague Dogs עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי מרטין רוזן עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי מרטין רוזן עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט מרטין רוזן
עריכה ריצ'רד הרקנס עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ג'ון הארט, כריסטופר בנג'מין, ג'יימס בולאם, נייג'ל הות'ורן, וורן מיטשל, ברנרד הפטון
מדבבים ג'ון הרט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה פטריק גלסון עריכת הנתון בוויקינתונים
אנימטור Retta Scott עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה יונייטד ארטיסטס עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Splendor Films
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה אוקטובר 1982
משך הקרנה 103 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט דרמה, סרט הרפתקאות עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו plaguedogs
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מנוסת הכלבים[1]אנגלית: The Plague Dogs) הוא סרט אנימציה בריטי טרגי מ-1982 המבוסס על ספרו של ריצ'רד אדמס (הידוע בתור כותב "גבעת ווטרשיפ") היוצא נגד ניסויים בבעלי חיים. הסרט הוא מבין הסרטים המאוירים המעטים שלא מיועדים לילדים במערב ובממלכה המאוחדת בפרט. ביחד עם "גבעת ווטרשיפ", הסרט זכה למעמד של סרט פולחן[2][3], מעמד שלא הרבה זכו לו במדיום האנימציה.

רוף וסניטר, שני כלבי מעבדה שעוברים סדרה של ניסויים אכזריים, מצליחים יום אחד לברוח ממכון הניסויים שבו הם שהו. הם מנסים להסתדר ולהסתגל לחיים מחוץ למעבדה. אך שרשרת של תאונות וקשיים, המחלות הגופניות והנפשיות שהם שארית מציקה מהעבר, הזכרונות מהבעלים, והשלטונות שמתברר ששני הכלבים "חשובים" להם, מכריעים אותם לבסוף.

  • רוף - לברדור מעורב מבוגר בעל יכולת הישרדות ועמידות גבוהה בלחץ, מנסה לשמור על איזון ולפתור באופן הגיוני את הבעיות שניצבות בפניו במהלך הסרט.
  • סניטר - פוקס טרייר. כתוצאה מניסויים במוחו הוא השתגע. בעל נטיות פילוסופיות אך מצד שני בעל קמצוץ של נטייה משיחית לגאולה (תוצאה ברורה של הפגיעה במוחו). חלש ועדין באופיו.
  • הטוד - שועל בעל אנגלית במבטא ג'ורדי, פיקח, ערמומי ובעל ניסיון בחיי הטבע והעיר בהתאם לסטריאוטיפ. מבין את הלך מחשבתם של בני אדם. הוא משמש מדריך לשני הכלבים לזמן מה אך בסופו של דבר מערים עליהם, מה שחוזר אליו כבומרנג.

הבדלים בין הספר לסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם הרבה הבדלים בין סוף הסיפור כפי שריצ'רד אדמס כתב אותו לבין סוף הסרט. הבולט מביניהם הוא שבסרט הכלבים כנראה לא שורדים, למרות שבמהדורה הבריטית מראים אותם טובעים במרחק, דבר שקוצץ בגרסאות ה-DVD האמריקאיות. הספר נגמר באותה צורה אך עם מספר תוספות של אחרית דבר שפורסמו במהדורות הבאות. לפי תוספות אלה, זוג הכלבים ניצל ומוחזר לבעליו המקורי ששרד. עוד בסרט נראה קוף בתוך מכל פלדה ולא ברור מה קורה איתו, הכוונה כנראה לניסויים של הפסיכולוג הארי הארלו בתוך "בור הייאוש", הספר רומז או מזכיר במפורש עוד הרבה ניסויים כאלה.

שיר סיום הסרט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיר הסיום, "זמן גאות ושפל", הולחן ובוצע על ידי אלן פרייס. השיר ודיאלוגים מסוימים מהסרט עברו סימפול על ידי להקת האינדסטריאל הידועה סקיני פאפי לצורך שירם "מבדק" (Testure).

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]