לברדור רטריבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לברדור רטריבר
Labrador retriever
YellowLabradorLooking new.jpg
ארץ מוצא ניופאונדלנד, קנדה
שימושים נחייה לעיוורים, ציד, חילוץ, גישוש סמים, גילוי חומרי נפץ, וכלב סיור משטרתי
קבוצה כלבי רטריבר וספניאל
תכונות
משקל זכרים: 27–36 ק"ג
נקבות: 25–32 ק"ג
גובה כתפיים זכרים: 56–63 ס"מ
נקבות: 54–60 ס"מ
גובה 56 ס״מ עריכת הנתון בוויקינתונים
תוחלת חיים 10–16 שנים
אופי שמח, שקט (כשאין איש לא מוכר בסביבה), נוח וידידותי
אילוף הסתגלות גבוהה
תיאור פרווה קצרה בצבעים שחור, צהוב או חום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
לברדור רטריבר צהוב

לברדור רטריבר (בקיצור: לברדור) הוא גזע של תת-המין כלב הבית.

הלברדור הוא גזע הכלב הנפוץ ביותר בקנדה, בממלכה המאוחדת, בארצות הברית, בישראל ובמדינות מערביות נוספות. הוא משרת באופן נרחב ככלב נחייה, ומשמש משטרות רבות ברחבי העולם ככלב משטרתי לגישוש, גילוי חומרי נפץ ולמטרות שונות נוספות. ללברדור "יצר הבאה" (Retrieve Drive - במקור הבאת הטרף ללהקה) גדול. בדרך כלל הם כלבים ידידותיים ורגועים, שאוהבים לשחות ולשחק, והם בעלי מזג נוח עם ילדים ומבוגרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משערים כי מוצאו של הלברדור מהאי ניופאונדלנד (מכונה "ניופאונדלנד קטן"), אך ייתכן שהובא לשם על ידי דייגים שיישבו את האזור כדי לעזור להם בציד. הדייגים היו לוקחים את כלבי הלברדור בסירותיהם, והם היו מביאים את הדגים שהיו נופלים מהרשתות. בזכות אופיו הטוב ויכולות הציד והשחייה שלו, האנגלים הביאו אותו עמם לאנגליה בסוף המאה ה-18, אך תחילה לא הייתה הקפדה על טוהר הגזע. הלברדור-רטריבר הוכר לראשונה כגזע על ידי ההתאחדות האנגלית לכלבנות ב-1903. הגזע נרשם בהתאחדות האמריקאית ב-1917.

כיום, משמשים לברדורים ככלבי נחייה לעיוורים וגם ככלבי חיפוש והצלה וכמגלי חומרי נפץ וסמים, וזאת בזכות אפם הרגיש, חכמתם, ויצר ההבאה שלהם יחד עם רצון לרצות ולשמח את בעליהם.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלברדורים הם כלבים גדולים יחסית. הזכרים מגיעים בדרך כלל למשקל של 29 - 41 ק"ג, ונקבות ל-25 - 32 ק"ג. קיימים שני סוגים של לברדורים, אנגלי ואמריקאי. שני הסוגים קיימים בשתי המדינות, אך לא קיימת הפרדה רשמית ביניהם. הלברדור האנגלי נמוך במקצת מהאמריקאי, בעל פנים מלאות ומזג רגוע יותר בדרך כלל.

שיער הלברדור קצר וישר. הלברדור משיר את שערו פעמיים בשנה, או באופן קבוע, תלוי באקלים. בזכות הקרום בכפות רגליו, וזנבו הרחב והחזק, הלברדור הוא שחיין מצוין. הקרום עוזר ללברדור גם באקלים מושלג, כך שהשלג לא יכנס בין אצבעותיו.

הגזע כולל מספר צבעים: שחור, חום (כהה כמו שוקולד) ולבן-צהוב (המזכיר מעט אפור). מבחינה גנטית יש ללברדורים שלושה מופעים, כולל שוקולד, שחור ולבן-צהוב. בארצות הברית קיימים 30 גוני צבע רשמיים ללברדור רטריבר, בהם לבן (כמו שלג), צהוב (בלונד), דבש, אפור ווריאציות שונות של קשת צבעים זו. בדרך כלל הלברדור יהיה בעל צבע אחד עם אוזניים כהות יותר ודוגמה דמוית אוכף על גבו כהה מעט יותר. לברדור שחור מתאפיין גם בכפות רגליים לבנות ומעט פרווה לבנה באזור החזה.

הלברדורים הם כלבים מאריכי ימים, תוחלת החיים של הלברדור היא 12 - 16 שנים, אולם ישנם לברדורים שמאריכים ימים עד 18 שנים.

מאפייני התנהגותיים - תלות בבעלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלברדור הוא כלב בית ממשפחת כלבי הציד. כדבר אופייני לכלבים ממשפחה זו, גם כלבי הלברדור הם צמודי בעלים - כלומר זקוקים להובלתו והנהגתו של הבעלים שלהם על מנת לבצע את תפקידם. עקב כך, כלבים אלה קשורים מאוד לבעליהם ובגידול וניהול לא נכון יכולים לפתח תלות מוגברת בבעלים או במקרים חמורים כלבים בוגרים יכולים להגיע גם לחרדת נטישה.

על מנת למנוע בעיה זו יש לדאוג לפתח לכלב בטחון עצמי, ולמידה של הישארות לבד בשגרת יום כבר מגיל צעיר מאוד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]