לברדור רטריבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לברדור רטריבר
YellowLabradorLooking new.jpg
קבוצה כלבי רטריבר וספניאל
ארץ מקור ניופאונדלנד, קנדה
משקל

זכרים: 27 - 36 ק"ג

נקבות: 25 - 32 ק"ג
גובה

זכרים: 56 - 63 ס"מ

נקבות: 54 - 60 ס"מ
תוחלת חיים 10 - 16 שנים
תיאור פרווה קצרה בצבעים שחור, צהוב או חום
אופי שמח, שקט (כשאין איש לא מוכר בסביבה), נוח וידידותי
שימוש נחייה לעיוורים, ציד, חילוץ, גישוש סמים, גילוי חומרי נפץ, וכלב סיור משטרתי
אילוף הסתגלות גבוהה
לברדור רטריבר צהוב

לברדור רטריבר (בקיצור: לברדור) הוא גזע של תת-המין כלב הבית.

הלברדור הוא גזע הכלב הנפוץ ביותר בקנדה, בממלכה המאוחדת, בארצות הברית, בישראל ובמדינות מערביות נוספות. הוא משרת באופן נרחב ככלב נחייה, ומשמש משטרות רבות ברחבי העולם ככלב משטרתי לגישוש, גילוי חומרי נפץ ולמטרות שונות נוספות. ללברדור "יצר הבאה" (Retrieve Drive - במקור הבאת הטרף ללהקה) גדול. בדרך כלל הם כלבים ידידותיים ורגועים, שאוהבים לשחות ולשחק, והם בעלי מזג נוח עם ילדים ומבוגרים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משערים כי מוצאו של הלברדור מהאי ניופאונדלנד (מכונה "ניופאונדלנד קטן"), אך ייתכן שהובא לשם על ידי דייגים שיישבו את האזור כדי לעזור להם בציד. הדייגים היו לוקחים את כלבי הלברדור בסירותיהם, והם היו מביאים את הדגים שהיו נופלים מהרשתות. בזכות אופיו הטוב ויכולות הציד והשחייה שלו, האנגלים הביאו אותו עמם לאנגליה בסוף המאה ה-18, אך תחילה לא הייתה הקפדה על טוהר הגזע. הלברדור-רטריבר הוכר לראשונה כגזע על ידי ההתאחדות האנגלית לכלבנות ב-1903. הגזע נרשם בהתאחדות האמריקאית ב-1917.

כיום, משמשים לברדורים ככלבי נחייה לעיוורים וגם ככלבי חיפוש והצלה וכמגלי חומרי נפץ וסמים, וזאת בזכות אפם הרגיש, חכמתם, ויצר ההבאה שלהם יחד עם רצון לרצות ולשמח את בעליהם.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלברדורים הם כלבים גדולים יחסית. הזכרים מגיעים בדרך כלל למשקל של 29 - 41 ק"ג, ונקבות ל-25 - 32 ק"ג. קיימים שני סוגים של לברדורים, אנגלי ואמריקאי. שני הסוגים קיימים בשתי המדינות, אך לא קיימת הפרדה רשמית ביניהם. הלברדור האנגלי נמוך במקצת מהאמריקאי, בעל פנים מלאות ומזג רגוע יותר בדרך כלל.

שיער הלברדור קצר וישר. הלברדור משיר את שערו פעמיים בשנה, או באופן קבוע, תלוי באקלים. בזכות הקרום בכפות רגליו, וזנבו הרחב והחזק, הלברדור הוא שחיין מצוין. הקרום עוזר ללברדור גם באקלים מושלג, כך שהשלג לא יכנס בין אצבעותיו.

הגזע כולל מספר צבעים: שחור, חום (כהה כמו שוקולד) ולבן-צהוב (המזכיר מעט אפור). מבחינה גנטית יש ללברדורים שלושה מופעים, כולל שוקולד, שחור ולבן-צהוב. בארצות הברית קיימים 30 גוני צבע רשמיים ללברדור רטריבר, בהם לבן (כמו שלג), צהוב (בלונד), דבש, אפור ווריאציות שונות של קשת צבעים זו. בדרך כלל הלברדור יהיה בעל צבע אחד עם אוזניים כהות יותר ודוגמה דמוית אוכף על גבו כהה מעט יותר. לברדור שחור מתאפיין גם בכפות רגליים לבנות ומעט פרווה לבנה באזור החזה.

הלברדורים הם כלבים מאריכי ימים, תוחלת החיים של הלברדור היא 12 - 16 שנים, אולם ישנם לברדורים שמאריכים ימים עד 18 שנים.

חרדות נטישה ללברדור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלברדור מתאפיין גם כבעל חרדות נטישה כבר מלידתו. חרדות אלו קורות לעיתים עקב תלות גבוהה מאוד של הכלב בבעליו, טראומה שהכלב חווה כשהושאר לבדו בבית או נטישה מצד בעליו בעבר. גם כאשר הבעלים נמצא זמן ממושך בבית במשך כמה ימים או שבועות ואז חוזר לעיסוקים יומיומיים. התסמינים לחרדות אלו הם ניסיונות בריחה מהבית שגובלים בפגיעה גופנית, הרס של דברים, נביחות ויללות בכי חזקות, וליווי של הבעלים לכל מקום בבית. הטיפול בחרדות נטישה אצל הלברדור וכלבים בכלל הוא ממושך ואינטנסיבי, תרגול חוזר של כניסה ויציאה מהבית כדי להראות "חזרה" ושאין נטישה, ולעיתים, במקרים חמורים יותר, כלוב וכדורי הרגעה יכולים לסייע. מומלץ להיעזר באיש מקצוע, על מנת להימנע מהחרפת החרדה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]