מסגד עומר

מסגד עומר
مسجد عمر
מידע כללי
סוג מסגד עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם עומר בן אל-ח'טאב עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1193
תאריך פתיחה רשמי 1193 עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות אסלאמית עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°46′40″N 35°13′47″E / 31.777836111111°N 35.229588888889°E / 31.777836111111; 35.229588888889
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
 
מסגד עומר
מסגד עומר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
שער הכניסה למסגד - נבנה באמצע המאה ה-19

מסגד עוּמרערבית: مسجد عمر, "מסג'ד עמר") הוא מסגד שנמצא ממול לכניסה הראשית (דרומית) לכנסיית הקבר הקדוש ברובע הנוצרי בירושלים.

על פי המסורת, לאחר שירושלים נכבשה על ידי המוסלמים הוזמן הח'ליף עומר בן אל-ח'טאב על ידי הפטריארך סופרוניוס לבקר בכנסיית הקבר הקדוש. על פי מסורת זו, כשהגיע זמן התפילה הציע הפטריארך לח'ליף להתפלל בכנסייה, אולם הח'ליף סירב, כדי שהמקום לא יהפוך למקום קדוש גם למוסלמים, ויפתח פתח לסכסוכים ומלחמות על המקום, ויצא להתפלל מחוץ לכנסייה.[1] באותה תקופה הייתה הכניסה אל הכנסייה מצד מזרח. ואמנם, קיימת סברה כי מסגד עומר הראשון הוקם במקום בו התפלל הח'ליף, דהיינו ממזרח לכנסיית הקבר.

המסגד הנוכחי הוקם בשנת 1193 על ידי הסולטאן אל-מליכ אל-אפד'ל עלי, בנו של צלאח א-דין, על יסודותיו של בית חולים צלבני,[2] כדי להנציח את תפילת הח'ליף עומר. המסגד נמצא ממול (מדרום) לכניסה הנוכחית של כנסיית הקבר. צריח המסגד חודש לאחרונה בשנת 1458 לאחר רעידת אדמה שפקדה את העיר.

אין לבלבל את המסגד הזה עם כיפת הסלע המצויה על הר הבית וקרויה על ידי רבים בטעות בשם "מסגד עומר". עומר אמנם בנה על הר הבית מסגד, אך לא הייתה זו כיפת הסלע, אלא מסגד אל-אקצא, שהיה אך מבנה דל עשוי עץ, שלאחר כ-60 שנה הוחלף במבנה גדול ומפואר. (הערה: אחד מהאגפים במבנה מסגד אל-אקצא נושא אף הוא את השם "מסגד עומר").

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מסגד עומר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר ירושלים - התקופה המוסלמית הקדומה 638-1099, בעריכת יהושע פראוור, הוצאת יד יצחק בן צבי עמ' 47
  2. ^ Burgoyne, M. H., Mamluk Jerusalem: An Architectural Study, The British School of Archaeology in Jerusalem, 1987, עמ' 568