מסגד אל-אקצא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מסגד אל-אקצא
מסגד אל אקצא בירושלים
מידע על המבנה
סוג מסגד
עיר ירושליםFlag of Jerusalem.svg ירושלים
מדינה ישראלFlag of Israel.svg ישראל
תאריך התחלה 691
קואורדינטות 31°46′34″N 35°14′09″E / 31.77617°N 35.23583°E / 31.77617; 35.23583קואורדינטות: 31°46′34″N 35°14′09″E / 31.77617°N 35.23583°E / 31.77617; 35.23583
(למפת ירושלים העתיקה רגילה)
Jerusalem oldcity hebrew.svg
 
מסגד אל-אקצא
מסגד אל-אקצא
אחת הכניסות למסגד אל אקצה
כיפת המסגד והמינרט שלידה

מסגד אל-אקצא (ערבית: الْمَسْجِد الْأَقْصَى, תעתיק מדויק: אלְמַסְגִ'ד אלְאַקְצָא, תעתיק חופשי: אלְ-מַסְגִ'ד אלְ-אַקְסָא, משמעות השם: "המסגד הרחוק ביותר" או "המסגד הקיצון") הוא המסגד השלישי בחשיבותו באסלאם לאחר מסגד אל-חראם במכה ומסגד הנביא במדינה. על פי המסורת המוסלמית זהו המקום אליו הגיע מוחמד במסעו הלילי ממכה לירושלים. מהר הבית עלה השמיימה עם המלאך גבריאל.

מבנה המסגד ממוקם בקומפלקס של אתרי תפילה ומבני דת מוסלמיים במתחם המכונה בערבית الحرم القدسي الشريف ("אל-חַרַם אל-קֻדְסי א-שַריף" - המתחם הירושלמי הקדוש), הקרוי בעברית מתחם הר הבית בירושלים.

מקורותיו של השם מסגד אל-אקצא[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם "מסגד אל-אקצא" נזכר בקוראן ב"סורת אל-אִסְרא", שם נכתב: "השבח לזה אשר הסיע את עבדו עם ליל מ'מסגד אל-חראם' אל 'מסגד אל-אקצא' אשר בירכנו סביבו כדי להראותו מאותותינו הרי הוא הכול שומע והכול רואה" (سبحان الذي أسرى بعبده ليلا من المسجد الحرام الى المسجد الاقصى الذي باركنا حوله لنريه من آياتنا إنه هو السميع البصير) [מדויק בקוראן]. הפרשנות המוסלמית המקובלת מייחסת את הפסוק ל"ליל האסרא והמעראג'" כלומר, המסע הלילי של מוחמד ממכה אל הר הבית בירושלים, וממנו אל השמיים כדי לקבל הנחייה אלוהית. המוסלמים מציינים את המאורע ב-27 בחודש רג'ב על פי לוח השנה המוסלמי, או במועד סמוך לו (על-פי המסורת המקומית).

המסגד עצמו נבנה 73 שנים לאחר מות מוחמד. הקוראן אינו מבאר מהו המסגד שממנו יצא מוחמד למסע ולאן הגיע, פרט לכינויים "המסגד הקדוש" (אל-מסג'ד אל-חראם) ו"המסגד המרוחק ביותר" (אל-מסגד אל-אקצא), אך המקום מזוהה עם מסגד אל-אקצא. זיהויו של מסגד אל-אקצא עם הר הבית בעיני המוסלמים התגבש עם הכיבוש הערבי של ארץ ישראל בהנהגת הח'ליף השני עומר בן אל-ח'טאב במאה ה-7. על פי המסורת המוסלמית, בשנת 638 כבש עומר את ירושלים והתכוון לבנות בה מסגד. הוא התייעץ עם קעאב אל-אחב'ר (אנ'), רב יהודי שהתאסלם, והוא זה שזיהה את הר הבית כמקום בו התפלל מוחמד לפני המסע הלילי שלו.[1]

בתקופת הח'ליפים מבית אומיה עלתה חשיבותה של ירושלים בעיני השלטון המוסלמי, כנראה מפאת קרבתה למקום מושבם של הח'ליפים בדמשק. שליטתם של האומיים בערים הקדושות האחרות, מכה ואל-מדינה הייתה רופפת בשל מרידות של מנהיגים מקומיים, ולפיכך הם היו מעוניינים להאדיר את ירושלים, ולבנות בה מסגדים נוספים. בימיהם נבנתה גם כיפת הסלע שהיא היום המבנה הבולט ביותר על הר הבית.

פרשנויות מוסלמיות קדומות, שאינן מקובלות היום, מייחסות את "המסגד המרוחק ביותר" להיכלות עליונים ולאו דווקא למקום מסוים על הארץ. בגישה זו תמך ג'עפר א-צאדק (699-765) מצאצאי מוחמד, שטען כי מסגד אל-אקצא נמצא בשמים[2].

בניית המסגד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתוככי מסגד אל אקצה

המסגד הוקם כמה עשרות שנים לאחר מותו של מוחמד. מועד תחילת בנייתו המדויק אינו ידוע. מסגד אל-אקצא נבנה תחילה מעץ, ועל פי ההיסטוריון אולג גרבר כונה בתחילה בשם מסגד אל-אקצא (המסגד המרוחק ביותר), מסגד בית אלמקדס (מסגד בית המקדש) ולעתים אף מסגד אל-חראם, כשמו של המסגד הגדול במכה. הנזיר ארקולף תיאר את המבנה בכתביו בשנת 679.

בשלב מאוחר יותר, נבנה במקום מבנה האבן. מרבית ההיסטוריונים הערבים מימי הביניים מייחסים את בנייתו לעבד אל-מלכ, בונה כיפת הסלע, ומניחים כי בניית מסגד האבן החלה בשנת 691 והסתיימה בערך בשנת 705. מיעוטם מייחסים את מעשה הבנייה לבנו, וליד הראשון.

המבנה, בסגנון בזיליקה ביזנטית, נהרס מספר פעמים ברעידות אדמה, והוקם בכל פעם מחדש. בערך בשנת 746 המסגד נפגע ברעידת אדמה המכונה רעש שביעית. עם עליית בית עבאס, הח'ליף אל-מנצור הקים מחדש את המסגד. השיקום הסתיים בשנת 771, ובשנת 774 התרחשה שוב רעידת אדמה, שהחריבה את רוב החלקים שנבנו על ידי אל-מנצור. יורשו אל-מהדי בנה בשנית את המסגד בשנת 780, במתאר מעט שונה מהמקור. רעידת האדמה האחרונה התרחשה בשנת 1033 וגרמה נזק חמור למסגד. הח'ליף עלי א-זאהיר, בן השושלת הפאטמית, בנה את המסגד מחדש. הבנייה והשיפוץ הסתיימו בשנת 1036, והם כללו את ארבעת האולמות המרכזיים, העמודים והקשתות המשמשים כיום כאבני היסוד של המסגד. מאז עבר המסגד מספר שיפוצים והרחבות נוספים. למשל, בשנת 1345 הוסיפו הממלוכים שני אולמות ושני שערים בצידו המזרחי.

במסגד אל-אקצא עצמו ובסביבתו יש מקום ל-5,000 מתפללים בקירוב. עד לבנייתו של המסגד הגדול במזרח התיכון - מסגד מרואן באורוות שלמה, היה מסגד אל-אקצא המסגד הגדול ביותר בירושלים. הוא מתאפיין במספר סגנונות בנייה, ובהם גם סגנון צלבני מהתקופה שבה ירושלים נכבשה בידי הצלבנים. בתקופה זו שימש המסגד כארמון, והוא כונה "מקדש שלמה" בשל ההנחה כי המסגד נבנה במקום שבו שכן בית המקדש הראשון. גם בציורים יהודיים של ירושלים מימי הביניים מופיעה לעתים כיפת הזהב כשמעליה המילים "בית המקדש".

בעת החדשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת הר הבית, בקצה הדרומי של המפה ממוקם מסגד אל-אקצה
תפילה במסגד אל-אקצא (צולם כחודש לאחר מלחמת ששת הימים)

לאחר מלחמת העצמאות עבר המסגד, יחד עם הר הבית וירושלים המזרחית לשליטת ממלכת ירדן. עבדאללה הראשון, מלך ירדן, נרצח עת ביקר והתפלל במסגד ב-20 ביולי 1951. המתנקש בחייו היה מצטפא שכרי, פלסטיני שהיה בן למשפחת חוסייני.

במלחמת ששת הימים הקים הלגיון הירדני עמדת צלפים בצריח המסגד, ממנה ירו לכיוון חיילי צה"ל.[3]

ההצתה והשחזור[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הצתת מסגד אל-אקצא

ב-21 באוגוסט 1969 הוצת המסגד בידי צעיר אוסטרלי לוקה בנפשו בשם מייקל רוהאן, שהשתייך לכנסייה נוצרית אוונגליסטית בשם "כנסיית האל", והוא הודה כי התכוון להצית את המסגד על מנת להחיש את בוא המשיח על ידי הקמת בית המקדש היהודי על הר הבית. רוהן נעצר, אושפז בבית חולים פסיכיאטרי וגורש מישראל. ההצתה עוררה סערה בעולם המוסלמי, ומנהיגי ארצות ערב האשימו את ישראל במעשה וקראו לפעולות נגדה.[4] בשריפה זו נשרף כליל מינבר (במת הדרשן), שנתרם למסגד בידי צלאח א-דין במאה ה-12 ונחשב במשך מאות שנים לאחד מסמלי המסגד. במשך שנים ארוכות התנהלו במסגד עבודות שיקום ושימור, עם תרומות של מאות מיליוני דולרים שהגיעו למסגד אחרי השריפה. עבודות השיקום שחזרו את מירב עבודות האמנות במסגד, למעט במת הדרשן המפוארת, שבמקומה הוצבה במה פשוטה.

צוות מיוחד בירדן עבד על שחזור במת הדרשן המקורית. המשימה המורכבת של שחזור מלאכת מחשבת יחידה במינה של שיבוצים ופיתוחי עץ אגוז ובניית הבמה והצבתה מחדש במקומה היו כרוכים במאבקים ובתסבוכות רבות. הצוות לשחזור הבמה כלל מומחים ממצרים, טורקיה, אינדונזיה ומדינות אירופה שאספו רישומים עתיקים. ד"ר מחמוד אל-בלביסי, מהמחלקה לאמנות אסלאמית באוניברסיטת אל-בלקא שבסלט, צפונית לעמאן בירדן, הכין וריכז את התרשימים. הצוות השלים את עבודות האמנות המורכבות לשחזור במת הדרשן בשנת 2007.

חיכוכים והקשרים פוליטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסגד אל-אקצא מוזכר לעתים קרובות בנאומיהם של מנהיגים מוסלמים, בפרט פלסטינים, כסמל למאבק בישראל, בגלל שליטתה בירושלים. חלקם אף מלבים את החשש שישראל עלולה לפגוע במסגד כדי להקים את בית המקדש השלישי. עם פרוץ האינתיפאדה השנייה שפרצה לאחר עליית אריאל שרון להר-הבית, כינו אותה הפלסטינים "אינתיפאדת אל-אקצא". אחד הארגונים החמושים של תנועת פת"ח נקרא "גדודי חללי אל-אקצא".

אחד מהקירות המקיפים את תחום המסגד הוא הכותל המערבי הקדוש ליהודים בשל היותו שריד לחומת בית המקדש ששכן בהר הבית, ולכן אזור קטן, יחסית, זה הופך לעתים לנקודת חיכוך בין הדתות. פעמים רבות השליכו מוסלמים מהר הבית אבנים אל עבר היהודים שהתפללו ברחבת הכותל ובכותל. בתקופות של מתיחות רבה נוהגת משטרת ישראל להגביל את הכניסה למסגד למבוגרים בלבד מעל גיל מסוים בהתאם לנסיבות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מימין לשמאל: הר הזיתים, מסגד אל-אקצא, כיפת הסלע וקרוב יותר לפניה הכותל המערבי
Magnify-clip.png
מימין לשמאל: הר הזיתים, מסגד אל-אקצא, כיפת הסלע וקרוב יותר לפניה הכותל המערבי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bayt Al Maqdis: An Islamic Perspective, ‏2 במאי 2016 (באנגלית).
  2. ^ "המערכה על ירושלים", דורי גולד, בהוצאת ידיעות אחרונות-ספרי חמד, ת"א 2008, עמוד 97
  3. ^ הר המריבה נדב שרגאי, ירושלים: הוצאת כתר, 1995, עמ' 21.
  4. ^ שרי החוץ של הליגה הערבית מתכנסים; נאצר קורא למלחמה; פייצל לגיהאד, מעריב, 24 באוגוסט 1969