לדלג לתוכן

מריקה ורוורט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מריקה ורוורט
Marieke Vervoort
מריקה ורוורט באירוע "המרוץ לצעוד שוב", ספטמבר 2012
מריקה ורוורט באירוע "המרוץ לצעוד שוב", ספטמבר 2012
לידה 10 במאי 1979
דיסט, פלנדריה, בלגיה
פטירה 22 באוקטובר 2019 (בגיל 40)
דיסט, בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מדינה בלגיהבלגיה בלגיה
משקל 45 ק"ג עריכת הנתון בוויקינתונים
גובה 1.67 מטרים
site.wielemie.be
ספורט
ענף ספורט מרוץ אופני יד
תת-ענף T52
מאמן Ineke Boekelman
הישגים
שיאים אישיים שיאנית עולם, שיאנית אירופה
פרסים והוקרה
  • מדליית זהב פאראלימפית (2012)
  • מדליית כסף פאראלימפית (2016)
  • מדליית כסף פאראלימפית (2012)
  • מדליית ארד פאראלימפית (2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
מאזן מדליות
מתחרה עבור בלגיהבלגיה בלגיה
המשחקים הפאראלימפיים
זהבלונדון 2012 100 מטר
כסףלונדון 2012 200 מטר
כסףריו 2016 400 מטר
ארדריו 2016 100 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מריקה ורוורטהולנדית: Marieke Vervoort;‏ 10 במאי 197922 באוקטובר 2019) הייתה ספורטאית פאראלימפית בלגית, שסבלה ממחלה ניוונית חשוכת מרפא ומאפילפסיה. ורוורט זכתה במדליית זהב פאראלימפית ובמדליות נוספות, הייתה אלופת העולם, וקבעה שיאים אירופים ועולמיים. היא משכה את תשומת הלב של התקשורת העולמית כשהודיעה בשנת 2016 שאחרי אולימפיאדת ריו היא תסיים את חייה בהמתת חסד. באוקטובר 2019 ביקשה להוציא לפועל את הליך ההמתה, עליו חתמה כעשור קודם לכן.

ורוורט נולדה בעיר דיסט שבפלנדריה, בלגיה. בצעירותה אהבה לשחק כדורסל ולצלול. כשהגיעה לגיל 14, החלה לסבול מכאבים, שבהמשך אובחנו כמחלה ניוונית נדירה וחשוכת מרפא. בגיל 20 החלה להשתמש בכסא גלגלים ולהתעניין בספורט נכים. בתחילה שיחקה כדורסל נכים, ובהמשך עברה להתאמן ולהתחרות במרוצי אופני יד.
בשנת 2006 זכתה באליפות העולם בלוזאן. שנה אחר כך זכתה שנית באליפות העולם בהמבורג.
במקביל התחרתה גם בתחרויות איש הברזל בשנת 2007 ובתחרויות טריאתלון בשנים 2006–2008. בשנים 2006 ו-2007 הייתה אלופת העולם בטריאתלון[1]. לאחר מכן, בגלל החמרה במחלתה לא הייתה יכולה להמשיך בטריאתלון. בשנים 2008–2011 התחרתה במרוצים ובמרתונים של אופני יד ושל אופני יד עם מפרש מסוג Blokart (אנ').
בשנת 2012 באליפות אירופה בזאגרב זכתה במדליות וקבעה שיאים חדשים במרוצים למרחקים של 100, 200 ו-400 מטר. חודשיים לאחר מכן, בתחרות בבלגיה, שברה את שיא העולם ב-800 מטר.
וורוורט קבעה קריטריון אולימפי וייצגה את בלגיה במשחקים הפאראלימפיים בלונדון 2012. היא זכתה במדליית הכסף במרוץ ל-200 מטר. בהמשך, ב-5 בספטמבר 2012, שברה שיא אישי וזכתה במדליית זהב במרוץ ל-100 מטר בקטגוריה T52.
בשנת 2013 נפצעה במהלך תחרות, ונאלצה לעבור שיקום ארוך. לפני ששבה להתחרות, נפצעה קשות בתאונה ביתית בשנת 2014. פציעות אלו הובילו לאשפוזים ממושכים, ניתוחים ושיקום, והרופאים הודיעו לה כי סיימה את הקריירה הספורטיבית שלה. ורוורט סירבה לקבל את רוע הגזירה, חזרה להתאמן, ובשנת 2015 זכתה בשלוש מדליות זהב באליפות העולם בקטר.
בשנת 2015 נבחרה לספורטאית השנה וכן זכתה ברוב קולות מוחץ בתואר "הענקית הפלמית" Vlaamse Reus (הו') על ידי התאחדות עיתונאי הספורט בפלנדריה[2].
בשנת 2016 ייצגה שנית את בלגיה במשחקים הפאראלימפיים בריו. במשחקים אלו זכתה במדליית כסף ב-400 מטר ובמדליית ארד ב-100 מטר, בקטגוריה T52.

הבחירה בהמתת חסד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2016, לקראת המשחקים הפאראלימפיים בריו דה ז'ניירו, משכה ורוורט את תשומת הלב של התקשורת העולמית כשפרסמה שהיא מתכננת למות אחרי המשחקים. היא חשפה כי עוד בשנת 2008 קיבלה את האישור החוקי הנדרש בבלגיה לצורך המתת חסד. ורוורט אמרה בראיונות כי ללא האישור הזה, שמאפשר לה לשלוט במועד מותה, הייתה מתאבדת. היא חשפה בראיונות שמצבה הפיזי הולך ומתדרדר עם השנים, עם ההחמרה של המחלה הניוונית, הירידה בראייה והתקפי האפילפסיה. ורוורט הדגישה כי אין בכוונתה למות מייד לאחר המשחקים, אלא שהיא תבחר למות כאשר יהיו יותר ימים גרועים מאשר ימים טובים.
ב-22 באוקטובר 2019 מימשה את זכותה החוקית למות[3].

מדליות עיקריות ושיאים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחרות שנה ענף תוצאה מדליה הערות
אליפות העולם 2006 זהב
אליפות העולם 2007 זהב
אליפות אירופה 2012 100 מטר T52 20.40 זהב שיא אירופי, קריטריון אולימפי
אליפות אירופה 2012 200 מטר T52 38.18 זהב שיא אירופי, קריטריון אולימפי
אליפות אירופה 2012 400 מטר T52 1:10.50 זהב שיא אירופי
אליפות בלגיה 2012 100 מטר T52 19.19 זהב שיא אירופי
אליפות בלגיה 2012 200 מטר T52 35.67 זהב שיא אירופי
אליפות בלגיה 2012 400 מטר T52 1:05.59 זהב שיא אירופי
אליפות בלגיה 2012 800 מטר T52 2:13.49 זהב שיא עולם
המשחקים הפאראלימפיים, לונדון 2012 200 מטר T52 34.83 שיא אירופי
המשחקים הפאראלימפיים, לונדון 2012 100 מטר T52 19.69 שיא פאראלימפי
אליפות העולם 2015 100 מטר T52 זהב
אליפות העולם 2015 200 מטר T52 35.91 זהב
אליפות העולם 2015 400 מטר T52 זהב
אליפות בלגיה 2015 800 מטר T52 2:06.76 זהב שיא עולם
המשחקים הפאראלימפיים, ריו 2016 100 מטר T52 20.12
המשחקים הפאראלימפיים, ריו 2016 400 מטר T52 1:07.62

ורוורט חיברה ופרסמה שני ספרים – Wielemie. Sporten voor het leven ("Wielemie. ספורט לחיים") בשנת 2012[4], ו-De andere kant van de medaille ("הצד השני של המטבע") בשנת 2017. הספרים עוסקים במחלתה ובהשפעת המחלה על חייה.

  • 2012, 2015 – הספורטאית הבלגית הפאראלימפית של השנה
  • 2013 – אות מסדר הכתר הבלגי
  • 2015 – תואר "הענקית הפלמית" שהוענק על ידי התאחדות עיתונאי הספורט הפלמית
  • 2016 – עיטור הקהילה הפלמית שהוענק על ידי מושל פלנדריה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מריקה ורוורט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Alan Hope, Face of Flanders: Marieke Vervoort, ‏26 בנובמבר 2013 (באנגלית)
  2. ^ Marieke Vervoort wint Vlaamse Reus met ruime voorsprong, באתר HLN, ‏4 בדצמבר 2015 (בהולנדית)
  3. ^ בגיל 40: המדליסטית הפראלימפית עברה המתת חסד, באתר ynet, 23 באוקטובר 2019
  4. ^ Vervoort, Marieke, Wielemie : sporten voor het leven, Antwerpen: Houtekiet, cop. 2009