משאל העם על עצמאות קלדוניה החדשה (2020)
| משאל העם על עצמאות קלדוניה החדשה 2020 | |
|---|---|
| האם אתה רוצה שקלדוניה החדשה תשיג ריבונות מלאה ותהפוך לעצמאית? | |
 תוצאות לפי מחוזות | |
| מקום |
 קלדוניה החדשה, צרפת |
| תאריך | 4 באוקטובר 2020 |
משאל עם על עצמאות קלדוניה מצרפת נערך ב-4 באוקטובר 2020. המשאל היה שני למשאל זהה שהתקיים ב-4 בנובמבר 2018.
במשאל הצביעו 53.26% מהאזרחים בעד הישארות תחת השלטון הצרפתי, ירידה קלה ממספר התומכים ב-2018, אז הצביעו 56.4% בעד הישארות תחת השלטון הצרפתי.
לפי הסכם נומאה קיימת אפשרות למשאל שלישי, שייערך אם קונגרס קלדוניה החדשה יצביע בעדו, ולא יאוחר מ-2022.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – משאל העם על עצמאות קלדוניה החדשה (2018)
קלדוניה החדשה סופחה לצרפת ב-1853, כאשר אירופאים ופולינזאים החלו להתיישב שם והפכו את שבטי הקנאק, ילידי המקום, למיעוט. הארכיפלג הפך למושבת עונשין בין 1864 ל-1897 והקנאקים לא נכללו בעבודות הציבוריות והתעשייתיות של השלטון הצרפתי. בין 1976 ל-1988 אירעו סכסוכים בין ממשלת צרפת וקבוצות בדלנים וחלקם הגיעו לרמת אלימות והפרות סדר קשות, כשאחת הסיבות העיקריות היא חוסר השוויון בחלוקת העושר בין המתיישבים והילידים, כשאלו טוענים לכך שעיקר הרווח יוצא החוצה מקלדוניה. מאז 1986 ועדת האו"ם לענייני דה-קולוניזציה כללה את קלדוניה ברשימת השטחים הלא-ממשלתיים של האו"ם.[1]
ב-13 בספטמבר 1987 נערך משאל העם הראשון על עצמאות, אך רק 1.7% הצביעו בעד (842 אנשים), בין היתר כיוון שקבוצות הבדלנים המרכזיות החרימו את משאל העם. בעקבות זאת נחתמו הסכמי מטיניון בין הבדלנים לצרפת, ואלו הבטיחו עשור של יציבות. ב-5 במאי 1998 נחתם בין צרפת ובין המפלגות העיקריות בקלדוניה הסכם נומאה, במסגרתו התחייבה צרפת על תחילתה של הכנת התשתית לעצמאות תוך העברת סמכויות בצורה איטית והדרכה לממשל הקלדוני.
על פי הסכם נומאה הותרו לקלדונים החדשים עריכה של עד שלושה משאלי עם על עצמאותם; הראשון שבהם ב-2018, ושניים נוספים ב-2020 וב-2022 אם המשאלים הקודמים לא הביאו לעצמאות ושליש מחברי הקונגרס של קלדוניה החדשה הצביעו לעריכת משאל נוסף.
משאל העם הראשון נערך ב-נובמבר 2018, ובו דחו התושבים את עצמאותם ברוב של 56.4%.
בשנת 2019 בקשו המפלגות התומכות בעצמאות לקיים משאל נוסף.
תוצאות ההצבעה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אחוז ההצבעה עמד על 85.6 אחוזים. 53.26 מהמצביעים הצביעו נגד העצמאות, ובהתאם לכך נותרו האיים בשליטה צרפתית. נתון זה היה נמוך מהמשאל בשנת 2018, אז הצביעו 56.4% כנגד העצמאות. התוצאות היו מקוטבות מבחינה גאוגרפית, כאשר בעוד 71 אחוזים מתושבי מחוז הדרום הצביעו נגד העצמאות, רוב תושבי שני המחוזות הקטנים, המחוז הצפוני ומחוז איי הנאמנות, הצביעו בעד העצמאות 76 אחוזים ו82 אחוזים בהתאמה.
נשיא צרפת עמנואל מקרון הודה לקלדונים החדשים על "הצבעת האמון" שלהם ברפובליקה הצרפתית. הוא הודה גם לתומכי העצמאות וקרא לדיאלוג בין הצדדים. מקרון ציין כי אם התושבים יהיו מעוניינים בכך ניתן יהיה לקיים משאל שלישי, ורמז כי צרפת הייתה מעוניינת דווקא להתנתק "מעברה הקולוניאלי".[2] במפלגות התומכות בעצמאות הביעו תקווה למשאל עם שלישי בו יעברו קולות נוספים למחנה התומכים בעצמאות, ויביאו לפרישה מהחסות הצרפתית.[3]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אתר רשמי
- מדינה חדשה תקום בקרוב? התוצאות היום יכריעו, באתר בחדרי חרדים, 4 באוקטובר 2020
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ New Caledonia באתר האו"ם
- ^ גדעון קוץ, משאל עם נוסף על עתיד קלדוניה החדשה, באתר מעריב אונליין, 25 באוקטובר 2020
- ^ Référendum en Nouvelle-Calédonie : l'écart se resserre entre loyalistes et indépendantistes