משל העבד הנאמן

תחריט על ידי יאן לאוקן הממחיש את המשל, מתוך התנ"ך של Bowyer

משל העבד הנאמן או משל שומר הסף הוא אחד ממשלי ישו המופיע בכל הבשורות הקנוניות: בבשורת מתי כ"ד 42–51, בבשורת מרקוס י"ג 34–37 ובבשורת לוקס י"ב 35–48, נושא המשל נסוב על כמה חשוב שהתלמידים, המאמינים בבשורתו ובשליחותו של ישו, להמשיך לצפות ולהתכונן לביאתו השנייה של ישו. בבשורת מתי, מופיע המשל לפני משל עשר העלמות, בהקשר לנושא אחרית הימים (אסכטולוגי). הוא דומה במשמעות של התכוננות חסידי ישו לקראת בואו ביום המיוחל - יום שובו של ישו. 

סיפור המשל

בבשורת מתי המשל נכתב כדלקמן:

42 לָכֵן שְׁקֹדוּ כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים בְּאֵי־זוֹ שָׁעָה יָבֹא אֲדֹנֵיכֶם׃ 43 וְאֶת־זֹאת דְּעוּ אֲשֶׁר לוּ־יָדַע בַּעַל הַבַּיִת בְּאֵי־זוֹ אַשְׁמוּרָה יָבֹא הַגַּנָּב כִּי־עַתָּה שָׁקַד וְלֹא הִנִּיחַ לַחְתֹּר אֶת־בֵּיתוֹ׃ 44 לָכֵן הֱיוּ נְכוֹנִים גַּם־אַתֶּם כִּי בְשָׁעָה אֲשֶׁר לֹא תְדַמּוּ יָבוֹא בֶּן־הָאָדָם׃ 45 מִי הוּא אֵפוֹא הָעֶבֶד הַנֶּאֱמַן וְהַנָּבוֹן אֲשֶׁר הִפְקִידוֹ אֲדֹנָיו עַל־עֲבָדָיו לָתֵת לָהֶם אֶת־אָכְלָם בְּעִתּוֹ׃ 46 אַשְׁרֵי הָעֶבֶד אֲשֶׁר יָבוֹא אֲדֹנָיו וְיִמְצָאֵהוּ עֹשֶׂה כֵּן׃ 47 אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי יַפְקִידֵהוּ עַל־כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ׃ 48וְאִם־יֹאמַר הָעֶבֶד הָרַע בְּלִבּוֹ מְאַחֵר אֲדֹנִי לָבוֹא׃ 49 וְהִכָּה אֶת־חֲבֵרָיו וְאָכַל וְשָׁתָה עִם־הַסּוֹבְאִים׃ 50 בּוֹא יָבוֹא אֲדֹנֵי הָעֶבֶד הַהוּא בְּיוֹם לֹא יְצַפֶּה וּבְשָׁעָה לֹא יֵדָע׃ 51 וִישַׁסֵּף אֹתוֹ וַיָשִׂים אֶת־חֶלְקוֹ עִם־הַחֲנֵפִים שָׁם תִּהְיֶה הַיְלָלָה וַחֲרֹק הַשִׁנָּיִם׃

— הבשורה על-פי מתי, פרק כ"ד, פסוקים 42–51, בתרגום דליטש

בבשורת מרקוס המש נכתב כדלקמן:

34 וְהָיָה כְּאִישׁ הוֹלֵךְ לַמֶּרְחָק אֲשֶׁר עָזַב אֶת־בֵּיתוֹ וַיִּתֵּן רָשׁוּת לַעֲבָדָיו וּלְאִישׁ אֶת־מְלַאכְתּוֹ וְאֶת־הַשׂוֹעֵר צִוָּה לִשְׁקֹד׃ 35 לָכֵן שִׁקְדוּ כִּי לֹא יְדַעְתֶּם מָתַי יָבוֹא בַּעַל הַבָּיִת אִם־בָּעֶרֶב אוֹ־בַחֲצוֹת הַלַּיְלָה אִם־בְּעֵת קְרִיאַת הַתַּרְנְגוֹל אוֹ בַבֹּקֶר׃ 36 פֶּן־יָבוֹא פִתְאֹם וּמָצָא אֶתְכֶם יְשֵׁנִים׃ 37 וְאֵת אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לָכֶם הִנְנִי אֹמֵר לַכֹּל שְׁקֹדוּ׃

— הבשורה על-פי מרקוס, פרק י"ג, פסוקים 34–37, בתרגום דליטש

בבשורת לוקס, המשל נכתב כדלקמן:

36 וְאַתֶּם הֱיוּ דֹמִים לָאֲנָשִׁים הַמְחַכִּים לָאֲדֹנֵיהֶם מָתַי יָשׁוּב מִן־הַחֲתֻנָּה וְכַאֲשֶׁר יָבוֹא וְדָפַק יִפְתְּחוּ־לוֹ כְּרָגַע׃ 37 אַשְׁרֵי הָעֲבָדִים הָהֵם אֲשֶׁר הָאָדוֹן בְּבוֹאוֹ יִמְצָאֵם שֹׁקְדִים אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם כִּי יִתְאַזֵּר וְיוֹשִׁיבֵם וְהָלַךְ וְשֵׁרֵת אוֹתָם׃ 38 וְאִם־יָבוֹא בָּאַשְׁמֻרָה הַשֵּׁנִית אוֹ בָּאַשְׁמֻרָה הַשְּׁלִישִׁית וְיִמְצָא כֵן אַשְׁרֵי הָעֲבָדִים הָהֵם׃

— הבשורה על-פי לוקאס, פרק י"ב, פסוקים 36–38, בתרגום דליטש

פרשנות

המשל פותח בבשורת מתי עם האזהרה לתלמידים: "לָכֵן שְׁקֹדוּ כִּי אֵינְכֶם יוֹדְעִים בְּאֵי־זוֹ שָׁעָה יָבֹא אֲדֹנֵיכֶם׃" (מתי כ"ד 42). במילים אחרות, "המאמין חייב לשקוד כל העת ולהיות מוכן כל רגע ליום שובו של אדונו. עליו להישאר ער (כשומר סף) ולא להירדם במשמרתו". על אף שייתכנו סימנים מקדימים כלליים המציינים את הביאה שנייה של ישו, את זמן שובו המדויק איש אינו יודע, לרבות המלאכים וישו עצמו. נושא זה גם נדון גם קודם לכן בלוקס י"ב. ההפניה לאירועי החתונה נזכרים כבר במשתה החתונה השמיימי בלוקס י"ב 36 (ראו בקטע המצוטט מבשורת לוקס לעיל), והוא מזכיר גם את משל עשר העלמות, המופיע מיד לאחר משל זה בבשורת מתי כ"ה 1–13).

החלק השני של המשל מדגיש את תשומת הלב המרבית הנדרשת מכל אדם ש"הרבה נימסר בידו" (הכוונה למנהיגים ורועי עדה שהופקדו על הנהגה רוחנית של קהילות המאמינים). גי' דווייט פנטקוסט כותב כי משל זה "מדגיש שהזכות הזאת - להנהיג ולהורות - מחייבת גם אחריות כבדה והיא מצריכה מתן דין וחשבון לפני האדון". הדבר חל בעיקר על רועי העדה ומנהיגי הדת.

"עדי יהוה" מזהים את העבד אשר בתרגום שלהם למקרא מכונה "העבד הדיסקרטי והנאמן", עם הגוף המנהל ומנהיג את "עדי יהוה" בתפקידם בחלוקת מזון רוחני לחסידיו של ישו.

מזמורים

המשל היה לנושא במספר מזמורי דת, לרבות המזמורים של פיליפ דודרידג "אתם עבדי ה'," המסתיים כך:

המשיח יערוך את המשתה

בידיו שהם ידי מלך,

וירומם את משרתיו הנאמנים

בתוך קהל המלאכים.

ראו גם

• הברית החדשה
• משלי ישו
• משל האדון והעבד
• משל הסעודה הגדולה
• משל סעודת החתונה
• משל עשר הבתולות.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משל העבד הנאמן בוויקישיתוף