לדלג לתוכן

משרד העתיקות (מצרים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משרד העתיקות
סמל מצרים
מידע כללי
מדינה מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך הקמה 1966 עריכת הנתון בוויקינתונים
סוכנות קודמת המועצה העליונה לענייני עתיקות
מטה מרכזי בירת מצרים החדשה עריכת הנתון בוויקינתונים
Antiquities.gov.eg
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משרד העתיקות, רשמית משרד התיירות והעתיקותערבית: وزارة السياحة والآثار) הוא הארגון הממשלתי המצרי המשמש להגנה ולשימור המורשת וההיסטוריה העתיקה של מצרים. המשרד אחראי להגדרת הגבולות סביב אתרים ארכאולוגיים והיא גם הגוף האחראי על שחזור או שימור מונומנטים מצריים. הארכאולוגים הזרים שעובדים במצרים נדרשים לדווח על כל התגליות והמציאות למשרד לפני פרסומם. אי קיומה בעבר אף הובילה בעבר לגירושם של ארכאולוגים ממצרים. המשרד גם מפקח על שחזור ומציאת עתיקות גנובים והוא האחראי הבלעדי להוצאת עתיקות ממצרים. ככלל החוק המצרי אוסר על הוצאת עתיקות ממצרים.

המשרד מעורב כיום בסכסוך עם המוזיאון המצרי בברלין על השבת פסל ראשה של נפרטיטי, שלטענתו הוצא מהארץ במרמה ושלא כחוק. בעבר המשרד כבר דרש להחזיר את אבן רוזטה מהמוזיאון הבריטי וגלגל המזלות של דנדרה (Dendera zodiac) מהלובר. מטה המשרד (כמו כל גופי העתיקות הקודמים) ממוקם בשכונת זמאלכ בקהיר.

עד ינואר 2011 גוף העתיקות העיקרי היה המועצה העליונה לעתיקות שהפכה למשרד עצמאי בשם המשרד לענייני עתיקות וביולי אותה שנה שוב נקראה בשם המועצה העליונה לעתיקות, אך לאחר מכן אורגן מחדש כמשרד ממשלתי לענייני עתיקות. בדצמבר 2019 הוא מוזג למשרד התיירות ובראשו ח'אלד אל-ענאני.[1]

עד אמצע המאה ה-19 לא הייתה חקיקה בנושא הסחר בעתיקות במצרים ואלפי חפצים של תכשיטים, פסלים, תחריטים ואפילו מונומנטים שלמים הוסרו כדי להצטרף לאוספים פרטיים או לאוספים שונים של מוזיאונים ברחבי העולם. החיבה המערבית לעתיקות מצריות החלה בזמן המעורבות הצבאית הצרפתית (1798–1801) ופרסום כרכים רצופים של "תיאור מצרים", שיצר עניין עולמי במצרים ובמונומנטים העתיקים שלה.

הצעד הראשון לצמצום תופעת גניבת העתיקות המצריות מחוץ למדינה התקיים ב-15 באוגוסט 1835, כאשר מוחמד עלי פאשה, מושל מצרים, הוציא צו האוסר לחלוטין על ייצוא וסחר בעתיקות המצריות, שכללו גם בניית מבנה בגן אזבקיה בקהיר ששימש כבית שימור. חפצים אלה ניתנו בדרך כלל למנהיגי אירופה על ידי שליטי מצרים כמתנות, ועד אמצע המאה ה-19 אוסף החפצים הצטמצם לאולם קטן. ב-1855, כאשר הארכידוכס האוסטרי מקסימיליאן (בן משפחת המלוכה האוסטרית) ביקר באולם זה בזמן שהיה בקהיר, הוא העריץ את האוסף הארכאולוגי וזה ניתן לו על ידי מושל מצרים עבאס פאשה כשי והועבר לווינה.

במהלך 1858 תמך השלטון בהקמת מחלקת עתיקות והמדען הצרפתי אוגוסט א. מריאן מונה למנהל הראשון של מחלקה זו. המחלקה הממשלתית הייתה אחראית להקמת מוזיאונים, מתן אישור ופיקוח על משימות ארכאולוגיות זרות. באישור ח'דיב איסמעיל בנה מריאן את המוזיאון הלאומי הראשון במזרח התיכון והוא נפתח בשנת 1863 עם בניין ממשלתי זמני בבולאק (אנקח'אן).

ב-1956, עם פינוי כוחות הכיבוש הבריטיים, הפכה רשות העתיקות לגוף ממשלתי. המנהל המצרי הראשון היה מוסטפא עאמר, שנכנס לתפקידו ב-1953 ושימש כשלוש שנים. המחלקה לעתיקות פעלה על פי הסדר עם משרדי העבודות הציבוריות, החינוך וההכוונה הלאומית ובמהלך 1960 הועברה המחלקה לאחריות משרד התרבות. בשנת 1971, הפכה רשות העתיקות לרשות העתיקות המצרית והשם שונה מסמכות העתיקות המצרית למועצה העליונה לעתיקות במהלך 1994 ופרופסור ד"ר מוחמד עבדאל חלים נודין הפך למזכ"ל הראשון של המועצה העליונה לעתיקות.

בשנת 2011 המועצה העליונה לעתיקות הפכה למשרד עצמאי בממשלתו של אחמד שפיק ומונה שר ראשון של משרד המדינה לענייני עתיקות. במהלך 2015 הפך המשרד למשרד העתיקות תחת ממשלתו של ראש הממשלה שריף איסמעיל.[2] בתקופת נשיאותו של חוסני מובארק לטיפול באבטחה וגניבת עתיקות מצריות. בשנים 2009–2014 המשרד עבד עם מכון גטי לשימור, לצורך ניהול ושימור קבר תות ענח' אמון.[3]

שודדי קברים מצריים קדומים קיימה מזה מאות שנים. משרד העתיקות פועל להחזרת הפריטים למצרים, במידת האפשר. במהלך השנים אלפי עתיקות גנובות עשו את דרכן חזרה למצרים. למשל, בסוף 2016, השיב המשרד שניים מארבע מנורות העידן האסלאמי שנגנבו בשנת 2015.[4] בשנת 2018 הוחזר גילוף בצורת אוזיריס שהוסתר ברהיטים ונשלח לכווית, למשרד העתיקות במצרים.[5]

  • זאהי חוואס, 31 בינואר 2011–3 במרץ 2011[6][7]
  • מחמוד אל-דמאטי, יוני 2014–מרץ 2016[8][9]
  • ח'אלד אל-ענאני, 23 במרץ 2016[10]–2022
  • מוסטפא ואזירי

חובות ומטרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2016 הצהיר השר, חאלד אל-ענאני, כי ההתמקדות העיקרית שלו תהיה בפתרון הגירעון התקציבי של המשרד, בהתחשב בכך שפרויקטים רבים נתקעו מחוסר מימון.[11]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ New Minister of Antiquities Khaled El-Enany vows to tackle budget gaps: Interview
  2. ^ "A Brief History of the Supreme Council of Antiquities (SCA): 1858 to present". SCA Egypt. אורכב מ-המקור ב-17 באוקטובר 2016. נבדק ב-25 באוקטובר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Conservation and Management of the Tomb of Tutankhamen". Getty. נבדק ב-16 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ El-Aref, Nevine (15 בדצמבר 2016). "Egypt antiquities ministry receives two stolen Islamic-era lamps from UAE". ahram online. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ El-Aref, Nevine (10 באוקטובר 2018). "Egypt receives coffin lid seized at Kuwait International Airport". Ahram Online. נבדק ב-16 באוקטובר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Egyptology: Zahi Hawass confirms resignation, Dan Vergano, USA Today, March 5, 2011
  7. ^ Hawass loyalists call for him to stay on, Nevine El Aref, Ahram Online, March 6, 2011
  8. ^ "BREAKING: New government swears in". Cairo Post. 17 ביוני 2014. נבדק ב-22 ביוני 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Egypt's new Cabinet: What changed and what didn't?". Mada Masr. 19 בספטמבר 2015. נבדק ב-19 בספטמבר 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ "Who's who: Meet Egypt's 10 new ministers in Sherif Ismail's cabinet". Ahram Online. 23 במרץ 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ El-Aref, Nevine (23 מרץ 2016). "New Minister of Antiquities Khaled El-Enany vows to tackle budget gaps: Interview". ahram online. {{cite news}}: (עזרה)