ניקולאי סטוגוב
 | |
| ניקולאי סטוגוב | |
| לידה |
10 בספטמבר 1873 האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
7 בדצמבר 1959 (בגיל 86) סן-ז'נבייב-דה-בואה, צרפת  |
| מקום קבורה |
בית הקברות הרוסי סן-ז'נביאב-דה-בואה  |
| מדינה |
האימפריה הרוסית |
| השכלה |
האקדמיה הצבאית הקיסרית הרוסית |
| השתייכות |
 צבא האימפריה הרוסית הצבא האדום הצבא הלבן |
| דרגה |
 גנרל חיל הרגלים |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הקורפוס ה-16 מפקד החזית הדרום-מערבית ראש המטה הכללי | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת האזרחים הרוסית | |
| עיטורים | |
| |
  | |
ניקולאי ניקולייביץ' סטוגוב (ברוסית: Никола́й Никола́евич Сто́гов; 10 בספטמבר 1873 – 7 בדצמבר 1959) היה גנרל בצבא האימפריה הרוסית אשר פיקד על כוחות במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת האזרחים הרוסית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת דרכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]סטוגוב נולד ב-10 בספטמבר 1873. הוא למד בבית הספר הצבאי ניקולייב ולאחר מכן בבית הספר לתותחנים קונסטנטינובסקו ואז הצטרף למשמר הקיסרי. ב-1900 הוא סיים את לימודיו באקדמיית המטה הכללי בהצטיינות. בנובמבר של אותה שנה הוא הוצב במטה הדיוויזיה ה-17. במאי 1901 הוא הוצב כקצין למטלות מיוחדות במטה הקורפוס ה-6; מספטמבר 1904 עד מרץ 1909, הוא הוצב במחוז הצבאי ורשה. בדצמבר 1908 הוא הועלה לדרגת פולקובניק, ובמאי 1909 התמנה לראש המשרד להיסטוריה צבאית במטכ"ל.
מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מלחמת העולם הראשונה
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה באוגוסט 1914 היה סטוגוב ראש מטה הבריגדה הפינית ה-1. בסתיו של אותה שנה הוא מונה למפקד הגדוד הפיני ה-3. ב-15 באפריל 1915 הוא הועבר למטה הארמייה השמינית. ב-25 בספטמבר 1916 הוא מונה לראש מטה הארמייה. הוא היה העוזר הקרוב ביותר לאלכסיי ברוסילוב. אחרי מהפכת פברואר הוא התקדם במהירות בשל תמיכתו במשטר החדש. ב-2 באפריל 1917 הוא מונה למפקד הקורפוס ה-16 והועלה לדרגת לוטננט גנרל ב-29 באפריל 1917. בעקבות פרשת קורנילוב, ב-10 בספטמבר 1917, הוא מונה לראש מטה החזית הדרום-מערבית, ובעקבות מהפכת אוקטובר מונה לזמן קצר למפקד החזית.
בינואר 1918 הצטרף סטוגוב לצבא האדום. בין 8 במאי ל-2 באוגוסט של אותה שנה, הוא מונה לראש המטה הכל רוסי (אחד משני המטות הכלליים של הצבא האדום). באוקטובר של אותה שנה הוא נעצר בידי הצ'קה בשל חשד לפעילות כנגד המשטר. הוא שוחרר כבר בנובמבר, והחל לעבוד בארכיון המרכזי של הצבא האדום. במהלך 1919 הוא עמל על ארגון מחתרת אנטי-בולשביקית באזור מחוז מוסקבה, ולפיכך נעצר שוב בידי הצ'קה. הוא הוחזק בכלא בוטירסקאיה ובמנזר אנדרוניקוב. בסתיו 1919 הוא נמלט מכלאו לפולין, שם חבר לצבא הלבן ולחם עמו במלחמת האזרחים הרוסית. בין ינואר לפברואר 1920 הוא שימש כראש מטה צבא המתנדבים. במאי של אותה שנה הוא מונה למפקד מבצר סבסטופול. בעקבות תבוסת הצבא הלבן, הוא נמלט ליוגוסלביה שם התגורר מספר שנים. בשנת 1924 הוא עבר לפריז, שם עבד במפעל. ב-1928 הוא מונה לסגן מפקד הארגון של יוצאי הכוחות המזוינים הרוסים, וב-6 ביולי 1930 הוא מונה לגזבר הארגון (עד 1934). הוא היה פעיל בארגונים אנטי-בולשביקיים שונים וכן כתב עבור המגזין הרוסי האנטי-בולשביקי "כבוד". הוא נפטר ב-7 בדצמבר 1959 בכפר הצרפתי סן-ז'נבייב-דה-בואה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניקולאי סטוגוב (ברוסית)
- ניקולאי סטוגוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)