סהל בן מצליח הכהן
החכם סהל בן מצליח הכהן (910–990) המכונה גם אבו אלסרי, היה מדקדק, פרשן, פייטן וחכם קראי שנמנה עם חברי קבוצת אבלי ציון.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]סהל בן מצליח נולד בירושלים בשנת 910, ולמד בישיבה הקראית המרכזית שהייתה קיימת אז בירושלים, ממנה יצאו גדולי חכמי הקראים בתקופה זו. בימי חייו פעל רבות להפצת היהדות הקראית בתפוצות, לעידוד עלייה לארץ ישראל ולהצטרפות לשורות אבלי ציון. לשם הגשמת חזונו יצא למסעות רבים בין הקהילות השונות במזרח התיכון כמו קהילות עיראק ומצרים. בשל חיבוריו הרבים ובשל מסירותו הרבה כינוהו בני דורו 'המשכיל הגדול'.
בדרשותיו הוא מוכיח במילים קשות את היהודים בני זמנו על שדבקו ב'תורת אנשים מלומדה' ובנסותם למלא אחר מצוות האל הלכו לפי הרוב, או לפי הרב, כי כתוב בתורה ההפך: "לא תהיה אחרי רבים לרעות, ולא תענה על ריב, לנטות אחרי רבים - להטות". ואומר:
- "דעו אחינו בני ישראל, כי כל אחד ממנו תלוי לנפשו, ולא ישמע אלהינו את דברי המצטדק ואומר: 'כך נהגוני רבותי', כאשר לא שמע את התנצלות האדם הראשון . . והלא אלוהינו יתברך שמו אמר: 'אל תהיו כאבותיכם אשר קראו אליהם הנביאים הראשונים לאמור: 'שובו נא מדרכיכם הרעים, ומעלליכם הרעים; ולא שמעו ולא-הקשיבו אליי . . אך דבריי וחוקיי, אשר ציוויתי את-עבדיי הנביאים, הלוא השיגו, אבותיכם".
קריאתו למען העלייה לארץ ישראל, הייתה ייחודית בנמרצותה ובעוצמתה בתולדות עם ישראל עד ימי הציונות המודרנית. הוא סבב בהרבה ערים והטיף בקהילות רבניות רבות כדי לקרב אותן ליהדות הקראית. באחת מאגרותיו הקוראות לעלייה ארצה הוא מספר על החיים של אבלי ציון בירושלים, קורא לעלייה ואומר:
- "אחינו ישראל! בבקשה מכם, תנו יד לה' ובואו למקדשו אשר הקדיש לעולם . . היקבצו לעיר הקודש וקבצו את אחיכם! . . אחינו! עד אנה אתם מתרפים ומואסים בארץ אלוהים ונחלת צבי צבאות גויים ביד אויבים . . ועתה אחינו! שובו לארץ אבותיכם והיעזרו עם אחיכם נגד אולם ההיכל, ככתוב: 'שובי בתולת ישראל שובי אל עריך אלה' . . ודעי[!], אחינו, כי ירושלים בזמן הזה מנוס לכל בורח, ומנוחה לכל אבל, ומרגוע לכל עני ודל, ובתוכה עבדי ה' הנקבצים אליה אחד מעיר ושנים ממשפחה. ובתוכה נשים מקוננות וסופדות בלשון הקודש ובלשון פרס ובלשון ישמעאל, ומלמדות לבנותיהן נהי ואשה רעותה קינה, ואומרות: איכה ישבה בדד . . ובחודש תמוז ואב יגדל המספד בירושלים . . האלוהים יטהר אותה . . ויכוננה עד עולם סלה . . בחיינו ובחייכם ובחיי כל ישראל אמן."
באותם ימים נראה היה שהוא הצליח במשימתו. היהודים הקראים הפכו לרוב המכריע בירושלים ובארץ ישראל, הדעות שלהם התקבלו על ידי רבים מהרבניים והם הושפעו ממנה. כך הוא מעיד:
- "ואם יאמר אדם 'הנה אחינו תלמידי הרבנים בהר הקודש וברמלה רחוקים מן המעשים האלה', חייב אתה לדעת באמת כי הם כדרכי תלמידי התורה וכמעשי בני המקרא עשו ומהם למדו. ויש מהם שלא יאכלו בשר צאן ובקר בירושלים [כמנהג אבלי ציון]... ולא יגעו אל המתים ולא יטמאו בכל הטומאות. וכל זה מלימוד יראי ה' ותוכחותם ואזהרותיהם, ולא זה בלבד כי אם לא ייקחו בת אח ולא בת אחות ולא בת אשת האב [לאישה] וינזרו מכל העריות האסורות אשר אסרום חכמי בני מקרא יצ"ו... והם עושים בעזרת שדי את המועדים שני ימים, יום אחד בראית הירח ויום אחד כאשר היו עושים לפנים, ועם כל זה הם חוקרים ודורשים. ויש מהם שהאיר השם עיניהם והניחו חשבון העיבור."
על שמו הוקם בשנת 1950 מושב מצליח ליד רמלה בידי עולים קראים ממצרים.
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]החכם סהל בן מצליח כתב חיבורים רבים בעברית ובערבית. מהידועים לנו כיום ניתן למנות:
- ספר מצוות בערבית הכולל הקדמה בעברית.
- פרוש לתורה בשם משנה תורה.
- פירוש לנביאים ראשונים ואחרונים, שממנו נשתמרו קטעים בלבד.
- ספר דקדוק בשם לשון לימודים
- ספר פולמוסי נגד רב סעדיה גאון.
- ספר תוכחת מגולה נגד יעקב בן שמואל תלמידו של רס"ג
- ספר דינים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "סַהְל בן מַצְלִיחַ הכהן", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ז, עמודים 147–148, באתר היברובוקס