סינאפסידה

סינאפסידה
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
תת־מערכה:	בעלי גולגולת
קבוצה:	בעלי חוליות
על־מחלקה:	חולייתנים לסתניים
קבוצה:	בעלי סנפירים בשרניים
קבוצה:	בעלי ארבע רגליים
קבוצה:	סינאפסידה
שם מדעי
	Synapsida; ‏אוסבורן, 1903

עיינו גם בפורטל

פורטל זוחלים ודו-חיים הוא שער לכל ערכי הזוחלים ודו-חיים בוויקיפדיה העברית. הפורטל מציג מידע אודות סדרות הזוחלים והדו-חיים, תמונות וסרטונים, קטעי הידעת?, ערכים מומלצים ועוד.

סינפאסידה (שם מדעי: Synapsida) היא קבוצה של חולייתנים יבשתיים מהקבוצה דמויי זוחלים, אשר להם גולגולת בעלת פתח צדע יחיד מאחורי ארובת העין. פתח זה גובל בעצם הקשקשת ובעצם העול.

לרוב מתייחסים לסינאפסידים כקבוצה פרהיסטורית שנכחדה עם סוף הטריאס (למעט הקיינודונטיים), אף שחלק מצאצאיהם, היונקים, שרדו עד היום.

מאפיינים

קבוצת הסינאפסידה הפכה לדומיננטית ביותר מבין בעלי החיים היבשתיים, וכמה מנציגיה אף רכשו מיומנויות תעופה (עטלפים) ואורח חיים בסביבה אקווטית (יונקים ימיים שונים). עם זאת הם הפכו ליעילים רק לאחר הכחדת הקרטיקון והיעלמות זוחלים אחרים מאותם אזורים.

הסינאפסידים המובהקים הקדומים ביותר הם האכינרפטון והארכאותיריס ואולי גם הפרוטוקלפסידרופס (שאולי השתייכו לסדרת הפליקוזאוריה) מתקופת הקרבון פנסילבני לפני כ-320 מיליון שנים שהתגלו בג'וגינס שבנובה סקוטיה.

צאצאי הקבוצה, התראפסידה, משוערים לתקופת הפרם (אין מאובנים רבים של הקבוצה מתקופה זו) ואילו היונקים האמיתיים הופיעו רק בתור היורה. בזכות תיעוד המאובנים השמור יחסית, הפורה וארוך השנים, משמשת הקבוצה כדגם אבולוציוני וכעזר בהבנת תהליכים מקרואבולוציוניים.

המאובנים מראים כי הסינאפסידים היו הראשונים להתמיין מתוך בעלי השפיר העוברי. במהרה הם הפכו לקבוצה רחבת התפוצה והמגוונת ביותר בתור הקרבון, ושמרו על דומיננטיות על פני האדמה עד לטריאס - התור בו יצאו הדו-חיים מן המים והתפתחו לזוחלים האמפיביים הראשונים. בקרבון ובתחילת הפרם, היו הסינאפסידים בתפוצה באזור המשווני והתת-משווני בלבד. אולם כבר בסוף הפרם, מראים המאובנים תפוצה קוסמופוליטית. הסינאפסידים הראשונים מציגים תנוחת גוף שרועה ומוחם היה קטן ביותר, בדומה לבעלי ארבע רגליים קדומים אחרים. התנוחה הפרסיגיטלית שמאפיינת את היונקים בימינו (כאשר ארבע הגפיים מאונכות לגוף), התפתחה בקבוצה זו בהדרגה. מבנה האגן והעצמות שמאפשר תנוחה זו, הופיע בתחילה בגפיים האחוריות ואפשר ישיבה חצי-שרועה, ואז הופיע גם בגפיים הקדמיות.

ממדיהם של הסינאפסידים היו גדולים יחסית, 50 ס"מ עד 3 מטרים. הם היו בעיקר אוכלי עשב, אך חלקם היו טורפים ואוכלי חרקים. ניתן לשער שמרביתם הטילו ביצים בדומה ליונקי הביב, ורק מקצתם היו יונקי שלייה. לא ידוע אם היו בעלי בלוטות חלב או חסרו אותן, מאחר שממצא זה לא משתמר במאובן.

הסינאפסידים הראשונים היו, ככל הנראה, פויקילותרמיים ("בעלי דם קר"), זאת משערים מגרם הגב דמוי המפרש (בדומה לספינוזאוריים -"לטאת המפרש") שרואים במאובנים רבים כשל הדימטרודון למשל. המפרש שריכז כלי דם רבים בשטח מצומצם ובולט מהגוף, סייע לחימום הגוף. ככל הנראה היו פריטים אלה נטולי שיער, שתפקידו הוא לבודד את הפרט מהסביבה, אולם, מנוכחות שיער ביונקים מאוחרים יותר ניתן לשער כי צמיחת שיער החלה בסינאפסידים יחד עם המעבר להומותרמיות. המאובנים אינם מראים מבנה עור קשקשי, בדומה לזה של הזוחלים, אולם נראה שפריטים אחדים שילבו בעורם לוחות גרמיים.

מיון

- סדרה Diadectomorpha?
- סוג אכינרפטון (Echinerpeton)
- סוג פרוטוקלפסידרופס (Protoclepsydrops)?
- סדרה Caseasauria
- קבוצה Eupelycosauria
  - משפחה אופיאקודונטיים (Ophiacodontidae)
  - משפחה Varanopidae? - בה האליוטסמיתיה
  - קבוצה Haptodontiformes
    - משפחה Edaphosauridae
    - קבוצה Sphenacodontia
      - משפחה Palaeohatteriidae
      - קבוצה Sphenacodontoidea
        משפחה ספנקודונטיים (Sphenacodontidae)
      - קבוצה תראפסידה (Therapsida)

ראו גם

דמויי יונקים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סינאפסידה בוויקישיתוף

סינאפסידה, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
סינאפסידה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)