הצגת המקור של הדף "עפרה חזה"

{{מוזיקאי
| סיווג = זמרת
| שם לידה = בת שבע חזה
| מקום לידה = [[תל אביב-יפו]], [[ישראל]]
| מוקד פעילות = {{דגל|ישראל||+}}
| סוגה = [[מוזיקת עולם|עולם]] • [[מוזיקת נשמה|נשמה]] • [[זמר עברי]] • [[סינת'-פופ]] • [[רוק קל]] • [[מוזיקת פולק|פולק]] • [[מוזיקה מזרחית|מזרחית]]
| סוג קול = [[מצו סופרן|מצו-סופרן]]
| עיסוק = [[זמר-יוצר|זמרת-יוצרת]], [[דיבוב|מדבבת]], [[שחקן|שחקנית]], [[מלחין|מלחינה]], [[עיתונאי]]ת, [[פסנתרן|פסנתרנית]], [[פזמונאי]]ת, [[שחקן קולנוע|שחקנית קולנוע]]
| כלי נגינה = [[פסנתר]]
| חברת תקליטים = [[הד ארצי]] • [[NMC]] • [[פונוקול]] • [[וורנר מיוזיק גרופ|WMG]] • [[BMG]]
| שיתופי פעולה בולטים = [[צביקה פיק]], [[אבי טולדנו]], [[שם טוב לוי]], [[בצלאל אלוני]], סדנת תיאטרון שכונת התקוה
| התחלת פעילות = [[1970]]
| סיום פעילות = [[2000]]
| פרסים והוקרה = זמרת השנה של [[קול ישראל]] תש"מ–תשמ"ג{{ש}}כלת [[פרס כינור דוד]] תשמ"ג
| תאריך לידה עברי = [[כ"ה בחשון]] [[ה'תשי"ח]]
| תאריך פטירה עברי = [[י"ח באדר א']] [[ה'תש"ס]]
}}
'''עפרה חזה''' ([[19 בנובמבר]] [[1957]]; [[כ"ה בחשוון]] [[ה'תשי"ח]] – [[23 בפברואר]] [[2000]]; [[י"ח באדר א']] [[ה'תש"ס]]) הייתה [[זמר]]ת ו[[שחקן|שחקנית]] [[קולנוע]] ו[[תיאטרון]] [[ישראלים|ישראלית]], שזכתה להצלחה בין-לאומית. ארבע פעמים ברציפות נבחרה ל"[[זמר, זמרת והרכב השנה|זמרת השנה]]" בישראל (בשנים 1980–1983), ופעמיים ל"זמרת השנה" ב[[גרמניה]] (1988–1989). זוכת [[פרס כינור דוד]].

בשנת [[1990]] זכתה בתואר "האמן הישראלי הנמכר ביותר בכל הזמנים" ב[[מונטה קרלו]].{{הערה|[http://www.oocities.org/sunsetstrip/arena/2013/ofra_haza.html Ofra Haza], {{אנגלית}}}} בשנת [[2023]] דורגה במקום ה-186 ברשימת "200 הזמרים הגדולים ביותר בכל הזמנים" של המגזין [[רולינג סטון]].{{הערה|שם=זמנים|{{ynet||עפרה חזה ברשימת 200 הזמרים הגדולים בכל הזמנים: "מדונה של המזרח התיכון"|62482660|1 בינואר 2023}}}} בשנת [[1993]] הייתה חזה המועמדת הישראלית הראשונה ל[[פרס גראמי]] כ"זמרת [[מוזיקת עולם]]", (ובסוף זכתה בפרס כבוד בגראמי) בזכות אלבומה המצליח ''[[Kirya]]'',{{הערה|{{Cite news|url=https://www.grammy.com/grammys/artists/ofra-haza|title=Ofra Haza|date=2017-05-14|newspaper=GRAMMY.com|language=en|access-date=2017-12-25}}}} שדורג במשך שבועות רבים במקום הראשון במצעד המכירות של המגזין [[בילבורד]],{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Nielsen Business Media Inc|שם=Billboard|מו"ל=Nielsen Business Media, Inc.|שנת הוצאה=1992-11-28|קישור=https://books.google.co.il/books?id=KRAEAAAAMBAJ&pg=RA1-PA66&lpg=RA1-PA66&dq=The+album,+%22Kirya%22,+reached+top+1+in+Billboard+magazine+in+the+world+music+category.&source=bl&ots=3bjWXdCR35&sig=mW8baycojKP6wprQcP3b2V5hsLo&hl=iw&sa=X&ved=0ahUKEwjn7Jn3k6bYAhVMmbQKHQnvCOIQ6AEIJjAA#v=onepage&q=The%20album,%20%22Kirya%22,%20reached%20top%201%20in%20Billboard%20magazine%20in%20the%20world%20music%20category.&f=false|שפה=en}}}} והיא נחשבה לזמרת הייצוגית של [[ישראל]] ברחבי העולם. בנוסף לכך, אלבומה השלושה-עשר, ''[[Shaday]]'', נמכר בלמעלה ממיליון וחצי עותקים בעולם.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.oocities.org/sunsetstrip/arena/2013/ofra_haza.html|כותרת=Kdam Eurovision|אתר=www.oocities.org|תאריך_וידוא=2017-12-25}}}} מתוכו, הוציאה חזה את ה[[להיט]] הבין-לאומי "[[Im Nin'alu (שיר של עפרה חזה)|Im Nin'alu]]" שנמכר בלמעלה משלושה מיליון עותקים והפך לשיר הישראלי הנמכר ביותר בכל הזמנים.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.antiwarsongs.org/artista.php?id=2649&lang=fr&rif=1|כותרת=Chansons Contre la Guerre - Ofra Haza / עפרה חזה|אתר=www.antiwarsongs.org|תאריך_וידוא=2019-01-09}}}}

בין להיטיה נמצאים שירים רבים שהפכו ל[[נכס צאן ברזל|נכסי צאן ברזל]] ב[[זמר עברי|זמר העברי]]: "[[יד ביד (שיר של עפרה חזה)|יד ביד]]", "[[חי (שיר)|חי]]", "[[תפילה (שיר של עפרה חזה)|תפילה]]", "[[מישהו הולך תמיד איתי]]", "[[גבריאל (שיר)|גבריאל]]", "[[Im Nin'alu (שיר של עפרה חזה)|אם ננעלו]]", "[[שיר הפרחה]]" ו"[[לאורך הים]]". עד היום נחשבת עפרה חזה לאחת מהזמרות הגדולות בתולדות הזמר העברי.
[[קובץ:PikiWiki Israel 10751 birthplace house of ofra haza in tel aviv.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בית ילדותה של עפרה חזה בשכונת התקווה.]]

==קורות חיים וקריירה מוזיקלית==
===ילדותה והכרותה עם אומנויות הבמה===
[[קובץ:Ofra bibi peres gaon.jpg|ממוזער|250px|עפרה חזה, [[שמעון פרס]], [[בנימין נתניהו]] ו[[יהורם גאון]], בתוכנית "[[בשידור חי עם דן שילון]]"]]
חזה נולדה בשם '''בת שבע חזה''' כ[[בת זקונים]] ליפת ושושנה חזה ב[[שכונת התקווה]] שב[[תל אביב-יפו]]. הוריה היו [[מסורתיים]] שעלו מ[[יהדות תימן|תימן]]. הם החליטו לקרוא לה בת שבע, שכן הייתה הבת השביעית במשפחתה, אך השם לא מצא חן בעיני אחיותיה הגדולות ושונה לעפרה. שם המשפחה – חַזָה – נגזר משמה של העיירה [[אל-חוטה]] {{אנ|Lahij}} בתימן, שבה התגוררה משפחתה, שהייתה המשפחה היהודית היחידה שחיה בעיירה.{{הערה|{{יוטיוב|lGcsSrsyP84|שם=עפרה חזה נפטרה הערב בשעה 19:40 23.02.2000 Ofra Haza Died Today|אורך=9:55}}}} את האהבה ל[[שירה]] רכשה מגיל צעיר מאמה, שבתימן הייתה זמרת מבוקשת בחגיגות [[חינה (טקס)|חינה]]. חזה למדה בבית הספר "עוזיאל" ובו התגלה כישרון השירה שלה לראשונה כשצורפה כסולנית למקהלת בית הספר. בגיל 11 השתתפה במקהלה של [[מנשה לב-רן]], ולשם כך נסעה אחת לשבוע ל"בית ברגר" שמחוץ לשכונתה. עוד באותה תקופה שרה את השיר "[[תנו לנו יד ונלך]]" בתוכנית הרדיו "[[תשואות ראשונות]]" של [[קול ישראל]].

בקיץ [[1971]], בגיל 13, הופיעה חזה ב[[חתונה]], ושם שמע אותה משה ערוסי, שהיה חבר בסדנת התיאטרון של שכונת התקווה. את הסדנה, שהייתה מקום מפגש חברתי לצעירי השכונה ומרכז תרבותי וקהילתי, ניהל [[בצלאל אלוני]]. לאחר שהסכים לבחון ילדה כה צעירה, קיבל אותה אלוני לסדנה. זאת הייתה תחילתה של דרך משותפת ארוכת שנים בינה לבין אלוני.

בתחילת הקריירה המוזיקלית שלה גילמה חזה בעיקר דמויות משנה בהצגות ושימשה כמחליפה. בערב הבכורה החגיגי במועדון "[[צוותא]]" למחזה בשם "סמבוסק, מתי הבחירות?", נטש השחקן הראשי את הסדנה ואת ההצגה כמה שעות לפני ההופעה. חזה, אשר ידעה בעל-פה את כל תפקידי הצגות הסדנה מצפייה ומהקשבה, הוזעקה באופן בהול על ידי אלוני, וב[[אלתור]], תוך הפיכת התפקיד הגברי לנשי, כבשה את לב הקהל. לאחר הופעת הבכורה שלה החלה חזה להופיע במסגרת הסדנה באופן שוטף.

בשנת [[1973]] נסעה סדנת התיאטרון ל[[סיני]] להופיע מול החיילים ב[[מלחמת יום הכיפורים]] עם הצגה חדשה בשם "אהבה ראשונה". זו הייתה ההצגה הראשונה של הסדנה ששיריה הוקלטו, ושירה של חזה, "געגועים", שודר ברדיו והגיע לראש המצעדים.

===ההצלחה הראשונית וסוף תקופת הסדנה השכונתית===
בשנת [[1974]] השתתפה חזה ב"[[פסטיבל הזמר המזרחי|פסטיבל הזמר והפזמון בסגנון עדות המזרח]]", שהתקיים מדי שנה, וזכתה בו במקום השלישי. לאחר הזכייה החליטה לממש את הפוטנציאל שלה בדרך להיות [[סולן|זמרת סולו]], ביחד עם אלוני. היא החלה ללמוד [[פיתוח קול]], ריקוד ותנועה והמשיכה להופיע ברחבי הארץ. ב-17 באוקטובר 1974 השתתפה עפרה במסגרת הסדנה באירוע "ולילה כיום יאיר" שאורגן על ידי המגבית היהודית המאוחדת בבית [[הבימה]] בתל אביב. בין האומנים הנוספים שהשתתפו ניתן למנות את [[אילנית]], [[מירי אלוני]], [[הפרברים]], [[להקת פיקוד המרכז]] ומקהלת ילדי צפת (בניצוחו של אדם רפס).
התפתחותה המקצועית הביאה להגדלת תפקידיה על הבמות, ובשנת [[1975]] הופיעה עם חברי הסדנה ב[[פסטיבל הזמר]] עם השיר "פרשת דרכים". באותה שנה יצאה חזה להופעות בארצות הברית לצד זמרים נוספים עם המופע "כאן ישראל".

בתקופה זו החליט אלוני לוותר על ניהול הסדנה ולהפוך להיות ה[[אמרגן]] והמנהל האישי הצמוד של חזה. החלטה זו הביאה בסופו של דבר לסגירת הסדנה, שכן איש לא לקח על עצמו את ניהולה אחריו. על מנת להרים את קריירת הסולו שלה, ארגן אלוני מופע שהוצג בפני המפיק הידוע [[אברהם דשא (פשנל)|אברהם דשא (פָּשָנֶל)]]. התלהבותו של פשנל הייתה מיידית וחזה חתמה על חוזה לחמש שנים, אולם ב-[[28 בפברואר]] [[1976]], בגיל 18, [[גיוס לצה"ל|התגייסה לצה"ל]]. לאחר הופעות מזעריות במסגרת [[להקת הנח"ל]] עזבה לתפקיד פקידה פלוגתית בסדנת השריון. לאחר שנה נענתה בקשתה לקיצור שירותה הצבאי, ולאחר סיום השירות המשיכה את הקריירה המוזיקלית שלה תחת ניהולם של דשא ואלוני.

הצעד הראשון של חזה אחרי שחרורה מהצבא היה לחזור למסגרת של [[הרכב מוזיקלי|הֶרְכֵּב]]. באותם ימים פרשה [[ירדנה ארזי]] משלישיית "[[שוקולד מנטה מסטיק]]", ואחריה גם [[לאה לופטין]]. פשנל החליט ליצור הרכב חדש, ול[[רותי הולצמן]], היחידה שנותרה מההרכב המקורי, הוא צירף את [[ישראלה קריבושי]] ואת חזה. תחילת הקריירה של ההרכב החדש הייתה במסע הופעות בן שישה שבועות ב[[סקנדינביה]]. התלהבותה הראשונית של חזה מתפקידה החדש החלה להתפוגג כבר בהופעות בסקנדינביה; העבודה בלהקה לא הייתה לרוחה, וההרכב התפרק עוד לפני שהחל להופיע בישראל. לאחר הפירוק הודיעה חזה לאלוני כי ברצונה לפתוח בקריירת סולו.

===ההצלחה הגדולה בישראל בשנות השמונים===
[[קובץ:Memorial Plate on Ofra Haza Childhood Home in Tel Aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[שלט הנצחה]] על בית ילדותה של חזה ב[[שכונת התקווה]]]]
בשנת [[1977]] התארחה בתפקיד עצמה באחד מפרקי הסדרה "[[הילדים משכונת חיים]]" ששודרה ב[[הטלוויזיה החינוכית|טלוויזיה החינוכית]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kan.org.il/content/archive1/vod/p-670759/673322/|הכותב=ארכיון|כותרת=הילדים משכונת חיים {{!}} פרק 21 - תקשורת חלק א'|אתר=כאן ארכיון}}</ref> בשנת [[1979]] זכתה לטעום לראשונה את טעם ההצלחה, כאשר לוהקה לתפקיד דינה, בתו של [[ישראל פוליאקוב|פולי]] בסרטו של [[אסי דיין]] "[[שלאגר (סרט)|שלאגר]]", לצִדם של "[[הגשש החיוור]]". בסרט נכללה סצנה שבה דינה יוצאת נגד בן-זוגה שמקניט אותה על רצונה לרקוד כמו "[[פרחה|פְרֵחָה]]", ובתגובה היא מתחילה לרקוד ולשיר במועדון את "[[שיר הפרחה]]". בתוך זמן קצר הפך השיר הפרובוקטיבי ל[[להיט]] ונותר חמישה שבועות בראש מצעד השירים של [[רשת ג']], וקטע השירה שלה מהסרט הוקרן בטלוויזיה. ב[[גלי צה"ל]] נפסל השיר לשידור במשך חודשים ארוכים, מפני שנחשב לנועז במיוחד בגלל תדמית הפרחה: אישה קלת דעת והמונית, פשוטה, גסה וחסרת השכלה. צעד זה היה אחד מבין רבים ושונים שפגעו באופן מסוים בקריירה של חזה, מאחר שאיש לא רצה קשר עם תדמית הפרחה, אף שהייתה שונה מאישיותה. על אף כל אלה, קהל המעריצים של חזה החל לצבור תאוצה והיא הפכה לדמות מוכרת לכול (מאוחר יותר הותר השיר להשמעה בגלי צה"ל וברדיו בכלל).

ההצלחה של "שלאגר" עודדה את פשנל ללהק את חזה לתפקיד ראשי בסרט נוסף, "[[נערת הפרברים]]" של הבמאי [[ג'ורג' עובדיה]], לצד [[מנחם עיני]] ו[[אבנר דן]]. חזה גילמה שם את ורד, [[רוכל]]ת שהתעוורה בתאונה בילדותה, שבזכות תרומה שמשיגים לה שלושה בטלני רחוב עם לב זהב עוברת ניתוח וזוכה מחדש במאור עיניה; לאחר הניתוח היא פוגשת אמרגן, והופכת לזמרת מצליחה, אולם חוויית הסרט הייתה רחוקה מלהיות חיובית עבור חזה, והיא ויתרה על קריירה קולנועית בהמשך דרכה.

בתחרות ה[[שירוויזיון]] לילדים שנערך ב[[חנוכה]] [[1979]], השתתפה עם השיר "[[פלאש גורדון (שיר)|פלאש גורדון]]", וזכתה במקום הראשון.

בשלב זה בקריירה שלה ולאור הצלחתה, החליט בצלאל אלוני לסיים את החוזה עם פשנל והחל לנהל את עסקיה באופן עצמאי, דבר שכלל גם [[פזמונאי|כתיבת]] מרבית שיריה באותה תקופה. לאור העובדה שמספר להיטים כבר הופקו, השניים החליטו כי יש להוציא [[אלבום מוזיקה|אלבום]]. על בסיס השירים מ"שלאגר" ומ"נערת הפרברים" הקליטה חזה בשנת [[1980]] את [[אלבום בכורה|אלבום הבכורה]] שלה כסולנית, [[על אהבות שלנו]], במסגרת החוזה שחתמה בחברת [[פונוקול]] (אלבום אחר שיצא בשנת [[1978]], "שיר השירים בשעשועים", אינו [[אלבום סולו]], אלא אוסף משיריה של חזה בתקופת סדנת התיאטרון של שכונת התקווה). האלבום הניב להיטים רבים, כמו "[[שיר הפרחה]]", "כמו ציפור", "הגשם", "על אהבות שלנו" ו"שיר אהבה לחייל". חזה זכתה לתואר "[[זמרת השנה]]" במצעדים של תחנות הרדיו גלי צה"ל ורשת ג' ועל ידי העיתונים [[ידיעות אחרונות]] ו[[מעריב]]. האלבום מכר כ-20,000 עותקים, וזכה במעמד של [[אלבום זהב]].
באותה שנה השתתפה ב[[פסטיבל הזמר והפזמון]] עם "על אהבות שלנו" וזכתה במקום השישי.
באותה שנה השתתפה שוב בשירוויזיון עם "סימנים של אוהבים", וזכתה במקום השלישי. כמו כן, שלחה את השיר "הוא" לוועדת ה[[קדם-אירוויזיון]], אך זה נדחה. לאחר מכן, התבקשה להתמודד עם השיר בפסטיבל "מדיטור" ב[[פורטוגל]] כנציגת ישראל. היא הסכימה, ואז גם הוחלף שם השיר ל"[[תפילה (שיר של עפרה חזה)|תפילה]]". במקביל הייתה חזה נציגת ישראל ב"טלתרום" ב[[צ'ילה]].

פחות משנה אחר כך יצא תקליטה השני, [[בוא נדבר]], גם הוא בחברת פונוקול. גם אלבום זה כלל חומרים פרי עטו של בצלאל אלוני, ואף הוא באלבום זהב. רבים משיריו הפכו גם הם ללהיטים, בהם "אין זמן לתעות", "סימנים של אוהבים", "כשנהיה בני 73" ו"[[תפילה (שיר של עפרה חזה)|תפילה]]". לאותם התארים שאפפו את אלבום הבכורה זכה גם אלבומה השני, וחזה עצמה זכתה בתואר זמרת השנה בשנית. באותה שנה השתתפה פעם בשירוויזיון לילדים עם השיר "מלכת הקסמים", ושוב זכתה במקום הראשון. לאחר מספר שנים הפיק יוסי פלג מופע כשם השיר, שזכה להצלחה גדולה.

בשנת [[1982]] עברה חזה לחברת התקליטים [[הד ארצי]], שם הוציאה את אלבומה השלישי, [[פיתויים]]; האלבום הוציא גם הוא מספר להיטים: "כל יום מתחילה שנה", "מלכת הקסמים", "מכתב אהבה" ו"גבריאל". גם אלבום זה זכה באלבום זהב. אז גם יצאה לראשונה במופע הנושא את שם האלבום, ב[[מפיק מוזיקלי|הפקה מוזיקלית]] של [[אלדד שרים|אלדד שְרֵים]], שם החלה לצבור ניסיון הופעה על הבמה. באותה השנה השתתפה בשירוויזיון עם השיר "סופרסטאר". באותה שנה זכתה ב[[פרס כינור דוד]] וכן שוב בתואר "זמרת השנה" על ידי כל כלי התקשורת בארץ. באותה שנה הוציאה חזה גם את האלבום [[עפרה חזה לילדים]], שכלל 30 ביצועים שלה ל[[שיר ילדים|שירי ילדים]] מפורסמים. [[דמו (מוזיקה)|דֶמוֹ]] מהאלבום שכלל 10 שירים מתוכו, יצא כ[[תקליט גמיש]] כמתנה של חברת [[אגפא]] בשנת [[1984]].

===ההופעה באירוויזיון וההצלחה אחריה===
בשנת [[1983]] עתיד היה ה[[אירוויזיון 1983|אירוויזיון]] להתקיים ב[[מינכן]] שב[[גרמניה המערבית|גרמניה]]. [[אהוד מנור]] חש צורך שדווקא שם יעמוד נציג ישראלי וישיר את המילים: "עם ישראל חי". הוא כתב את השיר "[[חי (שיר)|חי]]" והציע אותו לירדנה ארזי לקראת ה[[קדם-אירוויזיון]], אך ארזי סירבה לקבל את השיר, בטענה שכבר הכינה שיר, "[[שירו שיר אמן]]". מנור פנה לחזה, שמיד הסכימה לבצעו. בפעם הרביעית מאז שניסתה חזה להתקבל לתחרות התקבל השיר ששלחה, ובתחרות הקדם-אירוויזיון שנערכה בירושלים זכתה במקום הראשון, עם 73 נקודות ונבחרה לייצג את [[ישראל באירוויזיון 1983]]. ארזי הגיעה למקום השני, בפער של נקודה אחת, ויש הטוענים{{הבהרה|מי אלו שטוענים?}} שתחרות זו היא שפתחה את המאבק-לכאורה בינה לבין חזה, ובעיקר בין מעריצותיהן, "מאבק" שנמשך מספר שנים.

האלבום "[[חי (אלבום של עפרה חזה)|חי]]", שיצא מיד לאחר הקדם-אירוויזיון, זכה להצלחה מסחרית ניכרת עם יותר מ-43,000 עותקים, והיה לאלבום הפלטינה הראשון של חזה. האלבום הפיק מספר להיטים, בהם "חי", "[[סוף קיץ]]", "סופרסטאר", "אמן למילים" ו"[[בלדה למלך]]", שיר ששרה בימי סדנת תיאטרון שכונת התקווה, וזכה לחידוש. במהלך ההכנות לתחרות האירוויזיון בגרמניה ביקרו חזה ושאר הצוות הישראלי ב[[מחנה הריכוז דכאו]], שם אף פגשו [[ניצולי השואה]] מישראל, אשר ביקשו מהם להיזכר במראות ממחנה הריכוז טרם ביצוע השיר בתחרות. גם בגדי ההופעה באירוויזיון של חזה ושל מלוויה עוצבו בהקשר ל[[השואה|שואה]]: [[דורין פרנקפורט]], מעצבת התלבושות, בחרה להלביש את עפרה חזה בחליפה לבנה ואת מלוויה בבגדים צהובים, מתוך מטרה להנציח ואולי להזכיר את ה[[טלאי צהוב|טלאי הצהוב]] שענדו יהודים על אדמת אירופה.{{הערה|ההסבר על צבעי הבגדים על-פי דבריו של [[יעקב נווה]] בסרטה התיעודי של עידית בן אליהו, '''לילה טוב אירופה - הפנים האחרות''' (2012 - עבור [[הערוץ הראשון]]) - הסרט עוסק במשלחת ישראל ל[[אירוויזיון 2011]] והקונוטציות להופעה הקודמת של ישראלים באירוויזיון על אדמת גרמניה (הופעתה של עפרה חזה).}} השיר הישראלי דורג במקום השני בתחרות, בהפרש של שש נקודות בלבד מהשיר הזוכה. גם בישראל זכה השיר להצלחה מרובה, כאשר נבחר לשיר השנה במצעד הפזמונים השנתי של רשת ג' לשנת תשמ"ג. חזה זכתה בשנה זו בפעם הרביעית ברציפות בתואר "זמרת השנה".

עוד ב-1983, לאחר החזרה מהאירוויזיון, הוציאה חזה את האלבום "[[שירי מולדת]]", שכלל [[גרסת כיסוי|חידושים]] לקלאסיקות עבריות, וזכה לביקורות משבחות. מכירות של יותר מ-40 אלף עותקים הפכו את שירי מולדת לנקודת מפנה בקריירה שלה, כאשר הצליחה לפנות בשיריה גם לקהל המבוגר ובו-זמנית לקרב את הדור הצעיר לשירים שלא פנו אליו. עוד באותה שנה הוצא אלבום שכלל מבחר להיטים של סדנת תיאטרון שכונת התקווה עם חזה.
מאותה שנה ובמשך שנתיים כתבה חזה [[בעל טור|טור]] בעיתון [[מעריב]] בשם "אקורד נוסף", שבו כתבה על דברים שקרו לה, על [[יחסי דת ומדינה]], על הקונפליקטים בין העדות, על עניינים המעסיקים את אנשי שכונת התקווה ועוד. הטור הופיע מדי יום שישי במדור ה[[פובליציסטיקה]] של מעריב, לצד טורים של אנשי ציבור.

באביב [[1984]] הוציאה חזה את האלבום "[[בית חם]]". זו הייתה תקופה שבה נערות רבות עזבו את בית הוריהן, ובתקשורת התגוללו סיפורים על נערות שלא מצאו בביתן בית חם. חזה ביקשה מבצלאל אלוני שיכתוב שיר בנושא, והוא נענה. השיר, הנושא גם את שם התקליט, סיפר על חלום ילדות נושן של חזה שלפיו, אם יהיה לה יום אחד "הרבה הרבה כסף", היא תייסד מעון לילדים נזקקים, שיהיה בית חם. מהאלבום יצאו להיטים רבים כגון: "[[יד ביד (שיר של עפרה חזה)|יד ביד]]", "עזור לי", "בן פרבר" ו"איתך הלילה". גם אלבום זה הוגדר כאלבום זהב.

====הפריצה מחוץ לישראל====
בשנת 1984 החלו חזה ואלוני בפרויקט שאפתני: אלבום שכל שיריו יהיו [[שיר עם|שירי עם]] תימניים, שאותם תבצע חזה כמחווה למורשתה. תחילה הקליטה שני שירים לניסיון: "גלבי", שנכתב והולחן על ידי [[אהרן עמרם]], ו"אסאלק", למילותיו של רבי [[שלום שבזי]] עם לחן מאת עמרם. בהמשך בחר אלוני את שאר השירים, ואף לימד אותה כיצד לקרוא את הטקסט ב[[הגייה תימנית|הטעמה תימנית]]. חזה הקדישה חצי שנה להקלטות, כשדגש רב מושם על איכות קולית וטכנית. האלבום, [[שירי תימן]], יצא בדצמבר 1984 וחזה חידשה בו שירים תימניים ישנים ממגוון של תקופות ומקורות, מסוף [[המאה ה-17]] (של רבי שלום שבזי), ומתקופות מאוחרות יותר, בעיבודים חדשים של [[בני נגרי]]. שלושה משירי התקליט הושרו בערבית וכל השאר היו בעברית, בנעימה תימנית, וה[[עיבוד מוזיקלי|עיבוד]]ים שנעשו לתקליט כללו שילוב מקורי של צלילים ומקצב עממי תימני עם כלים ו[[תזמור]] קלאסיים. כשיצא האלבום, שהיה אחר כך לפריצת הדרך של חזה מחוץ לישראל, הוא הושמע רק בתוכניות [[מוזיקה מזרחית|הזמר המזרחי]]; באף תוכנית רדיו אחרת לא גילו עניין בשירי האלבום, שהיה שונה באופיו מהמוזיקה שהייתה מקובלת אז ב[[מיינסטרים|זרם המרכזי]]. אלוני פנה ל[[יאיר ניצני]] לצורך הכנת [[רמיקס]]ים, וניצני היפנה אותו ל[[יזהר אשדות]], שהכין את הרמיקס לשיר "גלבי". לאחר אי-ההתעניינות המתמשכת נשלח השיר לאנגליה על ידי צעיר אנגלי בשם גרנט אשר גילה בו עניין. מספר עותקים של התקליט ושל ה[[סינגל]]ים המחודשים הגיעו אל חברת התקליטים האנגלית אייס רקורדס. בחברה התרשמו מאוד, קנו את זכויות התקליט מהד ארצי ושיווקו אותו בשם ''Fifty Gates of Wisdom'' (חמישים שערי חוכמה). התקליט נמכר באנגליה, זכה לשבחי הביקורת של עיתוני המוזיקה היוקרתיים ביותר והחל את הצלחתה הבין-לאומית של חזה.

====המשך הקריירה בישראל====
ב-1984, לראשונה מזה ארבע שנים, הפסידה חזה את תואר "זמרת השנה" ל[[ירדנה ארזי]], שהייתה יריבתה התקשורתית. האחרונה ניסתה במשך מספר שנים לפרוץ אל השוק המקומי כזמרת סולו לאחר פרידתה מ[[שוקולד מנטה מסטיק]], ובשנה זו הצליחה להעפיל לפסגה. מנקודה זו החל מאבק ממושך בין מועדוני המעריצות של שתי הזמרות, ששיאו היה בהופעה של ארזי באמפיתיאטרון וואהל בתל אביב, כשמעריצה של חזה ירתה על שמלתה [[דיו]] מתוך אקדח צעצוע.{{הערה|{{וואלה!|רועי בהריר פרל|כתם לכל החיים: 30 שנים ל"תקרית הדיו" של ירדנה ארזי ועפרה חזה|2877384|30 ביולי 2015}}}} מלחמה תקשורתית התחילה בין שתי הזמרות, אשר לובתה בידי מעריצותיהן, והגיעה לסופה כאשר השתיים הודיעו כי התחרות אינה ביניהן אלא בין המעריצות.
[[קובץ:Ofra Haza 1987.jpg|ממוזער|303x303px|שמאל|עפרה חזה ב-1987]]
באותה שנה שודרה בערוץ הראשון תוכנית הספיישל "מערב עד שחר" שכללה את מיטב להיטיה של חזה עד לתקופה זו בביצועים מהופעותיה בבסיס חיל האוויר ב[[יפו]] וכן במועדון [[צוותא]] בתל אביב; [[וידאו|קלטת וידאו]] של התוכנית יצאה ב-[[1988]] ב[[ארצות הברית]] בלבד בשם ''From Dusk to Dawn'' ("מערב עד שחר" בתרגום ל[[אנגלית]]), דרך חברת ארגו מדיה.

באפריל [[1985]] יצא האלבום "[[אדמה (אלבום)|אדמה]]". האלבום, שבמקור תוכנן לכלול שירים שכולם פרי שיתוף פעולה בין חזה ו[[נעמי שמר]] ולהיקרא "התחדשות", כלל לבסוף שירים של יוצרים ותיקים כגון: [[סשה ארגוב]], [[יעקב אורלנד]], [[משה וילנסקי]] ו[[אפי נצר]], לצד היוצרים הצעירים של התקופה, כדוגמת אהוד מנור ו[[נורית הירש]]. להיטי האלבום היו [[אדמה (שיר)|שיר הנושא]], "[[גורל אחד]]", "[[מישהו הולך תמיד איתי]]", "[[רחמים (שיר)|רחמים]]" ו"[[רוח צפונית רוח דרומית]]". מתוך התכנון המקורי נותר רק שיר אחד, "[[התחדשות (שיר)|התחדשות]]". האלבום נמכר ב-40 אלף עותקים והגיע למעמד של [[אלבום פלטינה]]. עוד באותה שנה הוציאה חזה את "[[שירי מולדת ב']]", שהיווה המשך לקודמו; אלבום זה נמכר גם הוא ב-40 אלף עותקים. הסינגל "[[הנערים הספנים]]" מתוכו הצליח ודורג במצעד העברי השנתי של [[רשת ג']] של אותה שנה. באותה השנה הושקה בובת שעווה בדמותה ב[[מוזיאון השעווה הישראלי]].

ב-[[1986]] הוציאה חזה [[אלבום אוסף]] ראשון, [[אלבום הזהב]], שכלל את להיטיה הגדולים עד אותה עת. בנוסף כלל האוסף גם גרסה ב[[אנגלית]] לשיר "איתך הלילה" וגרסאות ב[[צרפתית]] לשירים "גבריאל" ו"מנגינת הלב". כמו כן, האלבום כלל שירים חדשים באנגלית שהופיעו בקלטת הווידאו שיצאה גם היא באותה שנה, "פנטזיה". באותה שנה ניסתה חזה לעדכן את הסאונד המוזיקלי בסגנונה וחברה עם יזהר אשדות להפקת האלבום [[ימים נשברים]] שכלל צלילים ואפקטים עדכניים וסגנון מעט יותר [[מוזיקת רוק|רוק]]יסטי משירי ה[[מוזיקת פופ|פופ]] ששרה. כמעט כל המילים והלחנים באלבום נכתבו על ידי חזה עצמה. מסע הופעות בבימויו של [[צדי צרפתי]] ובהפקתו של יוסי פלג קידם את האלבום, והוא הניב להיטים כמו שיר הנושא, "[[הכאב הזה]]", "[[בוא ונגן אותי]]", "[[להמשיך לצעוד]]" ו"[[כל הקלפים]]" / "[[ליידי (שיר)|ליידי]]". כ-30 אלף עותקים נמכרו מהאלבום והוא הגיע לאלבום זהב. בהמשך השתתפה חזה ב[[חידון הגבורה היהודית במלחמת העולם השנייה]] כזמרת אורחת, וביצעה את שירה של [[מריאן כהן]] "מחר אני אבגוד".{{הערה|{{מעריב אונליין|[[מאיר עוזיאל]]|עפרה חזה לא ניסתה להיות בינלאומית, ולכן היא היחידה שנעשתה אוניברסלית|journalists/Article-971567|13 בינואר 2023}}}}

בשנת [[1987]] הקליטה חזה את האלבום "[[שירי מולדת ג']]", שיצא לרגל [[חגיגות שנת ה-40 למדינת ישראל]]. ב-[[3 בפברואר]] אותה שנה ניצלה מ[[אסון תעופה|התרסקות מטוס]] [[ססנה איירקראפט קומפני|ססנה]] שהיה אמור להחזיר אותה מהופעה בבסיס [[חיל האוויר הישראלי|חיל האוויר]] [[בסיס נבטים|נבטים]] לתל אביב. באותה שנה השתתפה בפרק מיוחד ל[[פורים]] של התוכנית "[[זהו זה!]]" וכן ב[[פסטיגל]], שבו זכתה במקום השני עם השיר "ארבעים".

===הקריירה הבין-לאומית===
מאז ההצלחה באירוויזיון והצלחת האלבום [[שירי תימן]] (''Yemenite Songs'') מחוץ לישראל נעשתה חזה לזמרת מבוקשת גם מחוץ לישראל, בעיקר באירופה. מעמדה מחוץ לישראל הלך והתחזק ואיתו גם הביקושים להופעות. הגרסה המחודשת של "גלבי" כבשה את המצעדים. חזה התראיינה בתוכניות אירוח הפופולריות ובעיתונים נחשבים, וקמו לה מעריצים גם מחוץ לישראל. כדי לקדם את הקריירה הבין-לאומית היא הקליטה אלבום שלם ב[[צרפתית]] בשם ''Aime Moi'' ("אהוב אותי"), שכלל גם חידושים בצרפתית לשירים עבריים שהצליחו. לבסוף יצאו מספר סינגלים מן האלבום, אך הוא לא יצא במלואו. במקביל היא לא זנחה את הקריירה בישראל והמשיכה לקיים הופעות, ואף לשחק ב[[מחזמר]] "[[עוץ לי גוץ לי]]".

ב-1987 תבעה חזה צמד [[ראפינג|ראפרים]] [[אמריקאים]] בשם [[ראקים|אריק B וראקים]] אשר [[דגימה (מוזיקה)|דגמו]] את קולה מהשיר "[[Im Nin'alu (שיר של עפרה חזה)|Im Nin'alu]]" לשירם "Paid in Full". אלוני, שראה את ההצלחה האדירה של הדגימה, החליט לקחת את אותה גרסה מחודשת של "Im Nin'alu" מ-1984, לערוך אותה מעט ולשלב בה קטעים באנגלית שכתב, שיושרו על ידי חזה. הדבר נעשה והתוצאות לא אכזבו: ביוני [[1988]] הגיע השיר לראש מצעד הפזמונים בגרמניה ושהה שם תשעה שבועות רצופים. ה[[סינגל]] נמכר ביותר משלושה מיליון עותקים. באותה שנה זכתה חזה בתואר זמרת השנה בגרמניה. כך יצא שדגימת קולה לגרסת "Im Nin'alu" של הראפרים האמריקאים קידם את מכירותיה של חזה מחוץ לישראל והביא לה פרסום רב.

חזה התפרסמה לא רק באירופה ובאמריקה, אלא גם ב[[המזרח הרחוק|מזרח הרחוק]] ואפילו ב[[ארצות ערב]]יות כמו [[תימן]]. בשנת [[1988]] יצא אלבומה ''[[Shaday]]'', שכלל את השירים "גלבי" ו-"[[Im Nin'alu (שיר של עפרה חזה)|Im Nin'alu]]" בתוספת שני תרגומים לשירים מתוך האלבום [[ימים נשברים]] ועוד שירי [[מוזיקת דאנס|דאנס]] [[מוזיקה עממית|עממיים]]. אלבום זה נמכר עד סוף השנה בלמעלה ממיליון עותקים באירופה ובעשרות אלפי עותקים בארצות הברית. מלבד הגרסאות המחודשות והמצליחות ל-"Im Nin'alu" ו"גלבי", בלטה רצועה נוספת מתוך התקליט – "עזה כמוות" (שהוצג בשם האנגלי: "Love Song"). השיר, שהוא בעצם חידוש לשיר של חזה מאלבום הסולו הראשון שלה, מכיל קטע מ[[שיר השירים]] המדגיש את עוצמתה ואת ייחודה של האהבה. בגרסה המחודשת אין שום כלי נגינה ([[א-קפלה]]) ויש רק אפקט הד קל ברקע. יכולתה הקולית של חזה מודגשת ביותר בשיר הזה, ומסיבה זו השתמשו יוצרים בעולם בשיר זה ליצירותיהם. באותה שנה זכתה חזה במקום הראשון בטקס "אריה הזהב" בגרמניה. ההצלחה מחוץ לישראל לא אפשרה לחזה להמשיך ולהוציא תקליטים גם בישראל, ועל כן היא נעדרה למספר שנים בעודה מתרכזת בקריירה מחוץ לישראל.

ב-[[1989]] הוציאה את האלבום ''[[Desert Wind]]'', שזכה להצלחה רבה כאשר נמכר בכחצי מיליון עותקים. מספר שירים ממנו, כמו "Ya Ba Ye" ו-"Wish Me Luck", היו ללהיטים. בנוסף, [[סיבוב הופעות|סיבוב ההופעות]] של האלבום זכה להצלחה מרובה וכלל שני הישגים חסרי-תקדים עבורה: ריאיון והופעה בתוכניתו של מלך ה[[תוכנית אירוח|טוק שואו]] האמריקאי [[ג'וני קרסון]], וריאיון ב[[תוכנית בוקר|תוכנית הבוקר]] האמריקאית ''The Today Show''. שיר זה הפך ללהיט באירופה ובארצות הברית. באותה שנה (1989) ייצגה חזה את ישראל עם השיר "Im Nin'alu" בפסטיבל המוזיקה הבין-לאומי של [[טוקיו]] שב[[יפן]] {{אנ|Tokyo Music Festival}} וזכתה במקום הראשון. באותה עת סירבה חזה, ממניעים דתיים, לבקשת ה[[קריית הוותיקן|וותיקן]] לשיר בפני ה[[אפיפיור]] [[יוחנן פאולוס השני]]. חזה הפכה לזמרת מוערכת במחוץ לישראל עם הסגנון המוזיקלי החדש שלה ולסמל גאווה לישראל. מומחים לנושא מחוץ לישראל טענו שחזה היא בעצם הראשונה שהביאה לעולם מוזיקה אתנית בשילוב סגנון מערבי, ואחת היוצרות הראשונות בז'אנר [[מוזיקת עולם|מוזיקת העולם]].

בשנת [[1990]] זכתה חזה בתואר "הזמרת הישראלית הנמכרת ביותר בכל הזמנים" ב[[מונטה קרלו]], וסירבה להצעתו של [[מייקל ג'קסון]] להצטרף אליו ל[[סיבוב הופעות]] עולמי. באותה שנה הופיעה ב[[פסטיבל הג'אז במונטרה]] שב[[שווייץ]], והופעתה המצליחה גם הופצה על גבי תקליט בשנת [[1997]]. באותה שנה גם השתתפה שלוש פעמים ב[[פסטיבל סן רמו]] שב[[איטליה]].

בשנת [[1992]] השתתפה בהקלטת הרמיקס לשיר "מקדש האהבה 1992" של להקת [[סיסטרס אוף מרסי]]. השיר בוצע בסגנון [[רוק כבד]], והיא תרמה את קולה ב[[סלסול (מוזיקה)|סלסול]]י רקע. בשנת [[1993]] הייתה חזה למועמדת הישראלית הראשונה ל[[פרס גראמי]] כזמרת מוזיקת עולם, בזכות אלבומה המצליח ''[[Kirya]]'', שצעד שבועות רבים במקום הראשון במצעד המכירות של המגזין [[בילבורד]]. האלבום כלל בין היתר שיר המבכה את גורלה של האישה בעולם ה[[שוביניזם|שוביניסטי]]-שמרני ("[[Daw Da Hiya]]") וכן שני שירי חתונה מסורתיים של [[יהדות תימן|יהודי תימן]].
באותה השנה השתתפה חזה בתחרות "[[מלכת היופי]]" כשופטת ואף שרה בתחרות את השירים "מחרוזת שירי רועים" ו"[[תפילה (שיר של עפרה חזה)|תפילה]]", וכן כתבה לזמר [[אורי פיינמן]] את השיר "האור" ל[[קדם-אירוויזיון]] 1992.

באותה תקופה שיתפה פעולה עם גדולי הזמרים כמו [[איגי פופ]], [[פול אנקה]], [[סיסטרס אוף מרסי]] ו[[פאולה עבדול]]. מלבד זאת, השתתפה בתוכניות אירוח נחשבות מחוץ לישראל, וגם שרה את שירי הנושא לסרטים "[[סחלב פראי]]" "[[האומנת]]" ו"[[המלכה מרגו]]" ביחד עם ה[[מוזיקאי]] היוגוסלבי [[גוראן ברגוביץ']]. בשנת [[1994]] הקליטה חזה מספר שירים לרגל הוצאת אלבומה הבין-לאומי החדש, ''Queen in Exile''. הסינגל הראשון והיחיד מהאלבום "Mata Hari" הפך ללהיט דאנס אתני קצבי, ובחלק משירי האלבום היא שיתפה פעולה עם [[יזהר אשדות]], מי שהקפיץ אותה לצמרת הבין-לאומית. אלבום זה הביא לוויכוחים אמנותיים רבים עם חברת ההקלטה, והאלבום נגנז; שירי האלבום הופיעו רק לאחר מותה באוסף [[מנגינת הלב 2]]. באותה שנה היא ניצלה בשנית מ[[מכת ברק]] במטוס הג'מבו שהחזיר אותה לארץ מ[[לונדון]]. באותה תקופה החלה לשדר בתחנת הרדיו [[רדיוס 100FM]] שתי תוכניות שבועיות – "החוש השישי" ו"אהבה פלוס".

עם הצלחתה מחוץ לישראל, החליטה חזה לחזור לארץ ולהקליט אלבום ראשון בעברית מזה שבע שנים: [[כל הנשמה]]. האלבום הצליח מאוד ומתוכו בלט במיוחד השיר "[[לאורך הים]]". מהאלבום יצאו הסינגלים "[[ליד באר מולדתי]]", "[[כל הנשמה (שיר)|כל הנשמה]]", "לאורך הים", "[[זה יבוא פתאום]]", "[[מיליון (שיר)|מיליון]]" ו"[[רוח האדם]]". ב-1994 הופיעה ב[[אוסלו]] שב[[נורווגיה]] בטקס קבלת [[פרס נובל לשלום]] שהוענק ל[[יצחק רבין]], [[שמעון פרס]] ו[[יאסר ערפאת]]. בשנת [[1995]] ביצעה את השיר "לאורך הים" בעצרת הזיכרון במלאת 30 יום ל[[רצח יצחק רבין|הירצחו של רבין]], בשילוב קטעים משירה "כל הנשמה". ביצוע זה הושמע גם בתחנות הרדיו השונות, נכנס לקלאסיקה הישראלית ומרבים להשמיעו ב[[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]]. באותה שנה החלה להתכונן להופעה ראשונה בישראל מזה 7 שנים במסגרת [[פסטיבל ערד]]. לצורך המופע תורגמו שיריה מאנגלית, ובנוסף הייתה אמורה לכלול מחרוזת מהאלבום [[שירי תימן]] ושיריה משנות ה-80; אולם [[אסון פסטיבל ערד]] גרם לה לבטל את הופעתה.

עם התחממות היחסים בין ישראל וארצות ערב לאחר הסכמי אוסלו, יצר שגריר תימן באו"ם, עבדאללה סאלח אל-שטאל {{אנ|Abdullah Saleh al-Ashtal}}, קשר עם חזה ואמרגנה בצלאל אלוני, והזמין אותם לטיול שורשים בתימן באישור מיוחד מהשלטונות. למסע, שתוכנן לצאת לדרך ביום הולדתה ה-38, בנובמבר 1995, תכננה חזה לצרף את הוריה. עם זאת, הדבר לא יצא אל הפועל עקב [[רצח יצחק רבין]] בתחילת אותו החודש.

[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - SINGER OFRA HAZA AT THE JUBILEE CHIMES PERFORMANCE.jpg|שמאל|ממוזער|307x307px|עפרה חזה שרה את השיר "[[ירושלים של זהב]]" במופע "[[פעמוני היובל]]" לכבוד יום העצמאות ה-50 של מדינת ישראל, [[גבעת רם]], 30 באפריל 1998]]בשנת [[1997]] הוציאה חזה את אלבומה האחרון, ''[[Ofra Haza]]'', שהופק על ידי [[פרנק פיטרסון]] (מי שאחראי בין השאר על להקת [[אניגמה (פרויקט מוזיקלי)|אניגמה]]). רוב האלבום הוקלט ב[[המבורג]] שבגרמניה וכן ב[[אולפני אבי רוד]] ב[[לונדון]]. באלבום זה גם הקליטה את השיר "[[אם ננעלו]]" בגרסה חדשה בשם, "[[Im Nin'alu (שיר של עפרה חזה)|Im Nin'alu]]". רוב השירים באלבום הם באנגלית, ללא תוספת תימנית כפי שעשתה בשנים קודמות, ובנוסף יש מעט עברית וצרפתית. עם השירים הבולטים של האלבום ניתן למנות את השיר "Show Me" (הסינגל הראשון של האלבום, אשר זכה למספר חידושים מצד זמרים מרחבי העולם), השיר "Give Me a Sign" והחידוש לשירה של [[קרול קינג]] "You've Got a Friend". בין האלבומים הבין-לאומיים שהקליטה חזה היא השתדלה להראות את הצד היהודי והתימני שבה.

היא שרה שירים על [[היסטוריה של עם ישראל|ההיסטוריה היהודית]], שהבולטים שבהם הוא שיר קינה לזכר היהודים שנרצחו בשואה ("Trains of No Return"), שהופיע באלבום ''[[Kirya]]'', והשיר "Mm'mma", על הקושי של יהודי תימן ו[[יהדות אתיופיה|אתיופיה]] לעלות לארץ, שהופיע באלבום ''[[Desert Wind]]''. ב-[[15 ביולי]] [[1997]] נישאה חזה לאיש העסקים דורון אשכנזי, גרוש ואב לשניים. לאחר החתונה ניתקה חזה את קשריה עם [[בצלאל אלוני]], ככל הנראה בשל לחצו של בעלה, והוא הפך למנהלה האישי. בשנת [[1998]] הופיעה ב"[[פעמוני היובל]]", הטקס המרכזי של [[חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל]], ובו חידשה את השיר "[[ירושלים של זהב]]".

באותה שנה השתתפה בפרויקט [[עבודה עברית (פרויקט מוזיקלי)|עבודה עברית]], שבו חידשה את השיר "[[לתת (שיר)|לתת]]" של [[בעז שרעבי]], ונטלה חלק בעשיית ה[[הנפשה|סרט המונפש]] של אולפני [[דרימוורקס]], "[[נסיך מצרים]]", שבו שרה את השיר "Deliver Us" (הושיע-נא) ב-17 שפות שונות, וכן [[דיבוב|דיבבה]] את קולה של [[יוכבד]] בגרסה העברית והאנגלית. הסרט זכה להצלחה בכל המדינות שבהן הוקרן והוסיף להכרתה העולמית. באותה שנה שיחקה בסרט "[[צדק מוחלט]]", שעסק ב[[פרשת ילדי תימן]], וביצעה בתוכניתו של [[דן שילון]] את השיר "במזרח שלנו", אותו כתב [[אהוד מנור]] והלחין בעז שרעבי. הקלטת השיר, שנכתב לכבוד חתימת [[הסכם ואי]] והוקדש לכבוד שר הביטחון דאז [[יצחק מרדכי]] שנכח באולפן, לא נכללה באף אחד מאלבומי האוסף שיצאו לאחר מותה של חזה מלבד התקליטור השלישי של אוסף "המיטב", שהודפס בשנת [[2010]] במספר עותקים מצומצם על ידי חברת [[NMC]] בטרם נגנז לבקשתה של משפחת חזה משום שנעשה ללא אישורה. עוד בשנה זו הוציאה עם הלהקה הבריטית "The Black Dog" את השיר "Babylon" המבוסס על מזמור [[תהילים קל"ז]]. ב-[[1999]] דיבבה חזה לעברית את הסרט המצויר "[[המלך ואני (סרט, 1999)|המלך ואני]]", שם שרה גם חמישה שירים. באותה שנה הקליטה שירים לאוסף שיצא לבסוף לאחר מותה, [[מנגינת הלב]].

===היצירות האחרונות===
בשנים האחרונות לחייה, חזה המעיטה בהופעות, אך המשיכה את עשייתה המוזיקלית. בחודשים שקדמו למותה החלה לשתף פעולה עם חברת "הד ארצי" ולהוציא אלבום אוסף עדכני משיריה. האלבום היה אמור לכלול מספר שירים חדשים, אך התדרדרות מצבה הרפואי בתחילת שנת 2000 מנע ממנה להקליט את השירים, אם כי הספיקה לבחור את הלהיטים שיוכללו בו. האוסף הפך לאלבום "[[מנגינת הלב]]" שיצא חודשים ספורים לאחר מותה.

במקביל, התחילה חזה בהקלטת אלבום חדש באולפנו של המפיק המוזיקלי רן אביב, אך לא הספיקה להוציאו לאור ונשארו רק סקיצות לא גמורות (קטעים קצרים ונדירים מושמעים בסרטים הדוקומנטריים "חייה ומותה של עפרה חזה" ו"הילד הסודי של עפרה חזה"). מומחי מוזיקה הבין-לאומיים שחזה השמיעה להם את הסקיצות חודשים ספורים לפני מותה, ניבאו לאלבום הצלחה גדולה. בריאיון איתם בסרט "חייה ומותה" חשפו אותם מוזיקאים כי התקליט עתיד היה להיות מאוד "עמוק ושורשי", ושחזה סוף סוף הייתה חופשייה "לנהל את העניינים" סביב התקליט בעצמה ללא הוראות מאחרים. השיר האחרון המלא שהקליטה היה "Forgiveness" (סליחה) עבור תקליטו של המוזיקאי היהודי-אמריקאי [[ג'ונתן אליאס]] {{אנ|Jonathan Elias}} ''[[The Prayer Cycle]]'' {{אנ|The Prayer Cycle}} (מחזור תפילות), המבוסס על קטעים מ[[מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר|מזמור כ"ג]] בספר [[תהילים]] (המוכר בפתיח "ה' רועי לא אחסר"). במהלך שנת [[2007]] ניסה שי אשכנזי, בנו המאומץ של דורון אשכנזי, להוציא לאור את הסקיצות שהותירה חזה על גבי תקליט חדש, אך הניסיון לא יצא לפועל בשל התנגדותה המשפטית של משפחת חזה.

==מותה==
[[קובץ:The Grave of Ofra Haza.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברה של עפרה חזה ב[[בית העלמין ירקון]]]]
[[קובץ:Ganhatikva050.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אנדרטת הנצחה לעפרה חזה ב"גן התקווה" ב[[שכונת התקווה]]]]
בתחילת שנת [[2000]] החמיר מצבה הבריאותי של עפרה חזה. היא הובהלה לבית החולים [[המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר|תל השומר]] ב-[[12 בפברואר]] במצב קשה ונפטרה כעבור 11 ימים, ב-[[23 בפברואר]] 2000 בשעה 19:40, מסיבוכים שנבעו ממחלת ה[[איידס]]. בזמן אשפוזה בני משפחתה ודוברות בית החולים סירבו למסור פרטים נוספים על נסיבות מחלתה של חזה, והכחישו אותן.{{הערה|{{וואלה!||מצבה של עופרה חזה ממשיך להיות קשה אך יציב|4494|18 בפברואר 2000}}}} כארבעה ימים לאחר מותה של חזה, פרסם עיתון "[[הארץ]]" ש[[סיבת המוות]] נגרמה בשל מחלת האיידס וטיפול תרופתי קשה.{{הערה|{{וואלה!||עפרה חזה מתה מאיידס|5187|28 בפברואר 2000}}}}

מותה של חזה הכה את המדינה בתדהמה. הזמרת, שהקפידה לשמור על פרטיותה, הופיעה בכותרות של מהדורות החדשות והעיתונים שעסקו בשמועות באשר לנסיבות מותה. היא נטמנה בחלקת האמנים ב[[בית העלמין ירקון]] ב[[פתח תקווה]].

בעלה של חזה, דורון אשכנזי, נפטר כשנה אחריה מ[[דום לב]] לאחר שצרך סמים ב-[[7 באפריל]] [[2001]] (ערב [[חג הפסח]]). בסרטם הדוקומנטרי של [[דליה מבורך]] ו[[דני דותן]] ששודר ב[[ערוץ 8]] ב[[הוט]] בשנת [[2020]], "עפרה", אמר שי אשכנזי, בנו המאומץ של דורון, שייתכן שאביו התאבד כי היה בדיכאון ולא תיפקד מאז מותה של חזה, אשתו.

העיסוק בנסיבותיו העלומות של מותה של חזה נמשך שנים. משפחתה של הזמרת טענה כי היא נדבקה בנגיף ה-[[HIV]] מבעלה דורון אשכנזי, שכן זה סירב לחשוף את תוצאות בדיקות הדם שעבר. אמו של אשכנזי העידה כי בנה נהג "להחליף בחורות" בתדירות גבוהה. בצלאל אלוני העיד בריאיון שנערך עמו כי במשך כל השנים הרבות שבהן היה אמרגנה, לא ידע על כך שחזה ניהלה קשר עם בחור. מנגד, משפחתו של אשכנזי טענה כי לא הוא זה שהדביק את חזה בנגיף. ב[[דצמבר]] [[2007]] פורסמו ב[[ערוץ 10]] דוחות משטרה המכילים את עדותו של הרופא שטיפל בחזה לאחר שנודע לה דבר מחלתה, ד"ר מיכאל בורק. מעדותו עלה כי מניתוח תוצאות בדיקת הדם של חזה ובעלה אשכנזי התברר כי אשכנזי נדבק בנגיף לפני חזה, שכן הוא נדבק בו כ-6–7 שנים לפני מועד הבדיקה, ואילו חזה כ-2–4 שנים לפני המועד.{{הערה|{{סרטונים}} {{נענע10|[[שרון גל]]|8 שנים אחרי: מה הוביל למותה המסתורי של עפרה חזה?|525887|8 בדצמבר 2007||news}}}}

בשנת [[2002]] פורסמה כתבה ב-[[ynet]] שעפרה חזה הייתה בהריון 5 חודשים לפני שנפטרה ושהיא עברה [[הפלה טבעית]]. כך עולה מתמליל הקלטת-סתר שעשו אחיותיה לאחר מותה לבעלה, דורון אשכנזי.{{הערה|{{ynet|יחזקאל אדירם וראובן וייס|"עפרה חזה היתה בהריון 5 חודשים לפני שנפטרה"|2093874|1 בספטמבר 2002}}}} בשנת 2003, הוחלט להפיץ את שירה של הזמרת-יוצרת הבריטית [[שרה ברייטמן]] "Mysterious Days" בו התארחה חזה, כחלק מהאלבום, ''[[Harem]]''.<ref>{{Citation|title=Mysterious Days|url=https://www.youtube.com/watch?v=h3LJRbtOQC0|accessdate=2022-02-03|language=he-IL}}</ref>

בדצמבר [[2010]] פרסם "[[הגארדיאן]]" כתבה שבה סיפר המפיק [[קרייג לאון]], שעבד עם חזה, על-כך שאשכנזי סיפר לו כי חזה נדבקה ב-[[HIV]] מ[[עירוי דם]] שקיבלה ב[[טורקיה]].{{הערה|1=[http://www.guardian.co.uk/music/2010/dec/09/ofra-haza-madonna-of-the-dark-soul Ofra Haza: Madonna of the dark soul {{!}} Music {{!}} The Guardian]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}};{{כ}} [http://health.israelnow.co.il/a1809-ה-גארדיאן-מפרסם-עופרה-חזה-נדבקה-באיידס-מעירוי-דם-שקיבלה-בבית-חולים-טורקי חדשות בריאות NOW - ה"גארדיאן" מפרסם: עופרה חזה נדבקה באיידס מעירוי דם שקיבלה בבית חולים טורקי]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}

חצי שנה לפני מותה הוזמנה להתארח במשדר מיוחד לקראת [[אירוויזיון 1999]] ב[[ירושלים]], בהנחייתו של [[יואב גינאי]], בערוץ הראשון, אך בעקבות מצבה הרפואי לא הגיעה פיזית לתוכנית, אלא רואיינה מרחוק. זו הייתה להופעה האחרונה שלה בטלוויזיה.{{הערה|{{Citation|title=עפרה חזה-1999-"דוז פואה"|url=https://www.youtube.com/watch?v=r1tYpERFR-E|language=he-IL|accessdate=2021-08-24}}}} חזה ביקשה מההפקה להגיד שהיא בהקלטות ב[[לונדון]], על אף ששהתה בביתה בהרצליה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=5sdwz_rNsSE|כותרת=- YouTube|תאריך_וידוא=2021-08-24|אתר=www.youtube.com}}}}

== לאחר מותה ==
ב[[ינואר]] [[2023]] נבחרה על ידי מגזין "[[רולינג סטון]]" כאחת מ-200 הזמרים הכי גדולים של כל הזמנים (מקום 186), על המוזיקה הייחודית שהביאה לפופ האמריקאי בשילוב מוזיקה אתנית.{{הערה|שם=זמנים}}
ב-[[11 באפריל]] [[2023]] תאגיד השידור כאן 11 פרסם שיר לכבוד 75 שנה למדינה, ובו [[בינה מלאכותית]] למדה את קולה, ופרסמה שיר דואט עם [[זוהר ארגוב]] שנקרא "[[כאן לעולם]]".

==דיסקוגרפיה==
{{ערך מורחב|ערך=[[דיסקוגרפיה של עפרה חזה]]}}
{{שלושה טורים|
===עם [[סדנת תיאטרון שכונת התקווה]]===
;אלבומי אולפן
* 1974: [[אהבה ראשונה (אלבום)|אהבה ראשונה • First Love]]
* 1976: [[וחוץ מזה הכול בסדר]]
* 1977: [[עתיק נושן]]

===עפרה חזה===
;אלבומי אולפן
* 1980: [[על אהבות שלנו|על אהבות שלנו • About Our Loves]]
* 1981: [[בוא נדבר|בוא נדבר • Let's Talk]]
* 1982: [[פיתויים|פיתויים • Temptations]]
* 1982: [[עפרה חזה לילדים|עפרה חזה לילדים • Songs for Children]]
* 1983: [[חי (אלבום של עפרה חזה)|חי • Hi]]
* 1983: [[שירי מולדת|שירי מולדת • Shirey Moledet]]
* 1984: [[בית חם|בית חם • A Place for Me]]
* 1984: [[שירי תימן|שירי תימן • Yemenite Songs]]
* 1985: [[אדמה (אלבום)|אדמה • Earth]]
* 1985: [[שירי מולדת ב'|שירי מולדת ב' • Shirey Moledet 2]]
* 1986: [[ימים נשברים|ימים נשברים • Broken Days]]
* 1987: [[שירי מולדת ג'|שירי מולדת ג' • Shirey Moledet 3]]
* 1988: ''[[Shaday]]''
* 1989: ''[[Desert Wind]]''
* 1992: ''[[Kirya]]''
* 1994: [[כל הנשמה|כל הנשמה • My Soul]]
* 1997: ''[[Ofra Haza]]''

===אלבומי הופעה===
* 1998: ''{{משמאל לימין|@ Montreux Jazz Festival}}''
* 2005: ''At Montreux Jazz Festival''

===אלבומי [[רמיקס]]===
* 2007: ''[[The Remixes (אלבום)|The Remixes]]''
* 2008: ''[[Forever (אלבום של עפרה חזה)|Forever]]''

===אלבומי מחווה===
* 2018: [[קול הנשמה: שרים עפרה חזה]]
|
=== אוספים ===
* 1977: [[שיר השירים בשעשועים (אלבום)|שיר השירים בשעשועים]]
* 1983: מבחר להיטי עפרה חזה
* 1984: אודה לאלי{{הערה|שם=קלטת|יצא על גבי [[קלטת אודיו]] בלבד.}}
* 1984: גלבי{{הערה|שם=קלטת}}
* 1985: דבר אלי בפרחים{{הערה|שם=קלטת}}
* 1985: גורל אחד{{הערה|שם=קלטת}}
* 1985: אל נא תאמר לי שלום{{הערה|שם=קלטת}}
* 1986: [[אלבום הזהב|אלבום הזהב • The Golden Album]]
* 1986: ''El Album de Oro''{{כ}}{{הערה|מהדורה ארגנטינאית של "אלבום הזהב".}}
* 1989: ''[[Yemenite Love]]''{{הערה|אלבום אוסף משיריה של חזה בתקופת סדנת תיאטרון שכונת התקווה, שהוציאה חברת [[CBS]] ללא אישור הזמרת ואמרגנה. לאחר שהשניים תבעו את חברת התקליטים, עותקי האלבום נאספו מהחנויות והדפסתו הופסקה.}}{{כ}}
* 1990: ''{{משמאל לימין|[[12"ers]]}}''
* 1990: ''Songs Of Yemenite Immigrants''{{כ}}{{הערה|תקליט אוסף שיצא בספרד וכולל שירים שהקליטה חזה במסגרת סדנת תיאטרון שכונת התקווה ושירי ארץ ישראל.}}
* 1990: ''[[Im Nin'Alu (אלבום)|Im Nin'Alu]]''{{כ}}{{הערה|שם=גרמניה|אלבום אוסף שיצא בגרמניה.}}
*''Oriental Nights'' :1993{{כ}}{{הערה|מהדורה מחודשת של האוסף "Im Nin'Alu" שיצאה גם היא בגרמניה, בחברת [[EastWest]].}}
* 1995: ''Star Gala''{{כ}}{{הערה|שם=גרמניה}}
* 2000: [[מנגינת הלב]]
* 2002: ''Star Series''{{כ}}{{הערה|אלבום אוסף שיצא ברוסיה.}}
* 2004: [[מנגינת הלב 2]]
* 2010: המיטב{{הערה|אלבום אוסף משולש שהודפס על ידי [[NMC]] במספר עותקים מועט ונגנז משום שהחברה לא קיבלה את אישורה של משפחת חזה להוציאו לאור (ועל כן הוא נחשב לפריט אספנים).}}

===מארזי אלבומים ואוספים המורכבים מאלבומים שלמים===
* 1989: [[שירי מולדת א' ◼︎ ב']]
* 1990: ''{{משמאל לימין|2 In 1}}''{{כ}}{{הערה|מארז שיצא ברוסיה שאיגד את האלבומים "שירי תימן" ו-"Desert Wind".}}
* 2002: [[חי / בית חם]]
* 2002: ''[[Yemenite Songs / Kirya]]''
* 2005: [[אוסף כפול]]{{כ}}{{הערה|מארז של שני אלבומי הבכורה של חזה, "על אהבות שלנו" ו"בוא נדבר" שיצאו בחברת התקליטים "פונוקול".}}
* 2009: [[שירי מולדת (מארז תקליטורים)|שירי מולדת]]
* 2012: [[מחוברים (אלבום)|מחוברים]]
|
===וידאו===
* 1986: פנטסיה{{הערה|שם=ויד|1=קלטת וידאו}}
* 1988: מערב עד שחר • {{משמאל לימין|From Dusk to Dawn}}{{הערה|ספיישל ששודר בשנת [[1984]] בערוץ הראשון, והופץ בארצות הברית ע"ג קלטת וידאו}}
* 1988: ''Im Nin'Alu''{{משמאל לימין|{{הערה|קלטת וידאו תוצרת צרפת עם קליפ לשיר "אם ננעלו" מתוך האלבום "Shaday" לצורכי פרומו}}}}
* 1989: ''I Want To Fly''{{משמאל לימין|{{הערה|オフラ・ハザ – アイ・ウォント・トゥ・フライ, קלטת וידאו תוצרת יפן עם קליפ לשיר "I Want To Fly" מתוך האלבום Desert Wind לצורכי פרומו}}}}
* 1992: ''Innocent - A Requiem For Refugees''{{משמאל לימין|{{הערה|קלטת וידאו תוצרת גרמניה עם קליפ לשיר "Innocent - A Requiem For Refugees" מתוך האלבום "Kirya" לצורכי פרומו}}}}
* 2007: הופעה חיה בפסטיבל הג’אז במונטריי{{הערה|DVD של ההופעה מ-1990}}
* 2007: תפילה: לשיר קריוקי משירי עופרה{{הערה|DVD מסדרת "שרים קריוקי" הכולל 15 משיריה של חזה בגרסאות קריוקי}}
* 2010: כל הנשמה{{הערה|אוסף DVD משולש של חברת NMC עם יותר מ-90 שירים וקטעים בלעדיים של חזה מארכיון [[רשות השידור]] שנגנז מאחר שהוכן ללא אישורה של משפחת חזה. בניגוד לאוסף "המיטב" שגם היה אמור לצאת באותה שנה על ידי NMC ונגנז מאותן סיבות, לא ידוע האם הודפסו עותקים מאוסף "כל הנשמה".}}
}}

==הנצחה==
[[קובץ:Ofra Haza's 57th Birthday.jpg|שמאל|ממוזער|300px|ב-[[19 בנובמבר]] [[2014]] בחרו ב[[גוגל (מנוע חיפוש)|גוגל]] לציין 57 שנים להולדתה של חזה. באותו היום שונה [[סמליל]] דף הבית של האתר, בגרסה שהוצגה לגולשי האינטרנט מישראל, ל[[גוגל דודל|דודל]] המציג איור שלה.{{הערה|{{דודל|ofra-hazas-57th-birthday|יום הולדתה ה-57 של עופרה חזה}}}}]]
* ב-[[22 במאי]] [[2009]] הנפיק [[דואר ישראל]] [[בול]] לזכרה של עפרה חזה. האמנית [[מירי ניסטור]] עיצבה את הבול. על השובל, כיתוב של שורה מתוך הלהיט "תפילה" ששרה חזה: "תן לנו אור ושמחת נעורים".<ref>{{בול ישראלי|60707|בול עפרה חזה}}</ref>
* בשנת 2012 יצאה הסדרה "מלכת קסמים" בשירות [[HOT VOD Young]] בכיכובם של כוכבת הילדים [[רינת גבאי]], [[גיא פרידמן]], [[חנה לסלאו]] ו[[ניקי גולדשטיין]] הסדרה הייתה בנויה משיריה של חזה כגון מלכת קסמים סוף הקיץ חי מישהו הולך תמיד איתי בית חם ועוד
* ב"[[גן התקווה]]" שבשכונת התקווה הוקמה על גבעה קטנה הנקראת "גבעת עפרה" [[אנדרטה]] לזכרה ובו קטע משירו של הרב [[שלום שבזי]] "אם ננעלו".
* [[עיריית תל אביב-יפו]] קבעה [[שלט הנצחה]] על קיר בית ילדותה שבשכונת התקווה, ברחוב בועז 39.
* [[עיריית הרצליה]] הקימה גן ציבורי על שמה ברחוב רבי עקיבא 3.{{הערה|[http://www.herzliya.muni.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/playgrounds2011.pdf גני משחק בעיר הרצליה]}}
* ב[[חיפה]], [[רמלה]], [[באר שבע]], [[בית אריה]], [[כפר סבא]], [[נתניה]], [[ראש העין]], [[קריית מוצקין]], [[רעננה]], [[קריית ביאליק]] ו[[בת ים]] נקראו רחובות על שמה.
* לציון 18 שנים למותה, תחנת [[כאן גימל]] וחברת [[הליקון (חברה)|הליקון מיוזיק]] השיקו פרויקט מיוחד לזכרה במסגרתו הוקלט אלבום עם גרסאות כיסוי לשיריה. גרסת הכיסוי הראשונה, שיצאה לאור ב[[פברואר]] [[2018]] הייתה לשיר "גורל אחד", בביצוע הזמרת [[נסרין קדרי]]. גרסת הכיסוי השנייה, לשיר "[[לאורך הים]]", בביצועו של [[אברהם טל (זמר)|אברהם טל]], גרסת הכיסוי השלישית לשיר "בכרם תימן" בביצועה של [[מירי מסיקה]] וגרסת כיסוי רביעית לשיר "אם ננעלו" בביצועו של הראל סקעת.
* ב־[[19 בנובמבר]] 2018 לציון יום הולדתה של עפרה ראה אור דיסק עם גרסאות כיסוי לשיריה "[[קול הנשמה: שרים עפרה חזה]]".
* ביוני [[2019]] חנכה [[ארקיע]] [[מטוס]] [[איירבוס A321neoLR]] שנקרא על שמה של עפרה חזה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://passportnews.co.il/מטוס-חדש-על-שם-עופרה-חזה-מצטרף-לצי-המטוס/|הכותב=עומרי ברנדייס|כותרת=מטוס חדש על שם עופרה חזה מצטרף לצי המטוסים של ארקיע|אתר=Passportnews|תאריך=2019-06-12|שפה=עברית|תאריך_וידוא=2019-06-12}}}}
*בשנת [[2020]] נחנך בדרום תל אביב, סמוך לשכונת התקווה, בית ספר על שם עפרה חזה.{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|20 שנה לאחר מותה: בית ספר בתל אביב ע"ש עפרה חזה|57896130|30 באוגוסט 2020}}}}
*בשנת 2020 נחנך בפתח תקווה, מרכז תרבות על שם עפרה חזה בבית ספר בן-גוריון.
*במהלך [[2023]] אמורה להיחנך תחנת אלנבי על שם עפרה חזה. תחנה זו תהיה לתחנה התת-קרקעית הדרומית ביותר מבין התחנות התת-קרקעיות בקו האדום של [[הרכבת הקלה בתל אביב]].

==סרטי תעודה==
* '''Women of the World (נשות העולם)''' ([[1986]]): פרק מתוך הסדרה נשים עולמיות. בפרק מסופר על הקריירה של עפרה בישראל ותחילת הקריירה מחוצה לה, לאחר שהאלבום "שירי תימן" יצא ב[[בריטניה]].
* '''חייה ומותה של עפרה חזה''' ([[2002]]): [[סרט תעודה]] ששודר ב[[ערוץ 2]] המספר את הקריירה העולמית של עפרה חזה, החל מסדנת שכונת התקווה ועד מותה שהשאיר הרבה סימני שאלה.
*'''מה נעמה עפרה''' ([[2003]]): הסרט מבית [[הטלוויזיה החינוכית]] אשר עוסק בקריירה המורחבת של עפרה, מסדנת תיאטרון שכונת התקווה, ההצלחה בשוק הישראלי בשנות השמונים, ההצלחה הבין-לאומית ועד להופעה האחרונה בפעמוני היובל. ([http://www.23tv.co.il/499-he/What%20Naama%20Ofra.aspx הסרט] באתר הטלוויזיה החינוכית)
* '''סודות''' ([[2005]]): [[סרט דוקומנטרי]] מבית היוצר של [[yes הטלוויזיה בלוויין|Yes]] המספר על הקריירה הענפה של הזמרת בישראל ומחוצה לה ועד למותה. הסרט מלווה בראיונות עם מפיקי על ב[[הוליווד]], משפחתה של עפרה חזה וכן אמרגנה לשעבר, בצלאל אלוני.
* '''[[דוקוסלב]]''' ([[2007]]): פרק מתוך התוכנית של [[HOT]], דוקוסלב, עקבה אחרי הקריירה של עפרה חזה בישראל ומחוצה לה לפי שנים. הסרט שודר לרגל 7 שנים למותה.
* '''הילד הסודי של עפרה חזה''' (2007): סרט תעודה העוקב אחרי שי אשכנזי, בנו המאומץ של דורון אשכנזי, בעלה של הזמרת, שהתגורר עימם בשנותיה האחרונות של עפרה.
* '''האוצר האבוד של עפרה חזה''' ([[2010]]): סרט המלווה את משפחת חזה, לאחר 10 שנים לאחר מותה של חזה, בפתיחת ה[[מכולה]] שאחסנה את חפציה מאז מות בעלה, דורון אשכנזי. בסרט מוצגים גם פרטים חדשים לגבי החקירה שמתנהלת מאז מותה. הסרט שודר ב[[ערוץ 10]] לרגל 10 שנים למותה.
*'''ימים נשברים''' (2010): סרט מבית [[הערוץ הראשון]] שעסק סביב הקריירה שלה.
*'''זמרת השנה''' ([[2018]]): סרט ששודר ב[[קשת 12]] המתאר את תופעת ההערצה לירדנה ארזי ועפרה חזה בשנות ה-80.
*'''[[עפרה (סדרת טלוויזיה)|עפרה]]''' (ידועה גם בשם '''החיים הסודיים של עפרה חזה''') ([[2020]]): סדרה בת 3 פרקים על חייה ומותה של חזה.

==פילמוגרפיה נבחרת==
;טלוויזיה וקולנוע
{| class="wikitable"
! שנה
! שם הסרט
! תפקיד
! הערות
|-
|[[1977]]
|[[הילדים משכונת חיים]]
|בתפקיד עצמה
|במאי: [[חיים שירן]] (תפקיד אורח)
|-
| [[1979 בקולנוע|1979]]
| [[שלאגר (סרט)|שלאגר]]
| דינה
| במאי: [[אסי דיין]]
|-
| [[1979 בקולנוע|1979]]
| [[נערת הפרברים]]
| ורד
| במאי: [[ג'ורג' עובדיה]]
|-
| [[1998 בקולנוע|1998]]
| [[צדק מוחלט]]
| רוני
| במאי: [[ארנון צדוק]]
|-
| [[1998 בקולנוע|1998]]
| [[נסיך מצרים]]
| [[יוכבד]]
| דיבוב, הן בגרסת המקור באנגלית והן בעברית
|-
|}

==לקריאה נוספת==
* [[בצלאל אלוני]], '''מכתבים לעפרה''', יהוד: דן-אל, 2007.
* נעמי טל, '''עפרה חזה''', ירושלים: [[הוצאת כתר]], 1986

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Ofra Haza|שם ויקישיתוף=עפרה חזה}}
* {{אתר רשמי}}
*{{מעריב|עופרה חזה|לעבודה!|19841123|165}}
*{{מעריב|עופרה חזה|הפינה של הזבל|19841130|122}}
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}
* {{הווידאופדיה|mbUlbiwb5go}}
* נתן שחר, {{אנצ נשים יהודיות|haza-ofra}}
* {{Find a Grave|7505178}}
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/music/daily_song/Pages/old/ofra_chaza.aspx עפרה חזה] באתר [[הספרייה הלאומית]]
* רוזה טורסקוב, [http://www.biu.ac.il/hu/mu/min-ad05/he/maamarosa.pdf מרכיבים מזרחיים במוזיקת פופ מערבית: תפיסתה המוזיקלית של עפרה חזה], ''Min-Ad: Israel Studies of Musicology Online'',{{כ}} 4 (2005)
* {{הארץ|אבי שילון|ילדה רוצה רק בית חם|1.1415362|4 ביוני 2007}}
* {{ynet|שי גנזיה|בתפקיד הראשי: הגורל|3786451|6 באוקטובר 2009}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=LjLNO9gjPx4 "ימים נשברים" - סרט תיעודי של רשות השידור משנת 2010 במלאת עשור למותה], באתר YouTube
* {{mako|לירון שמם|עפרה חזה, הסיפור שאינו נגמר|24b60fa5ff0bd31006|weekend-articles|28 במרץ 2013}}
* [[שרבוט גוגל]] ציינו את [http://www.google.com/doodles/ofra-hazas-57th-birthday יום הולדתה ה-57 של חזה], 19 בנובמבר 2014
* לימור סימון, [https://web.archive.org/web/20170614033431/http://mynetholon.co.il/article/3000 החיים הסודיים של עפרה חזה ז"ל נחשפים], באתר [[mynet]] חולון, 19 בספטמבר 2016
* {{Time Out ישראל||תערוכה חדשה עוקבת אחרי הסטייל של עפרה חזה|/החיים-היפים/אופנה/גלבי-עפרה-חזה-התערוכה|22 בספטמבר 2016}}
* {{הארץ|בן שלו|חשופה, משוחררת, שלמה: במלאת 20 למותה, חזרנו לשיא האמיתי של עפרה חזה|0000017f-e94a-df5f-a17f-fbde945a0000|22 בפברואר 2020}}
* {{מעריב אונליין|דודי פטימר|שכונת התקווה, ההצלחה בחו"ל והסוף הטראגי: 20 שנה למות עפרה חזה|news/israel/Article-748022|23 בפברואר 2020}}
* {{הארץ|איתי שטרן|"כשאתה פותח את החיוך של עפרה חזה אתה מגיע לעולמות אפלים מאוד"|0000017f-f509-d5bd-a17f-f73b2c840000|12 באוגוסט 2020}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{עפרה חזה}}
{{ישראל באירוויזיון}}
{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:חזה, עפרה}}
[[קטגוריה:עפרה חזה|*]]
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:זמרות-יוצרות ישראליות]]
[[קטגוריה:זמרים-יוצרים ישראלים]]
[[קטגוריה:זמרות פופ ישראליות]]
[[קטגוריה:זמרי פופ ישראלים]]
[[קטגוריה:זמרות רוק ישראליות]]
[[קטגוריה:זמרי רוק ישראלים]]
[[קטגוריה:זמרות השרות בעברית]]
[[קטגוריה:מוזיקאיות ישראליות]]
[[קטגוריה:מוזיקאים ישראלים]]
[[קטגוריה:מלחינות ישראליות]]
[[קטגוריה:מלחינים ישראלים]]
[[קטגוריה:חברות להקת הנח"ל]]
[[קטגוריה:פזמונאיות כותבות עברית]]
[[קטגוריה:מדבבות ישראליות]]
[[קטגוריה:מדבבים ישראלים]]
[[קטגוריה:שדרניות רדיו ישראליות]]
[[קטגוריה:שדרני רדיו ישראלים]]
[[קטגוריה:שחקניות קולנוע וטלוויזיה ישראליות]]
[[קטגוריה:משתתפי תשואות ראשונות]]
[[קטגוריה:משתתפות פסטיבל הזמר והפזמון]]
[[קטגוריה:משתתפות פסטיבל הזמר המזרחי]]
[[קטגוריה:נציגי ישראל באירוויזיון]]
[[קטגוריה:משתתפי אירוויזיון 1983]]
[[קטגוריה:מתמודדות קדם-האירוויזיון]]
[[קטגוריה:משתתפות הפסטיגל]]
[[קטגוריה:זוכי תחרויות מוזיקה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס כינור דוד]]
[[קטגוריה:זוכות פרס כינור דוד]]
[[קטגוריה:זמרות השנה]]
[[קטגוריה:סגל מעריב]]
[[קטגוריה:שכונת התקווה]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: אישים]]
[[קטגוריה:נשים שהונצחו על בולי ישראל]]
[[קטגוריה:ניצולי תקריות ואסונות תעופה]]
[[קטגוריה:נשים הקבורות בבית הקברות ירקון]]
[[קטגוריה:אמנים ואנשי רוח שהונצחו בתל אביב-יפו]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו מאיידס]]
[[קטגוריה:נפטרות מאיידס]]
[[קטגוריה:זמרים ישראלים ממוצא תימני]]
[[קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1957]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1957]]
[[קטגוריה:ישראליות שנפטרו ב-2000]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2000]]