הצגת המקור של הדף "עקיבא אריה ויס"

{{אמן
| תמונה = [[קובץ:Weiss22.jpg|250px|עקיבא אריה ויס]]
| כיתוב = עקיבא אריה ויס
| בת זוג = חוה שרה ויס לבית שמיגלסקי
| מספר צאצאים = 7
}}
[[קובץ:Beit weiss, tel-aviv.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית ויס]] בפינת הרחובות [[רחוב הרצל (תל אביב)|הרצל]] ו[[רחוב אחד העם|אחד העם]] בתל אביב]]
[[קובץ:Mazeh 20 House.jpg|ממוזער|שמאל|250px|בית המגורים שתכנן ויס ב[[רחוב מזא"ה]]]]
[[קובץ:Achuzabet22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קברה של אחוזבֵּית, הילדה הראשונה של אחוזת בית{{הערה|{{קדישא|343496|אחוזבית ויס}}.}}]]
'''עקיבא אריה וַיְס''' ([[כ"ז בכסלו]] [[תרכ"ט]], [[11 בדצמבר]] [[1868]] – [[ד' בסיוון]] [[ה'תש"ז]], [[23 במאי]] [[1947]]) היה פעיל [[ציונות|ציוני]], [[אדריכל]] ו[[מתכנן ערים]], ממיסדייה וראשוני בניה של שכונת [[אחוזת בית]].

בשנת [[1906]] [[העלייה השנייה|עלה]] ויס עם אשתו וששת ילדיו ל[[ארץ ישראל]] והתיישב ב[[יפו]]. כבר ביום עלייתו השתתף באספה של [[יהודי יפו]], והציע למשתתפים לקנות יחד אדמה, ולבנות עליה [[עיר]] עברית מודרנית. הצעתו התקבלה, האגודה, "אחוזת בית" קמה, וויס התמנה ליו"ר ועד האגודה. ויס ניהל את האגודה קרוב לארבע שנים, מיום היווסדה בשנת 1906 ועד [[1910]], השנה בה החליפה [[אחוזת בית]] את שמה ל[[תל אביב]].

==ביוגרפיה==
===ראשית דרכו===
עקיבא אריה ויס נולד בעיר [[גרודנו]] שב[[רוסיה הלבנה]] (כיום ב[[בלארוס]]), [[האימפריה הרוסית|רוסיה]]. סבו מצד אביו, שמואל הקטן, שימש בערוב ימיו כ[[רב]] ב[[צפת]]. אביו, יוסף חיים, היה [[צורף]] אומן. אמו, סימה בת רפאל הלוי, הייתה בת למשפחה מנכבדי העיר [[סלונים]] שברוסיה הלבנה. כשהיה ויס בן שלוש עברה משפחתו ל[[לודז']], בעקבות הזמנה שקיבל אביו לנהל שם [[בית מלאכה]] לכלי [[כסף (יסוד)|כסף]] ו[[זהב]]. הוא למד [[לימודי קודש]] ו[[לימודי חול|לימודים כלליים]], [[אריתמטיקה|חשבון]] ו[[שפה|שפות]]. בשעות הפנאי שלו ביקר בבית המלאכה של אביו והתבונן בעבודת הפועלים. עד מהרה התגלו כישרונותיו והוא הצליח לייצר בעצמו "קפיצי אף" ל[[משקפיים]], ואף הצליח למכור את תוצרתו. הוא רכש לעצמו כלי עבודה, למד את מלאכת ה[[צורפות]] והתמחה ב[[אבן חן|אבנים טובות]].

אהבתו הגדולה הייתה ה[[אדריכלות]]. בנערותו, רכש כלי שרטוט וספרים ושרטט תוכניות אדריכליות. בסיוריו בעיר לודז' התבונן ויס בבתים ההולכים ונבנים בעיר התעשייתית הגדולה. כך נתוודע יום אחד לאדריכל [[גרמניה|גרמני]], שגילה את כישרונו, והציע לו ללמוד על חשבונו בגרמניה. אביו סרב, מפני שחשש לשלוח את הנער הצעיר לחיות בין הגויים. חלום האדריכלות נקטע, בינתיים, בעקבות מות האב. ויס נאלץ למלא את מקומו, לנהל את בית המלאכה ולדאוג לפרנסת המשפחה. אף על פי שהיה רק בן 17, הוא הצליח, בית המלאכה שגשג והוא הרחיב את עסקיו, פתח בית מסחר והחל לסחור גם ב[[יהלום|יהלומים]]. ב-[[1893]] נשא לאישה את חוה שרה שמיגלסקי שעזרה לו בבית המסחר, וויס היה יכול להקדיש מזמנו גם לענייני הציבור ובעיקר ל[[ציונות]].

===פעילות ציונית===
הציונות של [[הרצל]] כבשה את לבו של ויס והוא עמד בראש אגודות ציוניות בלודז' וניהל את חברת "[[גאולה (חברה)|גאולה]]" בעירו, לרכישת קרקעות ב[[ארץ ישראל]]. בקיץ של [[1904]] ויס החליט לנסוע לארץ ישראל. אשתו, חוה שרה, נשארה בבית, לטפל בילדים ולפקח על העסקים.

ב[[ביירות]] נודע לו על מות הרצל, ובהגיעו ליפו מצא שם יהודים אבלים ומיואשים. ויס התעשת עד מהרה והחליט להמשיך בסיורו בארץ כמתוכנן. בימים נפגש עם מנהיגי היישוב, [[אהרן אייזנברג]], [[אליעזר בן-יהודה]] ואחרים, ועם פועלים עולים מובטלים שהמתינו לאנייה הבאה שתיקח אותם בחזרה לארצות מוצאם, ובערבים כתב וסיכם את שראו עיניו והגיע למסקנות מעשיות:
אם רוצים לגאול את הארץ משממונה, צריך לבנות בה ערים עבריות תעשייתיות ביוזמה פרטית, במתכונת הערים ב"[[אלטנוילנד]]" של הרצל, ערים שיוכלו לקלוט רבבות עולים, גם מבני המעמד הבינוני.
בתום ביקורו, חזר ללודז' והודיע לאשתו ולילדיו שהחליט לעלות לארץ ישראל, לבנות בה עיר עברית חדשה. במשך שנתיים ימים חיסל את עסקיו והחל לאסוף מידע על בניין ערים. ויס השתתף ב[[הקונגרס הציוני|קונגרס הציוני]] השביעי ב[[בזל]] ב-[[1905]] ובדרכו חזרה ללודז', ביקר בתערוכה העולמית ב[[לייז']] שב[[בלגיה]], ורכש שם ספרות בנושא בניין ערים.

===עלייה והקמת אחוזת בית===
[[קובץ:TelAviv-Founding.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הגרלת המגרשים לאחוזת בית שארגן ויס]]
{{הפניה לערך מורחב|אחוזת בית}}
בי"ב בתמוז תרס"ו [[1906]] עלה ויס עם אשתו וששת ילדיו (הקטן שביניהם, הרצל, בן שלושה חודשים) בחוף יפו, והגשים את חלום ה[[עלייה]] שלו. המשפחה שכרה דירה בבית ערבי ביפו שמצא עבורם [[מאיר דיזנגוף]], אותו הכיר ויס בעבודתם המשותפת בחברת "גאולה". לפרנסתו, ייסד את "רנסאנס", [[בית חרושת|בית-החרושת]] הראשון בארץ להכספה ולהזהבה, וכן פתח בית מסחר ל[[תכשיט]]ים ביפו, ב[[סוק אל-דיר]]. כבר ביום הגעתו ליפו הוזמן ויס לאספה של יהודי יפו, על ידי שכנו, [[דוד סמילנסקי]]. באספה זו הציע למשתתפים לקנות יחד אדמה, ולבנות עליה עיר עברית מודרנית ומתוכננת, עם רחובות, [[מים]] זורמים בבתים, מערכת [[ביוב]] ומוסדות [[חינוך]]. הצעתו התקבלה, האגודה, "אחוזת בית", קמה וויס התמנה ליו"ר ועד האגודה.

ויס ניהל את האגודה קרוב לארבע שנים, מיום היווסדה בשנת 1906 ועד [[1910]], כשנה לאחר תחילת בניית השכונה. הוא נשאר נאמן לתוכנית העיר שהציע במועדון "ישורון" ביפו. הוא פעל להשגת הלוואה מ[[הקרן הקיימת]], פיקח על יישור השטח על ידי ה[[מריצנים]], עמד בראש ועד הבניין ופיקח על בניית הבתים ועל סלילת הרחובות.

בהיותו כהן ויו"ר הוועד, זכה ויס להשתתף בהנחת אבן הפינה של רבים מבנייניה הראשונים של אחוזת בית. כשבנה את ביתו שלו, ב[[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]] 2 (הבית הוכרז על ידי [[עיריית תל אביב|העירייה]] כבית לשימור א', שוחזר ב-[[1999]]) זכה להגשים את חלום האדריכלות הראשון שלו. הבית, מבנה לבנים עם עיטורים, עם חלונות מקושתים ועליית גג מכוסה ברעפים אפורים, בלט באחוזת בית בסגנונו המיוחד. הוא נבנה כולו בידיים עבריות. בעידודו של ויס, הקים דוד ארבר ביפו בית-חרושת ללבני מלט, וויס היה הראשון שבנה את ביתו בלבנים אלה. כך תמך ויס בתעשייה עברית, ששחררה את הבונים מתלות בחומרי בניין ובפועלים ערבים. הרוב בנו את בתיהם ב[[כורכר]] ובידי בנאים ערבים, כנהוג באותה תקופה.

בשבט תר"ע (1910) כבר עמדו כשישים בתים על החולות ומשפחות המייסדים חגגו את הכניסה אליהם. שיירה של גמלים הובילה את רהיטי משפחת ויס מיפו לביתה החדש, [[בית ויס]] ברחוב הרצל 2 באחוזת בית. באותה עת נולדה למשפחת ויס בת נוספת, אחוזבית שמה (מכיוון שאשתו רצתה לקרוא לה אליזבת והוא אחוזת בית הוחלט כפשרה אחוּזַבֶּת על משקל אליזבת), על שם האגודה שייסד אביה, והייתה הבת הראשונה של העיר העברית הראשונה.

===בניין העיר===
עם תום השלב הראשון שונה שמה של אחוזת בית ל"[[תל אביב]]". ויס הציע לחברים לקחת הלוואה נוספת ולהמשיך לבנות יחדיו את העיר, כדי לשמור על התכנון ולמנוע ספסרות. כשסירבו, התפטר מהוועד. עתה, מצא זמן להגשים חלום ישן שלו, האדריכלות. ויס נרשם ללימודים של מקצוע האדריכלות בהתכתבות בטכניקום ב[[ברלין]]. הוא לא נטש את עבודתו החלוצית בבניין הארץ והמשיך ביוזמות פרטיות: הוא ייסד חברות לרכישת קרקעות, בהן "[[חברה חדשה]]", וחברות לתכנון ולבנייה. "חברה חדשה" רכשה קרקעות ברחוב "הים", לימים [[רחוב אלנבי]]. ב-[[1911]] יזם הקמת [[בית כנסת]] גדול ואף התחיל לבנותו ב[[רחוב יהודה הלוי]], על-פי תוכנית שתכנן, אך בנייתו נפסקה בשל פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]]. כמו כן בנה את "[[קולנוע עדן|ראינוע עדן]]", את בית-הדואר הראשון [[רחוב ליליינבלום|ברחוב לילנבלום]], את [[בית לודז'יה]] ברחוב נחמני (כיום מבנה לשימור) ובתי מגורים רבים, בהם, בית ב[[רחוב מזא"ה]] 20, שהוכרז לימים כבית לשימור. הצלחתו באחוזת בית הקנתה לויס שם של מומחה לבניין ערים. לבקשת יזמים, יצא ב-1911 בראש משלחת ל[[רפיח]], לבדוק הקמת עיר במקום. חברי בית וגן, לימים [[בת ים]], שנקלעו לקשיים, הזמינו אותו לנהל את חברתם. באותה תקופה תכנן [[רכבת]] חשמלית מבית וגן לתל אביב, אך תוכניתו זו לא הוגשמה.

===פעילויות נוספות===
ויס היה חלוץ גם בתחום ה[[ראינוע]]. הוא רכש [[מצלמת קולנוע|מצלמת ראינוע]] מהאחים פטה, אותם ייצג בארץ, צילם ופיתח סרטים ממראות אשר הוצגו ב"[[קולנוע עדן]]" ב[[תל אביב]] ובסינמה ב[[ירושלים]]. הסרטים הללו, נועדו גם ליהודי התפוצות, להראות להם את מראות הארץ ולעודדם [[עליה לארץ ישראל|לעלות ארצה]]. לחברת הסרטים שרשם כחוק ב-[[1914]] קרא "[[אורה חדשה]]". בתקופת ה[[גירוש תל אביב|גירוש]] ב[[מלחמת העולם הראשונה]], גלתה משפחת ויס ל[[טבריה]]. גם שם המשיך ביוזמותיו וייסד את חברת "[[חמי טבריה]]". עם תום המלחמה, כשחזרו לתל אביב, גילו שביתם אוכלס בהיעדרם על ידי רופאים בריטים (הבריטים הקימו בית חולים ב[[גימנסיה הרצליה]]) ושרבים מרהיטי הבית אוכלו ב[[קמין]] בבית.

בראשית [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות העשרים]], עם [[העלייה השלישית]], ויס, כמו רבים מתושבי תל אביב, הוסיף קומה שנייה לביתו. הקומה הראשונה הושכרה לחנויות, בהן ל"[[מסדה (הוצאה לאור)|מסדה]]", הוצאה לאור וחנות ספרים.

במקביל ליוזמותיו החלוציות, המשיך ויס במשך כל שנותיו בארץ, לסחור ביהלומים ובאבנים יקרות, לפרנסת משפחתו. ב-[[1937]] ייסד את "מועדון היהלום"{{הערה|[http://www.israelidiamond.co.il/שנות-שלושים-בענף-היהלומים/ שנות השלושים, שנות השלושים בענף היהלומים הישראלי, ההיסטוריה של הבורסה ליהלומים, אתר הבורסה ליהלומים]}} (הבורסה), נבחר לנשיא המועדון לכל ימי חייו ושימש כבורר.

===אחרית ימיו===
בשנותיו האחרונות, ביקש ויס לשוב ולהקים יש מאין עיר עברית חדשה, שתעלה על תל אביב, ויסד לשם כך את חברת "נחלת אבות". הפעם, בחר להקים את העיר העתידית בחולות מזרח [[הנגב]] בסמוך לרפיח. ראשית התעניינותו בנושא, הייתה בשנת 1911 לאחר שהצטרף למשלחת מהנדסים ועסקנים שבאה לבדוק את כשירות קרקעות הנגב להתיישבות. לצורך הקמת העיר, ערך ויס מדידות קרקע באזור המיועד שמטרתן הייתה להקיף 200,000 [[דונם]], ואף איתר במקום מקור מי שתייה. תוכניתו של ויס אף קיבלה את ברכתו של [[אחד העם]], שהשתתף באחת מוועדות האגודה להתיישבות ברפיח. לבסוף, לא הושלמו בדיקות הקרקע ומדידתן והפרויקט התפוגג. ויס עבד בביתו בכל שנותיו, יזם, תכנן וכינס ועדים ואסיפות. ביתו היה בית פתוח לכל דורש עזרה ועצה. לויס הייתה ספריה עשירה של ספרי קודש וספרי חול.

עקיבא אריה ויס נפטר ב[[ד' בסיוון]] [[ה'תש"ז]] ([[1947]]), בגיל 80, ונקבר ב[[בית הקברות טרומפלדור|בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור]] בתל אביב.
[[בית ויס]], ב[[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]] 2, הוכרז כ[[שימור מבנים|בית לשימור]]. כיום הקומה התחתונה משמשת כ[[פאב]], ובמבואת הבית עומדת תצוגה היסטורית הפתוחה לקהל.

==משפחתו==
ויס היה אב לשבעה.

בתו הבכורה חיה, מבוגרי המחזור הראשון של [[גמנסיה הרצליה]], נישאה לשאול זילברשטיין-זיו, שניהם מורים ומנהלי בתי ספר. השנייה, דבורה הייתה אשתו של המחנך וסופר הילדים העברי [[חיים דב שחר]]. השלישית, אסתר, אחות במקצועה, נישאה לאברהם שניידר-שניר, בקטריולוג. הרביעית יהודית
[[מאמן|מאמנת]] ב[[מכבי תל אביב]], הייתה אשתו של פעיל הספורט [[יוסף יקותיאלי]], הוגה רעיון [[המכביה]] אשר זכה ב[[פרס ישראל]] על מפעל חיים. לזוג שישה ילדים. בנם פרופ' [[גדעון יקותיאלי]] היה מראשוני ה[[פיזיקה גרעינית|פיזיקאים הגרעיניים]] בישראל. אמנון, בנם, מ"כ בפלמ"ח נהרג בכ' בניסן תש"ח לרגלי מבצר נבי-יושע ([[מצודת כ"ח]]). החמישי בצאצאי חוה ועקיבא ויס, דניאל זיו, היה ממקימי קיבוץ [[דגניה ב']] וחיבר ספר שנקרא ״לשון וטבע״ וספר שירי ילדים בשם ״ידידי הקטנים״. הששי, הרצל, נקרא על שם המנהיג הציוני הנערץ על אביו, היה בן חודשים ספורים כאשר משפחתו עלתה בחוף יפו ב-1906 ונפטר ממחלה קשה בצעירותו. השביעית, בתו הצעירה, אחוזבית (אחוּזַבֶּת – על שם האגודה שייסד אביה), הייתה הבת הראשונה של העיר העברית הראשונה, מורה וציירת שהרבתה לספר לתלמידים על אביה, מייסד העיר ועל חוויותיה בעיר העברית הראשונה.

==הנצחה==
[[קובץ:Memorial plaque on Akiva Arie Weiss house.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[לוחית זיכרון]] על ביתו של עקיבא אריה ויס ברחוב הרצל 2 בתל אביב]]
רחוב עקיבא אריה ב[[צפון תל אביב]] [[שמות רחובות בתל אביב-יפו|נקרא על שמו]].
לקראת [[חגיגות המאה לתל אביב|שנת המאה לתל אביב]] ב-[[2009]] הנפיק [[דואר ישראל]] בין יתר הבולים גם בול לזכר עקיבא אריה ויס בערך 8.15 ש"ח.{{הערה|[http://www.israelpost.co.il/postboolaee.nsf/HanpakotView/D98213746D38F550C22577290022BC6D?OpenDocument עקיבא אריה ויס], באתר [[השירות הבולאי]]}}{{הערה|[http://ipf.nethost.co.il/series/content/he/001049 עקיבא ויס], באתר [[התאחדות בולאי ישראל]].}}
בשנת המאה לתל אביב נפתחה ב[[מגדל שלום]] תערוכה על אודות מפעליו החלוציים של עקיבא אריה ויס, ביוזמת נכדתו של ויס וחוקרת תולדות תל אביב, עדנה יקותיאלי כהן: 'סטארטאפיסט ציוני בחולות - עקיבא אריה ויס יוזם ומייסד תל אביב'.{{הערה|[http://www.telavivcity.com/אירועים/17848/עקיבא-אריה-וייס-סטארטאפיסט-ציוני-בחולות/תל-אביב התערוכה] באתר "תל אביב סיטי".}}
בשנת המאה לתל אביב, ב-[[ג' בניסן]] [[ה'תש"ע]] ([[18 במרץ]] [[2010]]) הוצב בטקס חגיגי במעמד ראש העירייה [[רון חולדאי]], בני משפחה ומוקירי זכרו של ויס [[לוח זיכרון]] על [[בית ויס]] ברחוב הרצל 2, שעליו כתוב: "עקיבא אריה ויס, יוזם ומייסד אחוזת בית - תל אביב".

==ספריו==
* '''חברה חדשה – השלום''', תל אביב: דפוס הרצליה, תרצ"ח.
* '''ראשיתה של תל אביב: תולדות ייסוד העיר ורשימות יומן'''; הביא לדפוס: דניאל זיו, תל אביב: עיינות, תשי"ז.

==ראו גם==
* [[מייסדי תל אביב]]

==לקריאה נוספת==
* 'ויס, עקיבא אריה', בתוך: [[דוד קלעי]], '''ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי''', תל אביב: [[מסדה (הוצאת ספרים)|מסדה]] – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 200. {{ULI|003796913}}
* עדנה יקותיאלי כהן, 'תמול שלשום בעיר קטנה ובעיר נצורה: על דמותו של ר' ע.א. ויס בסיפורים על תקופת ראשיתה של העיר', '''[[מאזנים (כתב עת)|מאזנים]]''' נח, 1–2: "75 לתל-אביב" (תשמ"ד), עמ' 73–74.
* עדנה יקותיאלי כהן, '''עיר מראשיתה''', הרצליה: אורה חדשה, 2009. (סיפורה של תל אביב וסיפורו של ויס, אלבום ובו מסמכים ותצלומים רבים מעזבונו של ויס).
* עדנה יקותיאלי כהן, "עקיבא אריה ויס והעיר העברית הראשונה", '''[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]]''' 135 (ניסן תש"ע), עמ' 131–148.
* [[אילן שחורי]], '''חלום שהפך לכרך – תל אביב, לידה וצמיחה: העיר שהולידה מדינה''', תל אביב: אביבים, תש"ן 1990.
* 'סטארטאפיסט' ציוני בחולות: עקיבא אריה ויס, יוזם ומייסד תל אביב, תערוכה ב[[מגדל שלום מאיר]].
* עדנה יקותיאלי כהן, "[http://www.snunit.k12.il/heb_journals/katedra/73139.html חברת הסרטים 'אורה חדשה']", קתדרה לתולדות ארץ-ישראל ויישובה. 73, תשרי תשנ"ה, ספטמבר 1994.
* עדנה יקותיאלי כהן, "[http://www.ybz.org.il/?CategoryID=185&ArticleID=5996#.Wsikg4iACUk נחלת אבות בעליית הגג]", עת־מול, 235, תמוז תשע"ד, יולי 2014.
* מגזין סגולה 5 - 2022

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Akiva Arie Weiss|שם ויקישיתוף=עקיבא אריה ויס}}
* {{תדהר|1|442|עקיבא אריה וייס}}
* [https://web.archive.org/web/20090416202822/http://www.ahuzatbait.org.il/Index.asp?CategoryID=156&ArticleID=127 עקיבא אריה ויס] באתר מייסדי תל אביב
* {{מטח|[[מרדכי נאור]], עמית לוינסון|מי היו 66 מייסדי תל אביב?|12794|בתוך: '''תל אביב בראשיתה: 1909-1934: מקורות, סיכומים, פרשיות נבחרות וחומר עזר''', [[יד יצחק בן-צבי]] 1984}}
* {{ynet|דוד הכהן|לעקיבא וייס היתה עדנה|187068|22 באוקטובר 2000|קישור מחבר=ללא}}
* [http://www.youtube.com/watch?v=1_dTwQhiCC8 עקיבא אריה ויס יוזם ומייסד תל אביב חלק א], מצגת על חייו ופועלו
* [http://www.youtube.com/watch?v=IVAgPnrCEo4&feature=related עקיבא אריה ויס יוזם ומייסד תל אביב חלק ב], מצגת על חייו ופועלו
* [http://www.youtube.com/watch?v=YJ8XEcWQDVo "בית סבי עקיבא אריה ויס"], [[סרט קצר]] מאת עדנה יקותיאלי כהן, ביו טיוב
* {{דבר||עקיבא אריה וייס|19470523|22}}
* {{דבר||מיסד תל אביב הובא למנוחתו|19470526|18}}
* {{דבר|צבי אילן|אחוזת־בית השניה|19790427|148}}
* {{קתדרה|עדנה יקותיאלי כהן|חברת הסרטים 'אורה חדשה'|73.7|73, תשרי תשנ"ה, ספטמבר 1994}}
* {{הארץ|רועי צ'יקי ארד|תל אביב הקואופרטיבית שיכולה היתה להיות|1.2614292|18 באפריל 2015}}
* {{מקור ראשון|משה נחמני|חזון משיחי בחולות תל־אביב|culture/338449|19 באפריל 2021}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007300594505171|עקיבא אריה בן יוסף חיים ויס (1868-1947)}}
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:ויס, עקיבא אריה}}

[[קטגוריה:תל אביב-יפו: אישים]]
[[קטגוריה:תל אביב: מייסדים]]
[[קטגוריה:יהודים בלארוסים]]
[[קטגוריה:גרודנו: אישים]]
[[קטגוריה:אנשי העלייה השנייה]]
[[קטגוריה:אדריכלים ישראלים]]
[[קטגוריה:גואלי אדמות בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות טרומפלדור]]
[[קטגוריה:אישים שהונצחו על בולי ישראל]]
[[קטגוריה:מגורשי תל אביב]]
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנולדו ב-1868]]
[[קטגוריה:ארץ-ישראלים שנפטרו ב-1947]]
{{ללא בוט|71}}