עקידה (אסלאם)
עַקִידָה (בערבית: عقيدة) היא מושג בתאולוגיה האסלאמית אשר מייצג אוסף של עובדות מהקוראן והסונה, אשר מאמין בהן המוסלמי, ואשר מכוונים את חשיבתו והתנהגותו.
נקראת לעיתים גם "העקידה האסלאמית" (בערבית: العقيدة الاسلامية).[1]
הגדרת העקידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי התאולוגים האסלאמיים, העקידה היא האמונה האבסולוטית, אשר אין למחזיק בה צל של ספק. התאולוגים המוסלמים הסכימו על כך שהעקידה האסלאמית היא האמונה האבסולוטית באללה ובמלאכיו, בספריו ובשליחיו, בגורל וביום הדין, ובשאר הדברים אשר מוזכרים בקוראן ובסונה.
הראיות השרעיות לעקידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הראיות השרעיות למרכיבי העקידה האסלאמית נמצאות באופן מתומצת בפסוק 285 של פרק 2 בקוראן, שם נאמר:
"מאמין השליח (מוחמד) במה שהורד אליו מריבונו, וגם כן המאמינים. כל אחד מאמין באללה ובמלאכיו ובספריו ובשליחיו".
כמו כן, ניתן למצוא תמצית של העקידה האסלאמית גם בחדית' של הנביא מוחמד, אשר מוכר כחדית' ג'יבריל, ושם נאמר:
"האמונה היא להאמין באללה ומלאכיו וספריו ושליחיו וביום הדין ובגורל הטוב והרע".[2]
חשיבותה של העקידה
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי התפיסה האסלאמית הרווחת, לעקידה ברורה ומוגדרת ישנה חשיבות רבה. בין המרכיבים אשר מאפיינים את חשיבות העקידה הם:
- העקידה מובילה את האדם לרגיעה הנפשית, ככתוב בפסוק 28 מפרק 13 שבקוראן: "כי בזכר אללה (אמונה בו) אכן יכול הלב לחוש בטחה".
- היא עוזרת לאדם לאהוב את אללה ואת שליחו, ככתוב בפסוק 165 בפרק 2 שבקוראן: "אולם אהבת המאמינים לאללה גדולה יותר".
- היא נותן לאדם חוסן נפשי, ככתוב בפסוק 139 בפרק 3 שבקוראן: "אל תהיו חלשים ואל תעצבו, כי עליונים אתם תהיו אם מאמינים אתם"
- העקידה האסלאמית עוזרת למאמין בה לרסן את יצריו, ולהטיב את התנהגותו, ולשלוט ברגשותיו ובתאוותיו.
- עקידה ברורה ומוגדרת מאפשר לשכלו של האדם לנוח מהחיפוש האינסופי אחר דברים כגון תכלית החיים.[3]
מאפייני העקידה האסלאמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאפייניה העיקריים של העקידה האסלאמית, אשר מוסכמים על התאולוגים וחכמי הדת האסלאמיים, הם כלהלן:
האמונה באללה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמונה מוחלטת בהימצאותו וקיומו של אללה, ושהוא אחד ויחיד, ושהוא הריבון והאל שאין לו שותף, ושאין דבר בבריאה אשר דומה לו.
האמונה במלאכים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמונה מוחלטת בקיומם של מלאכים, אשר נבראו על ידי אללה על מנת שיבצעו משימות שונות, אשר הוטלו עליהם על ידי אללה.
האמונה בספרי הקודש
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמונה אבסולוטית בל ספרי הקודש, ובכך שהם דבריו של אללה, אשר הוא הוריד לאנושות באמצעות שליחיו נביאיו, על מנת להדריך את האנושות אל הדרך הנכונה. כמו כן, סעיף זה כולל את האמונה שכל מה שהוזכר בספרים הללו הוא אמת.
האמונה בשליחים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמונה מוחלטת בכך שאללה שלח לכל אומה שליחים אשר הזמינו את האנשים אל האמונה באללה.
האמונה ביום הדין
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמונה אבסולוטית בכך שכל אדם עתיד לתת לאללה את הדין והחשבון על מעשיו.
האמונה בגורל
[עריכת קוד מקור | עריכה]אמונה אבסולוטית בכך שכל דבר אשר מתרחש ביקום, מתרחש מפני שאללה אפשר לו באופן רצוני להתרחש.
כמו כן, האמונה שכל דבר אשר לא מתרחש ביקום, לא מתרחש מפני שאללה, באופן רצוני, לא אפשר לו להתרחש.[4]
ספרים חשובים בנושא
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלאבנא ען אסול א-דיאנה (בערבית: الإبانة عن أصول الديانة), מאת האימאם אבו אל-חסן אל-אשערי.
- אחיאא עלום א-דין מאת האימאם אל-ע'זאלי
- כיתאב אל-אימאן מאת אבן תיימיה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Atharī, ʻAbd Allāh ibn ʻAbd al-Ḥamīd., أثري، عبد الله بن عبد الحميد., Islamic beliefs : a brief introduction to the ʻaqīdah of ahl as-Sunnah wal-jamāʻah, 2nd ed, Riyadh: International Islamic Publishing House, 2005
- ^ Quṭb, Sayyid, 1906-1966., Milestones, Reprint ed, New Delhi: Islamic Book Service, 2005
- ^ Ibn al-Naqīb, Aḥmad ibn Luʼluʼ, -1368., Reliance of the traveller : the classic manual of Islamic sacred law ʻUmdat al-salik, Rev. ed, Beltsville, MD, U.S.A.: Amana Publications, 1999
- ^ Warner, Bill., Sharia law for the non-Muslim, [Nashville, Tenn.]: Centre for the Study of Political Islam, 2010
