לדלג לתוכן

פרונטיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פְרוֹנְטִיסיוונית: Φρόντις, בלטינית: Phrontis) הוא שמן של שלוש דמויות במיתולוגיה היוונית.

פרונטיס בן אונטור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה הקברניט האוחז בהגה בספינתו של מנלאוס מלך ספרטה בשובו לארצו במסע רב-תלאות ממלחמת טרויה. על פי המסופר באודיסיאה להומרוס, הרג האל פויבוס־אפולון בחציו את פרונטיס כשהאוניות סבבו את כף סוניון, בקצה הדרומי של אטיקה. מנלאוס ואנשיו נחתו בחוף, וכאן קברו את חברם וערכו את טקסי הפולחן לכבודו:

פרט מהציור המשוחזר של פוליגנוטוס
"אַךְ כְּשֶׁהִגַּעְנוּ עַד סוּנְיוֹס הַנִשָּׂא אֲשֶׁר בְּאַתּוּנָה,
הִכָּה פֶבּוֹס-אַפּוֹלוֹן בְּאַפּוֹ בְּחִצָיו הָרָכִּים
תּוֹפֵש־הַהֶגֶה הַנַּעֲלֶה בַּסְפִינָה בְּצִי מֶּנֶּלָאוֹס,
וְהֶגֶה הַסְּפִינָה הַמְהִירָה עוֹדֶנוּ בֱּכַּפָּיו שֶׁל פְרוֹנְטִיס,
בְּנוֹ שֶׁל אוֹנֵטוֹר, הַמְצֻיָּן בֵּין תּוֹפְשֵׂי־הַהֶגֶה בָּאָדָם
לִנְהֹג בִּסְפִינָה בַּיַּמִֹים בְּסוּפָה וַסָעָר נִשָׂאִים.
נֶעֱצַר שָׁם מֶנֶּלָּאוֹס, וְאִם גַּם נֶחְפַּז לְדַרְכּוֹ,
לִקְבֹּר אֶת רֵעוֹ מִלְּפָנָיו וְלַעֲרֹך אֶת מִשְׁתֵּה־הַקְּבָרוֹת."[1]

הנוסע והגאוגרף היווני פאוסניאס, בן המאה השנייה לספירה, מתאר בספרו ציור שעיטר את קירות הַלֶסְכֵה (lesche) בדלפי, מעשה ידי הצייר פוליגנוטוס. הציור הנציח את טרויה לאחר כיבושה, ואת הכנות הגיבורים היוונים להפלגתם חזרה לארצם. פרונטיס נראה באמצעית האונייה כשהוא אוחז בשני כדומים. פאוסניאס מוסיף ומביא את המסופר באודיסיאה על מותו של פרונטיס מידי אפולון.[2]

פרונטיס בן פריקסוס וכלקיופה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרונטיס זה היה אחד מארבעת ילדיהם של פְרִיקְסוֹס בן אַתַמַס ושל רעייתו כַלְקִיוֹפֵּה, בת אַיֵטֵס מלך קוֹלְכִיס. הוא ואחיו גדלו בקולכיס, ולאחר מות אביהם יצאו אל ממלכת סבם בבויאוטיה. אונייתם נטרפה בדרך, וגלי הים השליכו אותם עירומים וחסרי כל אל חופי האי דִּיָה. כאן מצא אותם יאסון בעת הפלגתו עם חבריו הארגונאוטים אל קולכיס כדי להביא את גיזת הזהב. משנתברר לו כי פרונטיס ואחיו הם נכדי המלך אַיֵטֵס, שכנע אותם לשוב עמו אל קולכיס ולסייע לו במשימתו. כשגיזת הזהב בידו, שבו יאסון והארגונאוטים ועמם פרונטיס ואחיו אל יוון.[3]

פרונטיס אשת פנתואוס

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשת פַּנְתוֹאוֹס, אחד מזקני טרויה, ואמם של פּוּלִידַמַס, אֶוּפוֹרְבּוֹס והִיפֶּרֶנוֹר. נזכרת ב"איליאדה" להומרוס כ"פרונטיס האלוהית".[4]

  • Pausanias. Description of Greece. Translated by Jones, W. H. S. and Omerod, H. A. Loeb Classical Library. Cambridge, MA, Harvard University Press; London, William Heinemann, 1918. Digitized copy in: Theoi.
  • Apollodorus. The Library and Epitome. Translated by James George Frazer. Cambridge, MA, Harvard University Press; London, William Heinemann Ltd. 1921. Digitized copy in:
  • Apollonius Rhodius. Argonautica. Translated by R.C. Seaton. Loeb Classical Library. London, William Heinemann, 1912. Digitized copy in: Theoi.
  • Hyginus. The Myths of Hyginus.Translated and edited by Mary Grant. University of Kansas Publications in Humanistic Studies, no. 34. Lawrence, University of Kansas Press, 1960. Digitized copy in: Theoi.
  • Wright, M.R., A Dictionary of Classical Mythology. University of Patras, Department of Philology, 2012.
  • Smith, William. Dictionary of Greek and Roman Biography and Mythology, 1870. Digitized copy in: perseus.tufts.edu.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הומרוס, אודיסיאה, 3.278-285, בתרגום ש' טשרניחובסקי. וראו גם: אפולודורוס, אפיטומה 6.29 .
  2. ^ פאוסניאס, 10.25.2 .
  3. ^ אפולודורוס 1.9.1, אפולוניוס רודיוס, 2.1157; היגינוס, אגדות, 14.
  4. ^ הומרוס, איליאדה, 17.40 .