בויאוטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בויאוטיה (יחידה אזורית)
Περιφερειακή ενότητα
Βοιωτία
Helikonmountainascent.JPG
הר הליקון, מהרי בויאוטיה.
מדינה יווןיוון  יוון
מחוז מרכז יוון
חבל ארץ יוון התיכונה
רשויות מוניציפליות ביחידה האזורית 1. ליבאדיה
2. אלירתוס
3. דיסטומו-ארצ'ובה-אנטיקירה
4. תבאי
5. אורכומנוס
6. טאנאגרה
בירת היחידה האזורית ליבאדיה
שטח 3,211 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ ביחידה האזורית 117,920 (2011)
 ‑ צפיפות 37 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות 38°25′00″N 23°05′00″E / 38.416666666667°N 23.083333333333°E / 38.416666666667; 23.083333333333 קואורדינטות: 38°25′00″N 23°05′00″E / 38.416666666667°N 23.083333333333°E / 38.416666666667; 23.083333333333 
http://www.viotia.com.gr
Nomos Viotias.png
מיקומה של בויאוטיה (מסומנת באדום) ביוון

2010 Dimi Viotias numbered.svg


החלוקה המנהלית של בויאוטיה לרשויות מוניציפליות

בויאוטיהיוונית: Βοιωτία) היא יחידה אזורית וחבל ארץ היסטורי של יוון. בויאוטיה שייכת למחוז מרכז יוון, וממוקמת במרכז יוון התיכונה, בין אטיקה במזרח, מפרץ קורינתוס בדרום, פוקיס במערב, ואביה, מפרץ אביה ופתיאוטיס בצפון.

שטחה הכולל של בויאוטיה המודרנית עומד על 3,211 קמ"ר, ונכון לשנת 2011, אוכלוסייתה מונה 117,920 נפשות. יותר ממחצית האוכלוסייה מתגוררת בתחומי הרשויות המוניציפליות של תבאי, העיר הגדולה בבויאוטיה, ושל ליבאדיה, בירתה המנהלית. מקור השם בויאוטיה הוא ככל הנראה משמם של הבויאוטים, בני שבט יווני ממקור תסאלי, שפלשו לארץ זאת בסוף האלף ה-2 לפנה"ס. הללו התיישבו בדרום בויאוטיה והקימו את תבאי, שהפכה לעיר הראשונה במעלה באזור. המאבק המתמיד בין תבאי לבין שאר הערים הקטנות בבויאוטיה, שניסו לשמור על עצמאותן, היה אחד מהמאפיינים הבולטים בהיסטוריה העתיקה של האזור.

אף על פי שבויאוטיה מעולם לא התפתחה כמעצמה ימית או מסחרית, עקב חוסר בנמלים טבעיים נוחים, היה לה תפקיד בעל משמעות ניכרת בהיסטוריה של יוון העתיקה בעת העתיקה. מיקומה הגאוגרפי במרכזה של יוון גרם לכך שהיא שימשה ארץ מעבר לצבאות שונים, ושדה לקרבות חשובים כגון קרב פלטאיה, קרב לאוקטרה, וקרב כירונאה.

בין ילידי האזור ניתן למנות את המשוררים פינדארוס והסיודוס, המצביאים אפמינונדס ופלופידס, ואיש הרוח והסופר פלוטרכוס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבולות היסטוריים וערים מרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בויאוטיה שכנה במרכזה של ביוון העתיקה, וגבלה בצפון בלוקריס, בצפון מזרח במפרץ האֵוּבּוֹיאי, בדרום באתיקה ומגריס בדרום מערב במפרץ קורינתוס, ובמערב בפוקיס. אגם קופאיס (Κωπαΐς) חילק, לפני שיובש, את בויאוטיה לשני אזורים: הקטן ביותר בצפון, שהעיר הראשית בו הייתה אורכומונוס, והגדול יותר בדרום, שנשלט על ידי תבאי.

לבויאוטיה הייתה חשיבות פוליטית גדולה בשל מיקומה המרכזי בין מדיניות יוון העתיקה, בשל גבולותיה החזקים מבחינה אסטרטגית, ובשל התקשורת הקלה בין חלקיה הפנימיים. מצד שני, מחסור במעגנים טובים עיכב את התפתחותה הימית של בויאוטיה.

העיר המרכזית והחשובה ביותר במהלך ההיסטוריה של בויאוטיה הייתה, כאמור, תבאי. מיקומה המרכזי וכוחה הצבאי הפכו אותה לבעלת ההגמוניה באזור. עיירות גדולות אחרות היו אורכומנוס, עיר בעלת מסחר מפותח שחשיבותה אושרה על ידי שרידיה הארכיאולוגים (הידועים בשם "בית האוצר של מיניאס"), פלטאיה ותספיאי. התבאים רצו לספח עיירות אלו לכדי ישות מדינית אחת כמו במקרה של אתונה ואטיקה, אך שאר הערים הצליחו להתנגד למדיניות זו והתירו רק את קיומה של פדרציה רופפת, הליגה הבויאוטית, שהייתה בעיקר בעלת אופי דתי.

התיישבות קדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימות עדויות ארכיאולוגיות להתיישבות באזור בתקופות הפלאוליתית והמזוליתית, וכן יש ממצאים רבים המעידים על התיישבות נאוליתית צפופה.[דרוש מקור] נראה שהבויאוטים הגיעו לאזור מכיוון תסאליה, לפני התרחשותה של הפלישה הדורית. חוץ מהמינואים, האוכלוסייה המקומית נטמעה במהירות במהגרים החדשים ובויאוטיה הפכה לבעלת אוכלוסייה הומוגנית

תוקידידס, היסטוריון יווני בן המאה ה-4 לפנה"ס, כתב בחיבורו "תולדות המלחמה הפלופונסית", שהאזור נקרא במקור קדמאיס, ושהבויאוטים הגיעו לשם 60 שנה לאחר מלחמת טרויה[1]. לעומת זאת הומרוס מזכיר בחיבורו על המלחמה, האיליאדה, 50 ספינות המזוהות כבויאוטיות[2].

.האקלים בבויאוטיה הוא יבשתי וקשה מהאקלים השורר באטיקה, וייתכן שתנאים אלו סייעו במידה מסוימת לקטלוג האדם הבויאוטי ככבד תנועה ומחשבה, שהתפתחותו הרוחנית פחותה מזו של האתונאים. הללו ראו בבויאוטים מטומטמים, והם שמשו רבות כמטרה ללעגם.[דרוש מקור]

בויאוטיה במאות ה-6-5 לפנה"ס[עריכת קוד מקור | עריכה]

בויאוטיה כמעט שאינה מופיעה בהיסטוריה הכתובה לפני סוף המאה ה–6 לפנה"ס. לפני תקופה זו, אנשי בויאוטיה היו ידועים בעיקר כמייצרי סוג של כלים גאומטריים, הדומים לכלי הדיפיילון של אתונה [דרוש מקור]

אף על פי שהבויאוטים, בניגוד לארקדים, פעלו בדרך כלל כגוף אחד כנגד איומים חיצוניים, המאבק הפנימי ביניהם עיכב את התפתחותם. בסביבות 519 לפנה"ס, התנגדותה של פלאטיה למדיניות הפדרטיבית של תבאי, הובילה למעורבות אתונאית לטובת הראשונה. תהליך זה חזר על עצמו ב-507 לפנה"ס.

בזמן הפלישה הפרסית ליון (480 לפנה"ס) צידדה תבאי בפולשים. כתוצאה מכך נלקח ממנה מעמד ראשות הליגה הבויאוטית לזמן מה, אך ב-457 לפנה"ס החזירו הספרטנים לתבאי את מעמדה כנגד התוקפנות האתונאית אחרי קרב טאנאגרה. אתונה הגיבה בהתקדמות צבאית פתאומית לתוך בויאוטיה ואחרי הניצחון בקרב אוֹינוֹפֻטה כבשה את כל האזור חוץ מתבאי.

האתונאים שלטו בבויאוטיה למשך 10 שנים. ב-447 לפנה"ס הבויאוטים מרדו, ולאחר ניצחון בקרב קורונאה זכו מחדש בעצמאותם. במלחמה הפלופונסית הבויאוטים נלחמו בחריפות נגד אתונה ולצידה של ספרטה. הישגם המובהק ביותר במלחמה היה הניצחון על כוחות אתונאים בקרב דליון, ב-424 לפנה"ס.

המבנה הפוליטי של בויאוטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביו של היסטוריון אלמוני, שקטעים מספרו נכתבו על ידי פפירוס ונמצאו ליד העיר המצרית אוכסירינכוס (יש הגורסים שמדובר בתאופומפוס), ידוע שבסוף המאה ה-5 לפנה"ס כללה הליגה הבויאוטית 11 קבוצות של ערים עצמאיות ועיירות מצורפות שכל אחת מהן שלחה לליגה את הבויאוטארכוס, או – השר לענייני צבא ומדיניות חוץ (בין 7 ל-12), 60 נציגים למועצה הפדרלית בתבאי, וסיפקה 1000 חיילים ו-100 סוסים לצבא הפדרלי. כמשקל נגד לכוחה של המועצה הפדרלית היו בכל אחת מהערים מועצות מקומיות, שכל השאלות החשובות בעיצוב המדיניות היו נשלחות אליהן לאישור. מועצות מקומיות אלה, שבהם ישבו רק בני המעמדות העליונים, היו מחולקות ל-4 חלקים, בדומה למועצה האתונאית.

בויאוטיה במאה ה–4 לפנה"ס[עריכת קוד מקור | עריכה]

גביע בויאוטי מעוטר בציפורים, 560-540 לפנה"ס לערך

לאחר סיומה של המלחמה הפלופונסית ב-404 לפנה"ס, התקררו היחסים בין ספרטה ובויאוטיה, ובויאוטיה לקחה חלק חשוב במלחמת הליגה הקורינתית נגד ספרטה, במיוחד בהליארטוס ובקרב קורונאה (395-394 לפנה"ס). ניצחונה של ספרטה במלחמה הביא לירידה במעמד האזור, והתקפה ספרטנית על תבאי ב-382 לפנה"ס הביאה להידרדרות נוספת. ב-378 לפנה"ס הקימה תבאי מחדש את הליגה הבויאוטית, מה שהוביל לשליטה ממושכת שלה באזור. צבא בויאוטי בפקודו של המצביא התבאי אפמינונדס ניצח את ספרטה בקרב לאוקטרה ב-371 לפנה"ס. בויאוטיה זכתה להצלחות צבאיות גם מול פוקיס, בשנים 356-346 לפנה"ס.

בהתמודדות מול פיליפוס מלך מוקדון הלכו ערי בויאוטיה בעקבות תבאי, ולאחר שבתחילה כרתו עמו ברית, הצטרפו לאתונה נגדו. בקרב כירונאה ב-338 לפנה"ס הצטיין שוב חייל הרגלים הבויאוטי, אך בעקבות ניצחונו הגדול של פיליפ בקרב זה, הפכה הארץ לזירת מלחמות בין מלכים ובריתות-ערים, ולא חזרה עוד לשׂגשׂג כבראשונה. ב-335 לפנה"ס כבש אלכסנדר הגדול את תבאי והרסהּ, עקב מרידה, אך שיקם את אורכומנוס ופלטאיה. נראה שהרס תבאי חיסל את השאיפות הפוליטיות של הבויאוטים, והם לא ניסו ליזום עוד מדיניות עצמאית ונצמדו לכוחות מגנים חזקים יותר. ב-316 לפנה"ס נבנתה תבאי מחדש על ידי קסנדרוס והפכה שוב לחלק מהליגה הבויאוטית שהוקמה מחדש לאחר 338 לפנה"ס, אך לא הגיעה שוב למעמדה הקודם..

בויאוטיה בתקופה הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאות השנייה והשלישית לפנה"ס, סכסוכים עם הרפובליקה הרומית הובילו להתפוררותה של הליגה הבויאוטית, ולאחר שנת 146 לפנה"ס, עם הכיבוש הסופי של יוון על ידי הרומאים, היא חדלה להוות כוח מדיני. השלטון הרומי לא היטיב עם בויאוטיה, ובתקופתו של אוגוסטוס, היא חרבה באופן ניכר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]