בויאוטיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיקומה של בויאוטיה ביוון

בויאוטיה הייתה אזור ביוון העתיקה וכיום היא נפה ביוון.

מיקום גאוגרפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בויאוטיה היא אזור במרכזה של יוון העתיקה שגבל בצפון בפוקיס ולוקריס, במפרץ האֵוּבּוֹיאי והרי פארנאסוס וקיתאירון במזרח, ובאתיקה בדרום. אגם קופאיס מחלק את בויאוטיה לשני אזורים. הקטן ביניהם בצפון; והעיר הראשית בו הייתה אורכומנוס; והחלק הדרומי, הגדול יותר, נשלט על ידי תבאי. כיום בויאוטיה הוא שמו של מחוז ביוון המודרנית.

בויאוטיה בעת העתיקה

העיר גראייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר העתיקה ביוון, גראייה, נוסדה באזור זה. משמעות השם היא ישנה, עתיקה. השם “Greece”, יוון, נגזר משמה של עיר זאת, ואריסטו אמר שעיר זו נוצרה לפני המבול. הנחה זו למוצא העיר נמצאה גם על כתובת שיש עתיקה – הכרוניקה מפארוס - שהתגלתה ב-1687, מתוארכת ל-267-263 לפנה"ס, ונשמרת בימינו באוקספורד.

התיישבות קדומה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום יש עדויות להתיישבות באזור בתקופות הפלאוליטית והמסוליטית, אך יש ממצאים רבים להתיישבות ניאוליטית, צפופה. נראה שהבויאוטים הגיעו לאזור מכיוון צפון, לפני הפלישה הדורית. תוקידידס כתב שהאזור נקרא במקור קדמאיס, ושהבויאוטים הגיעו לשם 60 שנה לאחר מלחמת טרויה[1]. אך בקטלוג הספינות של הומרוס יש רשומות של 50 ספינות המזוהות כבויאוטיות [2], וזוהי עדות לכך שכנראה הבויאוטים כבר חיו באזור. חוץ מהמינאים, האוכלוסייה המקומית נטמעה במהירות במהגרים החדשים ובויאוטיה הפכה מאז לבעת אוכלוסייה הומוגנית.

בויאוטיה במיתולוגיה היוונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבויאוטיה תפקיד גדול במיתולוגיה היוונית. היו לה שני מרכזים אגדתיים גדולים: תבאי, בעלת האוכלוסייה הקדמאית, שהייתה מעוז צבאי והיא מקום הולדתו של הרקולס האגדי; ואורכומנוס, שהייתה עיר בעלת מסחר מפותח וחשיבותה אושרה על ידי שרידיה הארכאולוגים (הידועים בשם "בית האוצר של מיניאס"). בויאוטיה כמעט שאינה מופיעה בהיסטוריה הכתובה לפני סוף המאה ה – 6 לפנה"ס. לפני תקופה זו, אנשי בויאוטיה היו ידועים בעיקר כמייצרי סוג של כלים גאומטריים, הדומים לכלי הדיפיילון של אתונה. בני בויאוטיה ידועים הינם המשוררים פינדארוס והסיודוס, המצביאים אפמינונדס ופלופידס, ואיש הרוח והסופר פלוטרכוס.

גביע בויאוטי מעוטר בציפורים,560-540 לפנה"ס לערך, נמצא בתבאי, יוון

האקלים בבויאוטיה הוא יבשתי וקשה מהאקלים השורר באטיקה, וייתכן שתנאים אלו סייעו במדיה מסוימת לקטלוג האדם הבויאוטי ככבד תנועה ומחשבה, שהתפתחותו הרוחנית פחותה מזו של האתונאים. הללו ראו בבויאוטים מטומטמים, והם שמשו רבות כמטרה ללעגם של האתונאים.

ערים מרכזיות בבויאוטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבויאוטיה הייתה חשיבות פוליטית גדולה בשל מיקומה בחלקו הצפוני של מפרץ קורינתוס, בין תסאליה והפלופנס לבין קורינתוס; בשל גבולותיה החזקים מבחינה אסטרטגית ובשל התקשורת הקלה בין חלקיה הפנימיים. מצד שני, מחסור במעגנים טובים עיכב את התפתחותה הימית של בויאוטיה.

העיר המרכזית והחשובה ביותר במהלך ההיסטוריה של בויאוטיה היא תבאי (עליה נאמר שישנו קשר בינה לבין תבאי המצרית). מיקומה המרכזי של תבאי וכוחה הצבאי הפכו אותה לבירה מתאימה. עיירות גדולות אחרות היו אורכומנוס, פלטאיה ותספיאי. התבאים רצו תמיד לספח עיירות אלו לכדי ישות מדינית אחת כמו במקרה של אתונה, אך העיירות הראשיות הצליחו להתנגד למדיניות זו והתירו רק את קיומה של פדרציה רופפת, שהייתה בעיקר בעלת אופי דתי. האיבה בין תבאי לבין הערים הקטנות משתקפת בכל ההיסטוריה הבויאוטית.

בויאוטיה במאות ה-6-5 לפנה"ס[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שהבויאוטים, בניגוד לארקדים, פעלו בדרך כלל כגוף אחד כנגד איומים חיצוניים, המאבק הפנימי ביניהם עיכב את התפתחותם. בסביבות 519 לפנה"ס, התנגדותה של פלטאיה למדיניות הפדרטיבית של תבאי הובילה למעורבות אתונאית לטובת פלטאיה. תהליך זה חזר על עצמו ב-507 לפנה"ס. בזמן הפלישה הפרסית (480 לפנה"ס) צידדה תבאי בפולשים. כתוצאה מכך נלקח ממנה מעמד ראשות הליגה הבויאוטית לזמן מה, אך ב-457 לפנה"ס החזירו הספרטנים לתבאי את מעמדה כנגד התוקפנות האתונאית אחרי קרב טאנאגרה. אתונה הגיבה בהתקדמות צבאית פתאומית לתוך בויאוטיה ואחרי הניצחון בקרב אוֹינוֹפֻטה כבשה את כל האזור חוץ מתבאי.

האתונאים שלטו בבויאוטיה למשך 10 שנים. ב-447 לפנה"ס הבויאוטים מרדו ולאחר ניצחון בקרב קורונאה זכו מחדש בעצמאותם. במלחמות הפלופנסיות הבויאוטים נלחמו בחריפות נגד אתונה. הישגם הטוב ביותר במלחמה היה הניצחון על כוחות אתונאים בקרב דליון ב-424 לפנה"ס.

המבנה הפוליטי של בויאוטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביו של היסטוריון אלמוני, שקטעים מספרו נכתבו על ידי פפירוס ונמצאו ליד העיר המצרית אוכסירינכוס (יש הגורסים שמדובר בתאופומפוס), ידוע שבסוף המאה ה-5 לפנה"ס כללה הליגה הבויאוטית 11 קבוצות של ערים עצמאיות ועיירות מצורפות שכל אחת מהן שלחה לליגה את הבויאוטארכוס, או – השר לענייני צבא ומדיניות חוץ (בין 7 ל-12), 60 נציגים למועצה הפדראלית בתבאי, וסיפקה 1000 חיילים ו-100 סוסים לצבא הפדראלי. כמשקל נגד לכוחה של המועצה הפדראלית היו בכל אחת מהערים מועצות מקומיות, שכל השאלות החשובות בעיצוב המדיניות היו נשלחות אליהן לאישור. מועצות מקומיות אלה, שבהם ישבו רק בני המעמדות העליונים, היו מחולקות ל-4 חלקים, בדומה למועצה האתונאית.

היחלשותה של בויאוטיה במאה ה–4 לפנה"ס[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הסכם השלום של 404 לפנה"ס התקררו היחסים בין ספרטה ובויאוטיה, ובויאוטיה לקחה חלק חשוב במלחמת הליגה הקורינתית נגד ספרטה, במיוחד בהליארטוס ובקרב קורונאה ( 395-394 לפנה"ס). אך ניצחונה של ספרטה במלחמה הביא להחלשות האזור, והתקפה ספרטנית על תבאי ב-382 לפנה"ס החלישה עוד את בויאוטיה. ב-378 לפנה"ס הקימה תבאי מחדש את הקונפדרציה הבויאוטית, מה ש הוביל לשליטה תבאנית לזמן ארוך. צבא בויאוטי בפקודו של אפמינונדס ניצח את ספרטה בקרב לאוקטרה ב-371 לפנה"ס. בויאוטיה זכתה להצלחות צבאיות גם מול פוקיס, בשנים 356-346 לפנה"ס.

בהתמודדות מול פיליפוס מלך מוקדון הלכו ערי בויאוטיה בעקבות תבאי, ולאחר שבתחילה כרתו עמו ברית, הצטרפו לאתונה נגדו. בקרב כירונאה ב-338 לפנה"ס הצטיין שוב החי"ר הבויאוטי, אך בעקבות ניצחונו הגדול של פיליפ בקרב זה, הפכה הארץ לזירת מלחמות בין מלכים ובריתות-ערים, ולא חזרה עוד לשׂגשׂג כבראשונה.

ב-335 לפנה"ס כבש אלכסנדר הגדול את תבאי והרסהּ, עקב מרידה, אך שיקם את אורכומנוס ופלטאיה. נראה שהרס תבאי חיסל את השאיפות הפוליטיות של הבויאוטים, והם לא ניסו ליזום עוד מדיניות עצמאית ונצמדו לכוחות מגנים חזקים יותר. ב-316 לפנה"ס נבנתה תבאי מחדש על ידי קסנדרוס והפכה שוב לחלק מהליגה הבויאוטית שהוקמה מחדש לאחר 338 לפנה"ס, אך לא הגיעה שוב למעמדה הרם.

בויאוטיה בתקופה הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאות השנייה והשלישית לפנה"ס סכסוכים עם רומא הובילו לקרעים גדולים בליגה הבויאוטית, שפורקה לבסוף ב-146 לפנה"ס. למרות שהוקמה מחדש ושׂרדה עד לתקופת הקיסרות, היא מילאה רק תפקידים טקסיים. לאחר ניצחונו של לוקיוס קורנליוס סולה בחאירוניאה ב-86 לפנה"ס נהנתה בויאוטיה משלום עם רומא, אך בתקופה הרומית הפכה בויאוטיה למחוז גבול של האימפריה ופלישות גותיות במאות ה-4-3 לספירה השלימו את מפלתה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]