פרנסואה בושה

פרנסואה בושה
François Boucher

לידה	29 בספטמבר 1703 פריז, ממלכת צרפת
פטירה	30 במאי 1770 (בגיל 66) פריז, ממלכת צרפת
תחום יצירה	ציור
זרם באמנות	רוקוקו
הושפע על ידי	Jean-François Cars, François Lemoyne
יצירות ידועות	ילדה שוכבת, לידתה של ונוס, מאדאם דה פומפדור, מאדאם ברגרה
בן או בת זוג	מארי-ז'אן בושה
צאצאים	מארי-אמילי בושה, Jeanne-Élisabeth Victoire Deshays, Juste-Nathan François Boucher
חתימה

מאדאם דה פומפדור, ציור משנת 1750

פְרַנְסוּאָה בּוּשֶׁה (בצרפתית: François Boucher;‏ 29 בספטמבר 1703 – 30 במאי 1770) היה צייר צרפתי.

ביוגרפיה

פרנסואה בושה נולד בפריז לניקולא בושה, שהיה דקורטור ובעל חנות לממכר חפצי אמנות ליד ארמון הלובר, ולמד מאביו את יסודות הציור והפיסול. ב-1720 שימש כשוליה אצל הצייר ז'אן פרנסואה למואן ואצל התחריטן לורנט קאר.

בושה הוכיח את כישרונותיו והתקדם מהר מאוד, וב-1723 זכה בפרס רומא. ב-1727 נסע לרומא, שם התחקה אחרי ציוריהם של רפאל ומיכלאנג'לו, אך התרשם בעיקר מציוריו של ג'ובאני בטיסטה טייפולו שעבד באיטליה באותה תקופה. ב-1731 שב לפריז, וב־1733 נשא לאישה את ז'אן בוסו, ששימשה כמודל בסטודיו שלו.

בושה השתמש בנושאים מהמיתולוגיה יוונית ומהמיתולוגיה רומית, וב-1734 זיכה אותו הציור "רינאלדו וארמידה" בחברות באקדמיה המלכותית לציור ולפיסול. ב-1737, עם פתיחתו מחדש של הסלון בפריז, זכו ציוריו של בושה לפרסומת רבה. הוא הצטיין ברישומים ובציורי עירום שנקנו על ידי אנשי האצולה על מנת לקשט את חדרי המיטות שלהם. ב-1742 צייר את "דיאנה מתרחצת" וב-1749 צייר ציורי סתיו וקיץ פסטורלי שבהם עצים, שדות, נחלים ושמים כחולים משמשים כרקע לדמויותיו המתוארות בצבעי פסטל בהירים. ציוריו התקבלו בביקורת נוקבת מצדו של הסופר והפילוסוף דני דידרו, שהיה גם מבקר אמנות נודע.

בושה עסק גם בדקורציה, בקישוט אולמות אופרה ותיאטרון, ובעיצוב דגמים של שטיחי קיר. ב-1755 מינה אותו המלך לואי החמישה עשר למנהל מפעל "גובלן" בפריז לייצור שטיחי קיר, שהיה בבעלות המדינה. בושה היה בן חסותה של מאדאם דה פומפדור, מאהבתו ויועצתו הראשית של המלך לואי החמישה עשר, שנודעה כפטרונית האמנות של תקופתה, ובמיוחד של סגנון הרוקוקו אשר בושה היה אחד ממייצגיו הבולטים. ב-1750- 1759 צייר בושה את דיוקנותיה של מאדאם דה פומפדור כשהיא לבושה בשמלות צבעוניות אופנתיות. היא העמידה לרשותו דירה בארמון הלובר, קיבלה ממנו שיעורים בחריטה, והתייעצה איתו בענייני הדקורציה של טירותיה ובנושאים הקשורים בעידוד האמנות. בושה קישט את ארמונות בית המלכות בוורסאי, בפונטנבלו ובשואזי, התעשר אך המשיך לצייר. ב-1765 התמנה לצייר החצר של המלך לואי החמישה עשר.

בושה נפטר ב-1770 בסטודיו שלו בפריז, בעת שעסק בציור. משנודע לדידרו על מותו של בושה אמר הפילוסוף: "דיברתי בו סרה יתר על המידה. אני חוזר בי."

מציוריו החשובים

• רינאלדו וארמידה (1734)
• דיאנה מתרחצת (1742)
• סתיו פסטוראלי (1749)
• מארי לואיז או'מרפי (1752)
• מאדאם דה פומפאדור (1750 - 1759)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרנסואה בושה בוויקישיתוף

• פרנסואה בושה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)