שמים

שמים בשעת זריחה

שמים מעוננים

שמים סוערים

השָׁמַיִם מוגדרים בדרך כלל כמה שרואה בעל חיים שנמצא באוויר הפתוח ומביט מעלה. כשמשתמשים במושג שמים בהקשר של כדור הארץ, מתכוונים בדרך כלל לאזור שמעל פני האדמה, שצורתו כחצי כדור מעבר לאופק הנראה. אם מתכוונים לכלל מסת האוויר העוטפת את כדור הארץ (ללא התייחסות למיקומו של צופה מסוים) משתמשים בשם אטמוספירה. בהכללה של מושג זה ניתן להשתמש במושג שמים גם במקרה של כוכבי לכת אחרים שיש להם אטמוספירה.

צבע השמים

צבע השמים ביום (ללא עננות) הוא תוצאה של פיזור אור השמש מהחלקיקים המרכיבים את האטמוספירה. פיזור זה, הנקרא פיזור ריילי, נעשה משמעותי ככל שאורך הגל של הקרינה קצר יותר. לכן, אם לדוגמה מסתכלים לנקודה בשמים, המרוחקת ממיקום השמש (למשל בכיוון הנגדי לשמש), קרני האור צריכות לעבור פיזור בזווית גדולה על מנת להגיע לצופה. ההסתברות לפיזור כזה (או באופן יותר מדויק חתך הפעולה לפיזור) גדלה ככל שאורך גל קצר יותר (כלומר עבור קרניים הנוטות לצבע הכחול), וזוהי הסיבה שהשמים נראים כחולים. לעומת זאת, בשעת שקיעה, האור הכחול מתפזר לחלוטין ולכן כאשר הצופה מביט לכיוון השמש, קרני האור המגיעות אליו הן דווקא הקרניים שאינן מתפזרות (או כאלו שעוברות מספר מועט של פיזורים בזווית קטנה). הללו בעלות אורך גל ארוך יותר, ולכן צבע השקיעה כתום צהבהב.

ראו גם

• שקיעה
• זריחה
• ענן

קישורים חיצוניים

• בלדד השוחי, בלדד מסביר: למה השמיים כחולים?, באתר ערוץ עשר
• מפות שמיים לכל מקום בעולם, באתר המועדון האסטרונומי
• הערך מפת שמיים מסתובבת לבנייה עצמית באתר אסטרופדיה
• הערך קורדינאטות שמימיות באתר אסטרופדיה

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי כדור הארץ. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.