שמיים

שמים בשעת צהריים

שמיים בשעת זריחה

שמיים מעוננים

שמיים סוערים

השָׁמַיִם מוגדרים בדרך כלל כמראה הנשקף בעיניו של מי שנמצא באוויר הפתוח ומביט למעלה. כשמשתמשים במושג שמיים בהקשר של כדור הארץ, מתכוונים בדרך כלל לאזור שמעל פני האדמה, שצורתו כחצי כדור מעבר לאופק הנראה. אם מתכוונים לכלל מסת האוויר העוטפת את כדור הארץ (ללא התייחסות למיקומו של צופה מסוים) משתמשים בשם אטמוספירה. בהכללה של מושג זה ניתן להשתמש במושג שמיים גם במקרה של כוכבי לכת אחרים שיש להם אטמוספירה.

צבע השמיים

צבע השמיים ביום (ללא עננות) הוא תוצאה של פיזור קרינת השמש מהחלקיקים המרכיבים את האטמוספירה. פיזור זה, הנקרא פיזור ריילי, נעשה משמעותי ככל שאורך הגל של הקרינה קצר יותר. לכן, אם לדוגמה מסתכלים לנקודה בשמיים, המרוחקת ממיקום השמש (למשל בכיוון הנגדי לשמש), קרני האור צריכות לעבור פיזור בזווית גדולה על מנת להגיע לצופה. ההסתברות לפיזור כזה (או באופן יותר מדויק חתך הפעולה לפיזור) גדלה ככל שאורך גל קצר יותר (כלומר עבור קרניים הנוטות לצבע הכחול), וזוהי הסיבה שהשמיים נראים כחולים. לעומת זאת, בשעת שקיעה, האור הכחול מתפזר לחלוטין ולכן כאשר הצופה מביט לכיוון השמש, קרני האור המגיעות אליו הן דווקא הקרניים שאינן מתפזרות (או כאלו שעוברות מספר מועט של פיזורים בזווית קטנה). הללו בעלות אורך גל ארוך יותר, ולכן צבע השקיעה כתום צהבהב.

צבע שמיים מזוהמים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

טעם לקריאת "שמים" לרקיע

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. וכן יש עוד סיבות.

• הפרשן רבי עובדיה ספורנו בביאורו לתורה מסביר את סיבת קריאת שם שמים לרקיע, כי מילת שָׁם פעמים יורה על ריחוק מכל צד, וזו לשונו (בראשית א, א): בְּרֵאשִׁ֖ית בָּרָ֣א אֱלֹהִ֑ים אֵ֥ת הַשָּׁמַ֖יִם וְאֵ֥ת הָאָֽרֶץ. אֵת הַשָּׁמַיִם – הנה מלת "שָׁם" תורה על מקום רחוק. וכל סימן הרבים עם קדימת פתח מלעיל יורה על שניים שוים. ובכן מלת "שָׁמַיִם" תורה על עצם רחוק ביחס אלינו בשני מרחקים שווים מכל צד. וזה לא יקרה, זולתי בגלגל סובב בתכלית העיגול. אמר אם כן שברא אותו העצם, אשר הוא עתה רחוק ממנו מכל צד בשני מרחקים שווים, והוא הגלגל.
• רש"י מציין שלושה טעמים על (בראשית א, ח) "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם" - "שא מים, שם מים, אש ומים שערבן זה בזה ועשה מהם שמים (ס"א שמים שם מים ד"א אש ומים)."

למה השמים לא נופלים לפי המיתולוגיה היוונית

פסל אטלס בעיר ניו יורק

לאחר שקרונוס הרג את אורנוס וזרק את השאריות שלו לים, לא הייתה דרך שבהם השמים לא יפלו על האדמה, בזמן שהאלים מנצחים במלחמה נגד הטיטאנים. זאוס מציב את אטלס בצוק הכי גבוה במזרח כדי להחזיק את השמיים כעונש על כך שעזר לקרונוס.

ראו גם

• רקיע
• שקיעה
• זריחה
• ענן

קישורים חיצוניים

• בלדד השוחי, בלדד מסביר: למה השמיים כחולים?, באתר ערוץ עשר (הקישור אינו פעיל, 31.1.20)
• מפות שמיים לכל מקום בעולם, באתר המועדון האסטרונומי
• הערך "מפת שמיים מסתובבת לבנייה עצמית", באתר אסטרופדיה
• הערך "קורדינאטות שמימיות", באתר אסטרופדיה
• דוד זכאי, השמיים, מערכות ים ט"ו יוני 1953, עמ' 45.

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדעי כדור הארץ. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.