פרקליט השטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

פרקליט השטןלטינית: Advocatus Diaboli) היה פקיד שתפקידו היה לייצג לכאורה את השטן בדיונים על הענקת התואר "מבורך" או "קדוש" למועמד ולהתנגד לה, ולטעון כנגד "פרקליט האל" (Advocatus Dei), שתמך בהקדשה. דיונים כאלה היו חלק מהליך הקאנוניזציה (הכנסה לפנתאון הקדושים) של הכנסייה הקתולית. התפקיד הפך לרשמי על ידי האפיפיור סיקסטוס החמישי (Sixtus V) בשנת 1587 ובוטל בידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני ב-1983.

בהשאלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי משמש כיום בהשאלה לתיאור מי שמייצג עמדה נגדית לעמדה המרכזית בדיון מסוים, כדי למנוע היווצרות תמימות דעים, הפוגעת באפקטיביות של הדיון. פעמים רבות עמדה נגדית זו אינה משקפת את דעתו האמיתית של המציג אותה.

לדוגמה: מחלקת הבקרה באגף המודיעין בצה"ל ממלאת את תפקיד "פרקליט השטן", שמשימתו היא להציג את הדעה ההפוכה לגבי כל נושא שיש עליו הסכמה.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יונתן גור, המודיעין האחר, ידיעות אחרונות, 15 בספטמבר 2008.
ערך זה הוא קצרמר בנושא נצרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.