לדלג לתוכן

פשיינט רייט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פשיינט רייט
לידה 1725
אויסטר ביי, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 במרץ 1786 (בגיל 61 בערך)
לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה פיסול עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Phoebe Hoppner, ג'וזף רייט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פשיינט רייטאנגלית: Patience Wright‏; 172523 במרץ 1786) הייתה פסלת של דמויות משעווה, והפסלת המוכרת הראשונה ילידת אמריקה.

ראשית החיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פשיינט רייט נולדה באויסטר ביי, ניו יורק, למשפחת חוואים קווקרים עם תזונה צמחונית. המשפחה עברה לבורדטאון, ניו ג'רזי כשפשיינט הייתה בת ארבע.[1] בגיל 16 היא עזבה את בית המשפחה ועברה להתגורר בפילדלפיה, שם בשנת 1748 התחתנה עם ג'וזף רייט, שהיה מבוגר ממנה בשנים רבות. לעיתים קרובות היא שעשעה את עצמה ואת ילדיה על ידי יציקת פנים מבצק לחם ומשעווה.

כשבעלה של רייט נפטר בשנת 1769, היא הייתה בהריון עם ילד רביעי והייתה זקוקה לדרך לפרנס את המשפחה. בעבודה עם אחותה רייצ'ל וולס, שהייתה אלמנה, היא הפכה את התחביב שלה לעיסוק במשרה מלאה. האחיות הקימו עסק לדיוקנאות בשעווה כהה, צורת אמנות פופולרית באמריקה הקולוניאלית. בשנת 1770 הן הצליחו מספיק כדי לפתוח סדנאת עבודות שעווה בניו יורק ולערוך סיורים עם עבודתן בפילדלפיה וצ'ארלסטון. הדיוקנאות של רייט היו דמויות בגודל טבעי או גודל חזה עם בגדים אמיתיים ועיני זכוכית. הן עוצבו כמו בחיים ונחשבו לאמיתיות מאוד.[2] לעיתים קרובות הן המחישו את הפעילויות שהאדם המתואר עשוי לבצע בחייו. לאחר שרבים מפסליה נהרסו בשריפה ביוני 1771, רייט עברה להתגורר בלונדון, אנגליה. דרך מערכת יחסים עם ג'יין אחותו של בנג'מין פרנקלין, היא נכנסה לחברה הלונדונית. רייט התיישבה בווסט אנד והקימה תצוגה פופולרית של דמויות היסטוריות ודמויות שעווה מפורסמות. היא זכתה לכבוד בהזמנה להופיע לפני המלך ג'ורג' השלישי, והמשיכה לפסל אנשים אחרים מבני המלוכה והאצולה הבריטית. רייט אמנם תועדה כיוצרת לפחות חמישים וחמש יצירות, אך רק דמות אחת באורך מלא של לורד צ'את'ם (ויליאם פיט) קיימת.

מוניטין ציבורי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פשיינט רייט, דמותו של ויליאם פיט, שעווה, 1779

פשיינט רייט נודעה בחברה הלונדונית בזכות נימוסים אמריקאים כפריים, שהיו מקור לשערוריות. היא נעלה נעלי עץ, נישקה את בני שני המינים ובאופן כללי לא קיימה את כללי הנימוס של אותם ימים, של מישהו ממעמדה או מינה. שמועה אחת קבעה שהיא אפילו קראה למלך ולמלכה בשמם הפרטי, תוך הפרת התנהגות מקוממת. הטכניקה של רייט לפיסול שעווה תרמה לתפיסה פומבית זו של דמותה. היא השתמשה בחום הגוף כדי לשמור על השעווה בטמפרטורה בה היא יכולה לעצב אותה, ועיצבה אותה מתחת לסינר בצורה מרמזת, מה שערער את הצופים ואף זכה בפרודיה בעיתונות. המדיום עצמו היה סוג של "אמנות ירודה" בהשוואה לפיסול בברונזה או באבן. רייט אולי השתמש בדמותה הציבורית הלא שגרתית, כדרך להניע עסקים לעבודות השעווה שלה, תוך שימוש נוח בסיקור העיתונים כדי לקבל פרסום על יצירותיה.

פעילויות מלחמת העצמאות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספרים כי רייט עבדה כמרגלת במהלך המהפכה האמריקאית, והעבירה מידע למושבות בתוך דמויות השעווה שלה.[3] ידוע שהיא התכתבה עם בנג'מין פרנקלין במהלך המלחמה, תוך שהיא שולחת מכתבים המדווחים על בריאותו של בנו הבלתי לגיטימי, ויליאם, ותומכת באסירי מלחמה. היא גם כתבה מכתבים לג'ון דיקינסון שתיארו את הכנות הצבא הבריטי באנגליה. בסופו של דבר סר חינה של רייט מהמלוכה כתוצאה מתמיכתה הגלויה בעניין העצמאות הקולוניאלית, במיוחד לאחר שלפי הדיווחים גערה במלך ובמלכה לאחר הקרבות בלקסינגטון וקונקורד. היא הייתה פטריוטית גלויה, והקימה קרן לתמיכה בשבויי מלחמה אמריקאיים שהוחזקו בבריטניה. קבוצה של פעילים פרו-אמריקאים, ביניהם לורד ג'ורג' גורדון, בנג'מין ווסט ואנתוני פסקווין, נפגשה בסדנתה בלונדון כדי לדון בעניינם. רייט עברה לפריז בשנת 1780, שם עיצבה את דיוקנו של בנג'מין פרנקלין.

לאחר המלחמה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייט חזרה לאנגליה בשנת 1782 והתיישבה עם בתה פיבי וחתנה, הצייר ג'ון הופנר, בביתם ברחוב צ'ארלס בכיכר סנט ג'יימס. בשנת 1785 היא החליטה לחזור לניו ג'רזי. עם זאת, תוך כדי הכנות לנסיעה היא נפלה ושברה את רגלה. פשיינט רייט נפטרה כעבור שבוע, ב־23 במרץ 1786. אחותה רייצ'ל ניסתה לקבל סיוע כספי עבור הוצאות הקבורה שלה, הן מאזרחים אמריקאים בולטים והן מהקונגרס האמריקאי, אך לא הצליחה. רייט נקברה בלונדון. מקום קבורתה אינו ידוע.[1] רייט אמנם השיג את הסכמתו של ג'ורג' וושינגטון לשבת מולה לפסל את דיוקנו, אך היא מתה לפני שהספיקה לפסל אותו. בקשה דומה נשלחה לתומאס ג'פרסון.

עבודות נבחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבריריות של המדיום שלה גרמה לכך שמעט מיצירותיה של רייט שרדו. דמות באורך מלא של ויליאם פיט, שהופקה לאחר מותו של האציל, עדיין עומדת במוזיאון מנזר וסטמינסטר. מיוחס לה פרופיל תבליט של האדמירל ריצ'רד האו באוסף מוזיאון ניוארק. רייט עשתה גם פסלים של ראש הממשלה ויליאם פיט, לורד ליטלטון, תומאס פן וצ'ארלס ג'יימס פוקס. הפטרונים של רייט כללו את ויליאם פיט, בנג'מין פרנקלין, דבּורה סמפסון, ומלך ומלכת אנגליה.

בנה של רייט, ג'וזף רייט (1756–1793) היה צייר פורטרטים ידוע. בתה פיבי התחתנה עם הצייר הבריטי ג'ון הופנר; בנם, הנרי פרקינס הופנר, המשיך להיות קצין חיל הים המלכותי וחוקר הארקטי.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פשיינט רייט בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 The Madame Tussaud of the American Colonies Was A Founding Fathers Stalker, Smithsonian.com Weekly Newsletter (29 December 2013)
  2. ^ Bullion, J. L. (1978). "Review of Patience Wright: American Artist and Spy in George III's London". The William and Mary Quarterly. 35 (3): 584–586.
  3. ^ Patience Wright | American artist, Encyclopedia Britannica (באנגלית)