קורפוס המתנדבים השוודי

קורפוס המתנדבים השוודי (בשוודית: Svenska frivilligkåren) היה קורפוס שלחם לצד צבא פינלנד במהלך מלחמת החורף. הקורפוס כלל ברובו מתנדבים משוודיה, אך גם מנורווגיה ודנמרק.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 בנובמבר 1940 תקפה ברית המועצות את כוחותיה שלה כחלק מהפגזת מיינילה, והאשימה בהפגזה את פינלנד וזאת כדי לספק לעצמה עילה למלחמה ועילה לביטול הסכם אי-תוקפנות הסובייטי–פיני. עוד באותו היום מטוסים רוסיים הפציצו את הלסינקי, בירת פינלנד ללא הכרזת מלחמה. בתגובה לכך סולקה ברית המועצות מחבר הלאומים.^[1] נפתחה מלחמת החורף.

לשוודיה היו קשרים מצוינים עם פינלנד עוד לפני פרוץ המלחמה. היו תוכניות בקרב מפקדי הצבא השוודי לשלוח גייסות שוודיים ללחום נגד הרוסים בפינלנד, אולם הצרה הייתה שלברית המועצות היה חוזה שלום עם גרמניה הנאצית, שהייתה הקונה העיקרי של תעשיית הברזל השוודית, והממשלה השוודית חששה שבמקרה של ניתוק יחסים עם ברית המועצות ינותקו גם היחסים עם גרמניה. למרות זאת שוודיה לא מנעה את גיוסם של מתנדבים שוודים לצבא הפיני, ואף אפשרה את פתיחתן של סוכנויות גיוס בכל רחבי הארץ. הסיסמה בשוודיה באותם ימים הייתה: "Finlands sak är vår" ו-"Ett folk är i fara - Du kan hjälpa" ("הקונפליקט הפיני הוא גם הבעיה שלנו"; "העם בסכנה - ואת/ה יכול לעזור"). החיילים השוודים הראשונים הגיעו לפינלנד בתחילת דצמבר 1939. הם אומנו במחנה אימונים מיוחד בקאמי, לפני שנשלחו לחזית. עד ינואר הגיעו לפינלנד יותר מ-8,000 מתנדבים שוודיים. בהמשך הצטרפו אל היחידה עוד 1,010 מתנדבים מדנמרק, ו-895 מנורווגיה. כמפקד הקורפוס מונה הגנרל ארנסט לינדר. כסמל היחידה נבחר איור המתאר ארבע ידיים אוחזות זו בזו, סמל המתאר את אחדותה של סקנדינביה.

ב-3 בפברואר נשלחה קבוצת המתנדבים הראשונה לחזית. היא כללה 1,500 מתנדבים שיצאו במגלשי סקי מקאמי לרובניימי, ופיקד עליה אובר-לויטננט מגנוס דירזן (Magnus Dyrssen). במהלך הצעדה נחשפו ליקויים חמורים באימונים, ויותר ממאה לוחמים חלו ונשלחו חזרה למחנה. מספר ימים לאחר מכן נשלחה הקבוצה השנייה ברכבת לקאמיג'ארבי, עליה פיקד אובר-לויטננט ויקינג תם (Viking Tamm). שתי הקבוצות נפגשו ב-24 בפברואר. קבוצות נוספות יצאו בהדרגה ונשלחו לחזית באזור סאלה. המתנדבים נודעו באומץ לבם, וחלקם שרתו כטייסים בחיל אוויר מאולתר.