לדלג לתוכן

קזביאנקה (שיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קזביאנקה
Casabianca
מידע כללי
מאת פלישה הימנס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה פואמה עריכת הנתון בוויקינתונים
נושא קרב הנילוס עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
תאריך הוצאה 1826 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
השמדת ל'אוריינט בקרב הנילוס מאת ג'ורג' ארנאלד, זירת מותו של הילד

קזביאנקה (אנגלית: Casabianca) הוא שיר מאת המשוררת האנגלית פלישה דורותיאה הימנס, אשר פורסם לראשונה ב-"The Monthly Magazine", כרך 2, אוגוסט 1826.[1]

השיר מתחיל כך:

הילד עמד על הסיפון הבוער
ממנו כולם פרט לו נמלטים;
שריד הספינה בלהבה מואר
מוארים סביבו המתים.

השיר כתוב במשקל של בלדה, בחריזת אבאב. הוא עוסק בסיפורו האמיתי של ילד צייתן הממתין לפקודות אביו, מבלי לדעת שאביו כבר אינו בין החיים. לא מובהר בשיר, שנכתב באנגלית, מה לאומיותו של הילד, אך לפי המקרה האמיתי, ידוע כי מדובר בילד צרפתי.

השיר מנציח מאורע אמיתי שהתרחש בשנת 1798 במהלך קרב הנילוס בין הצי הבריטי והצרפתי ב-1 באוגוסט על סיפון ספינת הדגל הצרפתית ל'אוריינט (L'Orient). ג'יוקנטה, בנו הצעיר (גילו ניתן במקורות שונים כעשר, [2] שתים עשרה [3] ושלוש עשרה [4] [5] ) של מפקד הספינה לוק-ז'וליאן-ג'וזף קזביאנקה נשאר בעמדתו ונספה, כאשר בשעה 22:00 הגיעה האש למאגר התחמושת של הספינה, ול'אוריינט נהרסה בפיצוץ אדיר שפגע בספינות סמוכות. [6]

התפוצצות ספינת המפקד הצרפתי "ל'אוריינט" בקרב הנילוס, 1798, ציור מאת ג'ון תומאס סרס

בגרסאות של המנס ושל אחרים לסיפור, קזביאנקה הצעיר מסרב לנטוש את עמדתו בהיעדר פקודות מאביו. יש המספרים כי בגבורה רבה הוא הצית את מאגר התחמושת, כדי למנוע את לכידת הספינה על ידי הבריטים. מספרים כי הוא נראה על ידי מלחים בריטים על ספינות תוקפות משני הצדדים, אך לא ברור איך ניתן לדעת כל פרט אחר מן הסיפור, פרט לעובדת מותו של הנער. המנס, אשר לא מתיימרת להציע היסטוריה, אלא שיר בהשראת העובדות, כותבת:

אך יפה ובהיר הוא ניצב,
כמי שנולד לשלוט בסערה;
מדם גיבורים נוצר,
גאה אם כי ילדותית הצורה.
הוא לא ינטוש בסעור הלהבות
בלי שאביו יאמר מילה;
האב הזה, מוטל חיוור ממוות,
קולו כבר לא יישמע.

אצל המנס הילד קורא שוב ושוב לאביו באופן מכמיר לב ומבקש הוראות: "'אמור, אבא, אמור/האם משימתי הושלמה?'" "'דבר, אבא!' שוב הוא בכה/'אם אני יכול כבר לעזוב'" ובשלב זה קולו נבלע ב"יריות רועמות" עד שהוא "צעק שוב בקול/'אבי! האם חייב אני להישאר?'" אך, אבוי! כמובן שאין תגובה.

היא מסיימת בתשבחות לספינה ולילד כאחד:

בתורן, הגה ודגל נאה,
אשר מילאו חלקם יפה -
אך אבד שם דבר יותר נעלה,
הלב הצעיר והנאמן הזה!

השפעה תרבותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיר זה היווה חלק חשוב במקראות של בתי הספר היסודיים בבריטניה ובארצות הברית במשך תקופה של כמאה שנה שנפרשה בערך משנות ה־1850 ועד שנות ה־1950. כיום הוא מוזכר בעיקר כמם או סיסמה, וכנושא לפרודיות .[7] אולי כדי להצדיק את שיבוצו בתרבות דוברת האנגלית, יש עורכים מודרניים [8] [9] הטוענים שגם משוררים צרפתים הדהדו את המאורע, בפרט אנדרה שנייה ואקושר לברון, אך שנייה הוצא להורג ארבע שנים לפני קרב הנילוס, ולא יכול היה לכתוב על האירוע. טענות אלו לאילן יוחסין ספרותי נראות מלאכותיות.

הסיפור מוזכר בספר "דרקולה " של ברם סטוקר. בפרק VII, בדיווח בעיתון על סערה, הטייס המת של הספינה דמטר מושווה ל"קזביאנקה הצעיר".[10]

השורה הראשונה של השיר משמשת ככותרת וכהשראה לסיפור הקצר "הילד עמד על הסיפון הבוער" מאת ססיל סקוט פורסטר. בגרסה זו הגיבור, אד ג'ונס, נשאר בעמדתו על סיפון USS Boon הפיקטיבית במהלך קרב מידוויי. שריפה פורצת בשיפולי הספינה, מתחת לעמדתו בחדר המכונות, אבל ג'ונס נשאר בתחנתו ונצלה באיטיות בזמן שהקרב משתולל. בסיום הקרב הוא משוחרר מעמדתו על ידי חוליית בקרת נזקים. נפגע כוויות, הוא בכל זאת שורד את המלחמה.[11]

בספר Swallowdale מאת ארתור רנסום, הדודה הגדולה מתומרנת כשהיא מטילה על ננסי ופגי בלקט ללמוד את השיר, מבלי להבין שהן כבר יודעות אותו.[12]

בספר בית ארדן מאת אדית נסביט, הילדים מזכירים את השיר כדוגמה לדקלומים שהתאמנו עליהם.

דורות של תלמידי בית ספר יצרו פרודיות על פי השיר. שיר אחד, שנזכר על ידי מרטין גרדנר, עורך של "השירים הזכורים ביותר", היה:

הילד עמד על הסיפון הבוער,
הלהבות סביבו שאגו;
הוא מצא חפיסת סבון שנהב
וכך חייו ניצלו.

ספייק מיליגן גם כתב פרודיה על פתיחת השיר: [13]

הילד עמד על הסיפון הבוער
ממנו כולם פרט לו נמלטים -
טיפש! כמובן שהוא היה צריך להישאר
ולהקיף את עצמו בפחדים.

אריק מורקאמב יצר פארודיה נוספת:

הילד עמד על הסיפון הבוער
שפתיו חיל ורעד מר
פלט שיעול, רגלו השיר,
וצף במורד הנהר.

המודרניסטית האמריקאית אליזבת בישופ יצרה שיר המבוסס על השיר הזה שנקרא גם הוא "קזביאנקה":

אהבה היא הילד עמד על הסיפון הבוער
מנסה לדקלם "הילד עמד על
הסיפון הבוער."אהבה היא הבן
שעמד מדקלם ומגמגם
בזמן שהספינה המסכנה ירדה בלהבות.
אהבה היא הילד העקשן, הספינה,
אפילו המלחים השוחים, אשר
רוצים גם פלטפורמה ללימודים,
או תירוץ להישאר
על הסיפון. ואהבה היא הילד הבוער.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Not The New Monthly Magazine as sometimes reported. It was also reproduced in The Kaleidoscope; or Literary and Scientific Mirror, Liverpool, 26 באוגוסט 1826, p. 60 {{citation}}: (עזרה), The Museum of Foreign Literature and Science, Philadelphia, באוקטובר 1826, p. 343 {{citation}}: (עזרה) and Whitaker's Monthly and European Magazine, 1826.
  2. ^ Montgomery, David Henry (1890). Heroic Ballads: With Poems of War and Patriotism. Boston: Ginn. p. 148.
  3. ^ Conley, Mary A. (2009). From Jack Tar to Union Jack. Manchester: Manchester University Press. p. 170. ISBN 978-0-7190-7534-6.
  4. ^ Smith, George Barnet (1881). Illustrated British Ballads, Old and New. New York: Cassell, Peter, Galpin & Co. p. 115.
  5. ^ Hemans, Felicia (2000). Wolfson, Susan J. (ed.). Selected Poems, Letters, Reception Materials. Princeton University Press. p. 428. ISBN 0-691-05029-5.
  6. ^ Mostert, Noel (2007). The Line upon a Wind: The Greatest War Fought at Sea Under Sail 1793–1815. Vintage Books. ISBN 978-0-7126-0927-2.
  7. ^ "Why We Should Memorize". The New Yorker. נבדק ב-2015-12-02.
  8. ^ Shea, Victor; Whitla, William, eds. (11 בנובמבר 2014). Victorian Literature: an Anthology. ISBN 9781118329023. נבדק ב-2015-11-04. {{cite book}}: (עזרה)
  9. ^ Turner, Michael R. (בינואר 1992). "Victorian Parlour Poetry" Michael Turner. ISBN 9780486270449. נבדק ב-2015-11-04. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ Stoker, Bram (1897). Dracula.
  11. ^ C. S. Forester (1969). "The Boy Stood on the Burning Deck". The Man in the Yellow Raft. Short Stories. Reprinted in Tanner, Tony, ed. (2002) [1994]. The Oxford book of sea stories. Oxford University Press. ISBN 0192803700. OCLC 1200552340.
  12. ^ Arthur Ransome (1940). "The Noon-Tide Owl". Swallowdale. Jonathan Cape.
  13. ^ "Simply Spike — Michael Palin remembers Spike Milligan". The Guardian. London. 2002-02-28. נבדק ב-2008-02-23.