הצגת המקור של הדף "קירק דאגלס"

{{אישיות משחק
|תמונה=[[קובץ:Kirk Douglas 1969.jpg|180px|קירק דאגלס ב-1969]]
|כיתוב=קירק דאגלס, [[1969]]
|תאריך לידה=[[9 בדצמבר]] [[1916]]
|מקום לידה=אמסטרדם, [[ניו יורק]], [[ארצות הברית]]
|תאריך פטירה=[[5 בפברואר]] [[2020]]
|מקום פטירה=
|מדינה={{דגל|ארצות הברית||+}}
|התחלת פעילות=[[1946]]
|סיום פעילות=[[2008]]
|IMDb=0000018}}
[[קובץ:Kirk douglas big trees04.jpg|שמאל|ממוזער|230px|קירק דאגלס בסרט "העצים הגדולים", [[1952]]]]
'''קירק דאגלס''' (ב[[אנגלית]]: '''Kirk Douglas''';{{כ}} [[9 בדצמבר]] [[1916]] – [[5 בפברואר]] [[2020]]) היה [[שחקן קולנוע]], [[מפיק (קולנוע וטלוויזיה)|מפיק]], [[במאי קולנוע|במאי]], [[פילנתרופ]] ו[[סופר]] [[יהדות ארצות הברית|יהודי]]-[[אמריקאי]] עטור פרסים.

כ[[שחקן קולנוע|שחקן]] וכ[[פילנתרופ]] קיבל שלוש מועמדויות ל[[פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר]], אוסקר על מפעל חיים ו[[מדליית החירות הנשיאותית]]. כסופר כתב עשרה רומנים וספרי זכרונות. הוא היה אחד הכוכבים האחרונים ששרדו מ[[תור הזהב של הוליווד|תור הזהב של תעשיית הקולנוע בהווליווד]], והוא ממוקם במקום ה-17 ברשימת האישים המשפיעים ביותר על תעשיית הקולנוע בהוליווד.

==תחילת החיים ולימודים==
נולד בשם '''איסר דניאלוביץ'''' ([[יידיש]]: איסר דניאלאָוויטש) באמסטרדם, [[ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]]. הוא בנם של ברינה "ברטה" ([[1884]]–[[1958]]) והרשל "הארי" דניאלוביץ' (1884–[[1950]]). הוריו היו מהגרים [[יהודים]] מצ'אווסי מחוז מוגילב, ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]], (כיום ב[[בלארוס]]).

דודו, אחי אביו, שהיגר מוקדם יותר, השתמש בשם המשפחה דמסקי, אותו אימצה משפחתו של דאגלס ב[[ארצות הברית]]. דאגלס שינה את שמו לקירק דאגלס לקראת כניסתו ל[[צי ארצות הברית]], ב[[מלחמת העולם השנייה]].

ב[[אוטוביוגרפיה]] שלו, שיצאה לאור ב-[[1988]], מציין דאגלס את התלאות אשר חווה לצד שש אחיותיו והוריו בילדותו:
{{ציטוט|תוכן="אבי שהיה סוחר סוסים ב[[האימפריה הרוסית|רוסיה]], קיבל לעצמו סוס ועגלה קטנה, והפך לסמרטוטר, מכר סמרטוטים ישנים, חתיכות מתכת וגרוטאות בעבור כמה פרוטות... אפילו ברחוב העני ביותר ב[[ניו יורק]] בו אנשים נלחמים על חייהם, הוא היה הסמרטוטר בקצה התחתון של הסולם. והייתי הבן של הסמרטוטרים."}}

אביו היה אלכוהוליסט ומתעלל. כשהתבגר, נאלץ דאגלס לעבוד כדי לתמוך במשפחתו. הוא מכר [[חטיפים]] לעובדים ועוברים ושבים, כדי להרוויח כסף לקנית מצרכים בסיסיים כמו חלב ולחם. ומאוחר יותר היה מחלק עיתונים. במהלך נעוריו עבד דאגלס ב-40 משרות שונות לפני שהיה שחקן. לאחר שהופיע במספר מחזות בבית הספר התיכון באמסטרדם [[ניו יורק]], הוא ידע שרצונו להיות [[שחקן]] מקצועי.

דאגלס לא יכול היה להרשות לעצמו את שכר הלימוד, לכן הציג בפני מנהל [[האוניברסיטה של סנט לורנס]] את הופעותיו בתיכון. דאגלס התקבל וסיים את לימודיו בשנת [[1939]], הוא קיבל [[מלגה (חינוך)|מלגה]] אותה החזיר בעבודה חלקית כגנן וכשרת.

ב[[האקדמיה האמריקאית לאומנויות|אקדמיה האמריקאית לאומנויות]] בעיר ניו יורק הבחינו בכישרונות המשחק של דאגלס והוא זכה במלגת לימודים מיוחדת. אחת מחברותיו לכיתה הייתה בטי ג'ואן (לימים נודעה בשם [[לורן באקול]]). חברה אחרת לכיתה וידידה של באקול הייתה השחקנית דיאנה דיל, לימים אשתו של דאגלס.

במהלך שהותו ביחד עם לורן באקול ודיאנה דיל, נודע להן כי לדאגלס אין כסף וכי בילה פעם אחת את הלילה בכלא משום שלא היה לו מקום לישון. הבנות דאגו לדאגלס למזון ולחימום בתקווה שיום אחד הוא ישתף אותן בחייו האישיים והבימתיים דבר אשר זכה לעשות רק עם דיאנה דיל.

== קריירת משחק ==
דאגלס ערך את הופעת הבכורה שלו בסרט "[[אהבתה המוזרה של מרתה אייברס]]" בשנת [[1946]], לצד [[ברברה סטנוויק]]. הוא התפתח במהרה לכוכב קופות מוביל לאורך שנות ה-50, בהיותו ידוע מסרטי דרמה, [[מערבון|מערבונים]] ו[[סרט מלחמה|סרטי מלחמה]]. במהלך הקריירה שלו, הופיע ביותר מ-90 [[סרט קולנוע|סרטי קולנוע]]. הפך לכוכב בין-לאומי לאחר תפקידו בסרט "[[אלוף (סרט)|אלוף]]" משנת [[1949]], בו גילם מתאגרף חסר מצפון. דאגלס זכה לביקורות מצוינות ותפקיד זה אף הביא לו את המועמדות הראשונה ל[[פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר]]. עבור תפקידו בסרט "[[סיפור בלשי (סרט)|סיפור בלשי]]" משנת [[1951]] זכה דאגלס ב[[פרס גלובוס הזהב]]. דאגלס זכה למועמדותו השנייה לפרס אוסקר לאחר ששיחק בסרט "[[הרע והיפה]]" משנת [[1952]], לצד השחקנית [[לנה טרנר]], ומועמדותו השלישית הגיעה לאחר שכיכב בסרט "[[תאווה לחיים (סרט)|תאווה לחיים]]" אשר יצא בשנת [[1956]], תפקיד זה גם העניק לו מועמדות נוספת לפרס גלובוס הזהב.

בשנת [[1955]], הקים דאגלס חברה הפקה, "בראיינה תעשיות", אשר הפיקה בין היתר סרטים בהם שיחק, "דרך הזהב" [[1957]], ו"[[ספרטקוס (סרט)|ספרטקוס]]" [[1960]]. בשני הסרטים שיתף פעולה עם הבמאי [[סטנלי קובריק]], שביים את הסרטים. דאגלס הפיק וכיכב בנוסף בקלאסיקה "הבודד הוא הגאה" [[1962]], ובסרט "[[שבעה ימים במאי]]" [[1964]], סרט בו שיתף פעולה עם הבמאי [[ברט לנקסטר]] איתו יצר שבעה סרטים נוספים.

[[קובץ:Douglas-graduation.jpg|ממוזער|upright|right|דאגלס, 1939]]

=== שנות ה-40 ===
בשנת [[1941]] הצטרף דאגלס ל[[חיל הים האמריקאי]], זמן קצר לאחר כניסת [[ארצות הברית]] ל[[מלחמת העולם השנייה]]. הוא שימש כקצין תקשורת ב[[לוחמה נגד צוללות]]. הוא שוחרר בשנת [[1944]], עקב פציעות שנגרמו ממטען שהתפוצץ בשוגג.

לאחר המלחמה חזר לעיר [[ניו יורק]] ומצא עבודה כ[[שדרן רדיו]], [[שחקן|שחקן תיאטרון]] והשתפות בפרסומות. הופעתו הראשונה על בימת התיאטרון הייתה כאשר גילם את ריצ'רד ווידמרק בהצגה "נשק ותדבר" בשנת [[1943]], תפקיד אשר הוביל אותו לתפקידים נוספים.

דאגלס תכנן להישאר שחקן במה, עד שחברתו [[לורן באקול]], עזרה לו לקבל את תפקידו הקולנועי הראשון בכך שהמליצה עליו למפיק [[האל ואליס]] שחיפש באותו הזמן שחקן גברי עם כישרון רב. סרטו של ואליס, "[[אהבתה המוזרה של מרתה אייברס]]" [[1946]], היה להופעתו הראשונה בקולנוע. דאגלס שיחק לצידה של השחקנית [[ברברה סטנוויק]], וגילם את דמותו של גבר צעיר וחסר ביטחון עקוץ מ[[קנאה]], שחייו נשלטים על ידי אשתו חסרת הרחמים. זו הפעם הראשונה והאחרונה בה דאגלס גילם דמות גברית חלשה. רבים מהמבקרים אמרו כי כבר עם הופעתו הראשונה בקולנוע הוא הציג יכולות של "שחקן קולנוע טבעי". זוהי יכולת נדירה בקרב שחקנים אפילו הטובים ביותר.

בשנת [[1947]], כיכב דאגלס בסרט "מהעבר", לצד השחקנים [[רוברט מיצ'ם]] וג'יין גריר. דאגלס ערך את הופעתו הראשונה ב[[תיאטראות ברודוויי|ברודוויי]] בשנת [[1949]], בהצגה "שלוש אחיות" שהופקה על ידי קתרין קורנל. דמותו של דאגלס כבחור הקשוח של הקולנוע האמריקאי התייצבה ונוצרה בסרט "אלוף" משנת 1949, בו גילם את דמותו של מתאגרף אנוכי, תפקיד אשר הותיר רושם רב בעיני המבקרים והקהל, שהיה צמא להופעות נוספות של דאגלס על מסך הקולנוע. הסרט זכה לשבחי הביקורת ואף היה מועמד ל-6 [[פרס אוסקר|פרסי אוסקר]]. דאגלס זכה למועמדותו הראשונה ל[[פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר]].

מאותו סרט ואילך החליט דאגלס שכדי להצליח בכוכבות הוא צריך להגביר את האינטנסיביות שלו, להתגבר על הביישנות הטבעית שלו ולבחור בתפקידים יותר דרמטיים גדולים וחזקים. מאוחר יותר הצהיר, "אני לא חושב שאני שחקן גדול ללא יהירות, ואני לא מעוניין להיות 'שחקן צנוע'". כבר בתחילת הקריירה ההוליוודית שלו הפגין את הדרך העצמאית שלו להצלחה, שבר את חוזי האולפנים הגדולים ששלטו אז בהוליווד, והקים חברת הפקות משלו כדי להשיג שליטה מוחלטת על היצירות והפרויקטים שלו.

=== שנות ה-50 ===
[[קובץ:Douglas - Bacall - Horn 1950.jpg|ממוזער|דאגלס ולורן באקול בסרט "[[איש צעיר עם חצוצרה]]", 1950]]
שנות ה-50 וה-60 היו שנותיו של דאגלס בקולנוע. הוא היה הכוכב הגדול ביותר בהוליווד של אותה תקופה, ושיחק לצד כמה מהשחקניות המובילות.

בשנת [[1951]], שיחק ב[[מערבון]] הראשון שלו, "הפרש הגדול", שבו גילם קצין שלום. מהר מאוד התחבר לקטגוריית סרטי המערבונים, [[רכיבה על סוסים]], שימוש ב[[כלי נשק]], מה שהוביל אותו להשתתף בסרטים רבים כאלו אשר מהווים אבן דרך בקריירה שלו. בשנת [[1962]] שיחק בסרט "[[הבודד הוא האמיץ]]" בו גילם דמותו של [[קאובוי]] המנסה לחיות לפי הקוד ודרך החיים שלו. הסרט שנכתב על ידי [[דלטון טרמבו]] זכה לביקורות חיוביות מצד המבקרים אך לא הצליח בקופות בעקבות שיווק כושל.

בשנת [[1950]], גילם דאגלס את ריק מרטים בסרט "[[איש צעיר עם חצוצרה]]", המבוסס על רומן באותו השם שנכתב על ידי דורותי בייקר בהשראת חייו של [[ביקס ביידרבק]], נגן [[ג'אז]] מפורסם. הסרט, נתכוון והצליח להיות ריאליסטי, בין השאר בזכות העובדה שדאגלס עצמו היה חבר קרוב של ביידרבק. בסרט שיחק דאגלס לצידן של השחקנית [[דוריס דיי]], שגילמה צעירה המתאהבת בנגן ג'אז והשחקנית [[לורן באקול]].

בשנת [[1951]] כיכב דאגלס ככתב עיתון בחיפושיו אחר סיפור בעולם הגדול, בסרט "[[הקרנבל הגדול]]", הסרט הזה היה לסרטו הראשון של הבמאי והמפיק [[בילי ויילדר]]. הסרט לא זכה לביקורות חיוביות מצד הקהל, אך למרות זאת זכה בפרס הסרט הזר הטוב ביותר ב[[פסטיבל הסרטים של ונציה|פסטיבל ונציה]], ועיתונאים רבים מציבים אותו ברשימת 500 הסרטים המובילים בתולדות הקולנוע. [[וודי אלן]] מחשיב סרט זה כאחד מהאהובים עליו. ככוכב הסרט והגיבור הראשי זכה דאגלס לביקורת חיובית בזכות עוצמת המשחק שלו. [[רוג'ר איברט]] תיאר אותו כ"המיקוד והאנרגיה של דאגלס כמעט מפחידים. אין שום דבר דמיוני בביצועיו. זה ממש כמו סכין מחודדת". עוד באותה השנה שיחק דאגלס בסרט בלשי נוסף אשר זכה ל-4 מועמדויות ל[[פרס אוסקר|אוסקר]] כולל אחת ל[[לי גרנט]] בסרט הבכורה שלה.
[[קובץ:Kirk douglas photo signed.JPG|ממוזער|קירק דאגלס, 1955|right]]

בשנת [[1952]] כיכב דאגלס בסרט "[[הרע והיפה]]" בו גילם את דמותו של מפיק קשוח, אשר השתמש בשחקניו לצרכיו האישיים. תפקיד זה זיכה את דאגלס במועמדות ל[[פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר]] בפעם השנייה.

ב-[[1953]] שיחק בסרט "[[סיפור שלוש אהבות]] לצידה של [[פייר אנג'לי]]".

בשנת [[1954]], כיכב דאגלס בסרט "אודיסאה", אשר מבוסס על היצירה היוונית לצד השחקנים [[סילבנה מנגנו]] ו[[אנתוני קווין]].

בסרט "[[20,000 מיל מתחת למים (סרט, 1954)|20,000 מיל מתחת לים]]" שיצא באותה השנה, דאגלס הראה כי בנוסף לדמויות רציניות, הוא מיומן גם בתפקידים הדורשים מגע קליל יותר ואף קומי. בעיבוד זה של הרומן של [[ז'ול ורן]] הוא גילם ספן שמח ובר מזל שהיה ההפך הגמור לקפטן שלו נמו שגולם על ידי [[ג'יימס מייסון (שחקן)|ג'יימס מייסון]]. הסרט היה אחד הסרטים המצליחים ביותר של [[חברת וולט דיסני]] באותה התקופה. דאגלס שיחק תפקיד קומי דומה בסרט "איש המערב ללא כוכב" [[1955]], וב"בשביל אהבה או כסף".

בשנת [[1955]], הקים דאגלס את חברת ההפקות שלו "בריינה הפקות", על שם אימו. לשם כך הוא נאלץ להפר חוזים עם אולפני קולנוע רבים, בהם [[מטרו גולדווין מאייר|MGM]]. הסרט הראשון אותו הפיק וכיכב בו היה "[[הלוחם היהודי]]" שיצא באותה השנה. באמצעות "בריינה הפקות" זכה דאגלס לחופש מוחלט ביצירתו, דבר שהוביל אותו ליצור סרטים מצליחים כמו "[[שבילי התהילה]]" ([[1957 בקולנוע|1957]]), "הוויקינגים" ([[1958 בקולנוע|1958]]), "[[ספרטקוס (סרט)|ספרטקוס]]" ([[1960 בקולנוע|1960]]), "[[שבעה ימים במאי]]" ([[1964 בקולנוע|1964]]) ועוד.

אמנם סרטו הראשון "[[שבילי התהילה]]" לא זכה בשעתו להצלחה נרחבת בקופות, אך כיום הוא נחשב לאחד מן הסרטים הגדולים ביותר העוסקים ב[[מלחמה]]. בסרט זה גילם דאגלס [[קצין]] צרפתי אשר מנסה להציל שלושה חיילים מלהתייצב מול כיתת יורים. הסרט הוא אחד הסרטים הראשונים של הבמאי המוערך [[סטנלי קובריק]] אשר זכה ליצור עם דאגלס מספר סרטים נוספים. הסרט נאסר לשידור ב[[צרפת]] עד לשנת [[1976]]. קובריק שינה את התסריט מבלי ליידע את דאגלס, והדבר הוביל לוויכוח העיקרי הראשון שלהם.

דאגלס גילם אנשי צבא בסרטים רבים, בעלי ניואנסים משתנים, בהם "פרשת הסוד הגדול" ([[1957]]), "[[עיר ללא רחמים]]" ([[1961]]), "[[גיבורי טלמרק]]" ([[1965]]), "[[הטל צל ענק]]" ([[1966]]) ועוד. משחקו האייקוני וסגנונו היוו השראה לשחקנים רבים ברחבי העולם בין היתר לפרנק גורשין, ריצ' ליטל ודייוויד פראי.

תפקידו של דאגלס כ[[וינסנט ואן גוך|ווינסנט ואן גוך]] ב"[[תאווה לחיים (סרט)|תאווה לחיים]]" משנת [[1956]], הוביל לביקורות חיוביות על יכולות המשחק שלו. דאגלס צוין לא רק בגלל הריאליזם אותו העביר אל הצופה כוואן גוך אלא בגלל האופן בו העביר את הסערה הפנימית של האמן. חלק מהמבקרים רואים בכך את הדוגמה המפורסמת ביותר ל"אמן מעונה, המבקש נחמה מכאבי החיים באמצעות יצירתו". דאגלס זכה למועמדות ל[[פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר|אוסקר]] על התפקיד אך לא זכה לבסוף בפרס, אם כי זכה ב[[פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה|פרס גלובוס הזהב]] על תפקידו. חברו לסט הצילומים [[אנתוני קווין]] זכה ב[[פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר]]. בין נימוקי חבר שופטי גלובוס הזהב היו כאלה שאמרו כי "הוא השיג דיוקן מרגש ובלתי נשכח של האמן – אדם בעל כוח יצירתי מסיבי, המופעל על ידי לחץ רגשי קשה, פחד והאימה של הטירוף". דאגלס עצמו כינה את המשחק שלו כוואן גוך כחוויה כואבת: "לא רק שנראיתי כמו ואן גוך, הייתי באותו הגיל בו הוא התאבד". אשתו של דאגלס העידה כי תפקיד זה נותר בדאגלס כל חייו ואף נדבק לאופיו "כשהיה מצליח בסרטיו ועושה חיים משוגעים, הוא היה חוזר הביתה בזקן אדום כזה של [[ואן גוך]], נועל את המגפיים הגדולות האלה ורץ סביב הבית – זה היה מפחיד", סיפרה.

=== שנות ה-60 ===
[[קובץ:PikiWiki Israel 47269 Tel aviv.jpg|שמאל|ממוזער|220x220 פיקסלים|קירק דאגלס, בהפוגה מצילומי הסרט "[[הטל צל ענק]]", עם בנו אריק שמנופף מולו בדגל ישראל קטנטן]]
[[קובץ:Spartacus - 1960 - poster.png|ממוזער|פוסטר הסרט "[[ספרטקוס (סרט)|ספרטקוס]]", 1960|170 px|right]]
בשנות [[1960]] גילם דאגלס את דמות ה[[גלדיאטור]] התראקי המורד [[ספרטקוס]] בסרט "[[ספרטקוס (סרט)|ספרטקוס]]", תפקיד שבעיני רבים נחשב לטוב והזכור ביותר שלו. הסרט "ספרטקוס" שיצא ב-1960 בבימויו של סטנלי קובריק, היה לשני אותו יצרו השניים יחד. זה הסרט הראשון של דאגלס בו היה גם המפיק הבכיר, דאגלס עצמו גייס 12 מיליון דולר להפקת הסרט והפך אותו לאחד הסרטים היקרים ביותר עד אז. עם צאת הסרט דאגלס נתן קרדיט מלא לתסריטאי שלו, דלטון טרמבו שהיה ב"רשימה השחורה" של הוליווד באותה התקופה ובכך למעשה הצליח לשקם את הקריירה של התסריטאי הצעיר. הסרט היה מועמד ל[[פרס אוסקר]] בשש קטגוריות וגרף ארבעה פרסים: [[פרס אוסקר לצילום הטוב ביותר|הצילום]], הניהול האמנותי, [[פרס אוסקר לעיצוב התלבושות הטוב ביותר|עיצוב התלבושות]] ו[[פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר|שחקן המשנה]].

דאגלס קנה את הזכויות לרומן "מעל קן הקוקיה" מחברו [[קן קיזי]], ועיבד אותו למחזה בו כיכב בשנת [[1963]]. מחזה זה רץ בברודוויי במשך חמישה חודשים והביקורות עליו היו מעורבות. דאגלס שמר על הזכויות הללו ובשנת [[1975]] הופקה גרסת הסרט על ידי בנו [[מייקל דאגלס]] ובו כיכב [[ג'ק ניקולסון]] מכיוון שדאגלס נחשב אז למבוגר. הסרט "[[קן הקוקייה]]" נחשב עד היום לאחד מהסרטים הטובים בהיסטוריה, הוא זכה בכל חמשת [[פרס אוסקר|פרסי אוסקר]] הגדולים והוא השני בלבד שהצליח בכך. בין היתר זכה ניקולסון ב[[פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר]].

דאגלס יצר שבעה סרטים עם ברט לנקסטר: "קרב יריות" ([[1948]]), "אני צועד לבד" ([[1957]]), "[[שבעה ימים במאי]]" (1964) "ניצחון באנטבה" ([[1976]]) ועוד. הצמד הזה היה ידוע בכל רחבי [[הוליווד]], השניים אשר הגיעו בערך באותה התקופה להוליווד והופיעו יחד בסרט הרביעי של כל אחד, הפכו לשחקנים-מפיקים שחיפשו קריירות הוליוודיות עצמאיות והתנגדו לאולפנים הגדולים. ג'ון פרנקהיימר, שביים את המותחן הפוליטי "שבעה ימים במאי" בשנת 1964, לא עבד עם לנקסטר בעבר ובמקור כלל לא רצה אותו בסרט. דאגלס חשב שלנקסטר יתאים לתפקיד בסרט ו"התחנן שישקול מחדש", לבסוף פרנקהיימר אכן קיבל את לנקסטר לתפקיד והופתע לטובה לאור יכולת המשחק שלו.

ב-[[1963]] כיכב בסרט [[רשימתו של אדריאן מסנג'ר]] בבימויו של [[ג'ון יוסטון]].

בשנת [[1967]] כיכב דאגלס לצד [[ג'ון ויין]] במערבון "עגלת המלחמה" שביים ברנט קנדי. בשנת [[1966]] כיכב דאגלס בסרט "[[הטל צל ענק]]" שצולם ברובו ב[[ישראל]] ומספר את סיפורו של [[דוד מרכוס]], [[קולונל]] ב[[צבא ארצות הברית]] שהיה הראשון שהוענקה לו דרגת אלוף בצה"ל. בסרט כיכב דאגלס לצד השחקנים ג'ון ויין, [[יול ברינר]], [[פרנק סינטרה]] ועוד. הסרט צולם באתרים שבהם התרחשו האירועים המקוריים.

בסרט "הסידור" משנת [[1969]], אשר בוים על ידי [[איליה קאזאן]] כיכב דאגלס כמנהל פרסום מיוסר כש[[פיי דאנאוויי]] שיחקה לצדו. הסרט לא הצליח בקופות וספג ביקורות שליליות ברובו.

=== שנות ה-70 – 2020 ===
[[קובץ:Kirk Douglas Tonight Show guest host 1975.JPG|170px|ממוזער|קירק דאגלס, 1975]]
בין השנים [[1970]] ל-[[2008]] השתתף דאגלס בכמעט 40 סרטים והופיע בעשרות תוכניות טלוויזיה. הוא כיכב במערבון "היה איש עקום" בשנת 1970, לצד השחקן [[הנרי פונדה]]. בשנת [[1972]] התארח דאגלס בסרט הטלוויזיה "ספיישל גשר לונדון" בכיכובו של [[טום ג'ונס]].

בשנת [[1973]] ביים דאגלס את סרטו הראשון "סקאלוואג", הוא גם כיכב בסרט וגילם את דמותו של פג, שיחק לצד שחקנים כמו מארק לסטר ונוויל בראנד. עוד באותה השנה התאחד דאגלס עם הבמאי דייוויד וינטרס וביחד הם יצרו את הגרסה המוזיקלית לסיפור "[[המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד]]", אשר הופיעה בתור תוכנית טלוויזיה ואף הועמדה לשלושה [[פרס אמי|פרסי אמי]].
[[קובץ:Kirk Douglas - 1963.jpg|ממוזער|right|220px|דאגלס עם השחקנית ג'ואן טצל, בהצגה "מעל קן הקוקיה", 1963]]

דאגלס שב לתפקיד הבמאי בשנת [[1975]], כדי לביים את הסרט "פוזה" – מערבון בו כיכב דאגלס לצד [[ברוס דרן]], דייוויד צ'רני ועוד. בשנת [[1978]] שיחק דאגלס בסרט האימה "הזעם" בבימויו של [[בריאן דה פלמה]]. בשנת [[1980]], הוא כיכב בסרט "ספירה לאחור" כששיחק את מפקד [[נושאת מטוסים|נושאת המטוסים]] USS Nimitz, העוברת בזמן לים לפני [[המתקפה על פרל הארבור]] ב-[[1941]]. סרט זה הופק על ידי בנו של דאגלס, פיטר דאגלס. בשנת [[1982]] כיכב בסרט "האיש מהנהר המושלג", סרט אוסטרלי בבימוי של ג'ורג טי מילר, שזכה לביקורות משבחות ופרסים רבים. בשנת [[1986]] התאחד דאגלס עם חברו הוותיק ברט לנקסטר, ושניהם הופיעו יחד בקומדיית הפשע "קשוחים שכאלה", עם צוות שחקנים שכלל בין היתר את [[צ'ארלס דרנינג]] ו[[אלי וולך]]. סרט זה היה לשיתוף הפעולה האחרון בין השניים, אשר סיכם שותפות של יותר מ-40 שנה של יצירת קולנוע משובח.

בשנת [[1986]] אירח דאגלס יחד עם [[אנג'לה לאנסברי]] את האירוע לרגל 100 שנים ל[[פסל החירות]], בו השתתפו המקהלה הפילהרמונית של ניו יורק אותה ניהל באותה התקופה [[זובין מהטה]].

בשנת [[1988]] כיכב דאגלס בעיבוד הטלוויזיוני של הסיפור "משפט הקופים", לצד [[ג'ייסון רוברדס]] וז'אן סימונס. הסדרה זכתה בשני [[פרס אמי|פרסי אמי]]. בשנות התשעים המשיך דאגלס להשתתף בתוכניות טלוויזיה שונות. בהם היה סרט הטלוויזיה "הסוד" משנת [[1992]], המספר את סיפורם של סבא ונכד אשר נאבקים ב[[דיסלקסיה]]. בסרט שיחק דאגלס לצד [[ברוס בוקסלייטנר]]. עוד באותה שנה גילם דאגלס את דודו של [[מייקל ג'יי פוקס]] בקומדיה "תאוות בצע". דאגלס השתתף בסרטון לשיר של [[דון הנלי]] "גן לאללה" בתור שטן.

בשנת [[1995]] הוענק לדאגלס [[פרס אוסקר לשם כבוד]], הפרס הוענק לו על ידי הבמאי והמפיק [[סטיבן ספילברג]] במהלך טקס האוסקר ה-67.

בשנת [[1996]], לאחר שסבל מ[[שבץ מוחי]] שפגע ביכולתו לדבר, דאגלס לא חדל מעשית סרטים. הוא עבר טיפולי קול במשך שנים ובשנת [[1999]] השתתף בסרט "יהלומים", בו גילם לוחם זקן אשר מחלים משבץ מוחי. בסרט זה שיתף פעולה עם חברתו הוותיקה משנות לימודי המשחק שלו, [[לורן באקול]].

בשנת [[2003]], יצרו [[מייקל דאגלס|מייקל]] וג'ואל דאגלס בניו של קירק דאגלס את הסרט "הכל עובר במשפחה". בני משפחה שונים כמו קירק ואשתו, אימם של הבנים, דיאנה דיל, כיכבו כמשפחה בסרט. הופעתו האחרונה של דאגלס ב[[סרט עלילתי]] הייתה בסרט "אשליה" משנת [[2004]], בבימויו של מייקל גורז'אן. הסרט עוסק באחרית חייו של במאי קולנוע גוסס שנאלץ לצפות בפרקים מחייו של בן אותו סירב להכיר. הופעת המסך האחרונה של דאגלס הייתה בסרט טלוויזיה "הרציחות בבניין האמפייר סטייט" אשר יצא בשנת [[2008]]. במרץ [[2009]] ערך דאגלס מופע יחיד אוטוביוגרפי אותו העלה בקבוצת התיאטרון במרכז קולבר סיטי [[קליפורניה]]. ארבע מן ההופעות אותן ערך צולמו והפכו ל[[סרט תיעודי]] עליו אשר הוקרן לראשונה בינואר [[2010]], כעשור טרם פטירתו.

דאגלס הופיע בטקס [[פרס גלובוס הזהב|גלובוס הזהב]] של שנת [[2018]], בגיל 101 יחד עם כלתו [[קתרין זיטה-ג'ונס]]. הופעה זו הייתה נדירה שכן הוא לא הרבה להיראות בפומבי בעשור האחרון בחייו. הוא העניק בטקס את פרס התסריט הטוב ביותר.

== חיים אישיים ==
=== אישיות ===
לאחר שהשתתף בסרט "העסקה" משנת [[1988]], תיאר דאגלס את עצמו : "אני כנראה השחקן הכי לא אהוב בהוליווד. ואני מרגיש די נוח עם זה. כי זה אני. נולדתי אגרסיבי, אני מניח שאמות אגרסיבי". עמיתים לעבודה ומקורבים לדאגלס ציינו תכונות דומות, חברו הטוב ברט לנקסטר אמר פעם, "קירק יהיה הראשון שיגיד לך שהוא אדם קשה מאוד. ואני אהיה השני". אישיותו הסוערת של דאגלס מיוחסת לילדותו שעברה יחד עם אב אלכוהוליסט ותוקפני, ילדות קשה מוזנחת וענייה לצד 6 אחיות. לדברי דאגלס, "היה הרבה זעם נורא בתוכי, זעם שפחדתי לחשוף מכיוון שהיה כל כך הרבה יותר מזה, וכל כך חזק יותר, באבא שלי". עם כל האגרסיביות של דאגלס הוא היה אדם שנון וחוש ההומור שלו ניכר לעיתים קרובות.
[[קובץ:Kirk & Ann attend Jefferson awards.jpg|ממוזער|דאגלס ואשתו במשך 65 שנים, אן ביידנס, בתמונה מ-2003]]

=== נישואים וילדים ===
דאגלס ואשתו הראשונה, דיאנה דיל, נישאו ב-[[2 בנובמבר]] [[1943]]. לזוג נולדו שני בנים, השחקן [[מייקל דאגלס]] והמפיק ג'ואל דאגלס. הזוג התגרש לאחר 8 שנות נישואים בשנת [[1951]]. לאחר שהתגרש פגש דאגלס ב[[פריז]] את המפיקה אן ביידנס. היא ברחה מה[[גרמניה הנאצית|נאצים]] אשר הגיעו לביתה שב[[גרמניה]], ושרדה בכך שהעמידה את כישוריה הרב לשוניים בעבודה באולפני הקולנוע, היא עסקה בתרגומי סרטים ובין היתר גם ל[[עברית]]. דאגלס שהגיע לפריז עקב צילומי הסרט "[[תאווה לחיים (סרט)|תאווה לחיים]]", התחבב על המפיקה הצעירה והשניים נישאו ב-[[29 במאי]] [[1954]]. בשנת [[2014]] חגגו בני הזוג 60 שנה לנישואיהם באחוזת גרייסטון ב[[בוורלי הילס]]. לשניים נולדו שני בנים, פיטר מפיק קולנוע ואריק שחקן קולנוע אשר נפטר מ[[מנת יתר]] ב-[[6 ביולי]] [[2004]]. בשנת [[2017]] הוציאו בני הזוג ספר ששמו "קירק ואנה: מכתבי אהבה, צחוק וחיים בהוליווד", אשר חשף מכתבים אינטימיים אותם חלקו במהלך השנים. לאורך נישואיהם היו לדאגלס מערכות יחסים שונות עם נשים אחרות כולל כמה מכוכבות הקולנוע הגדולות בהוליווד, אם כי לעולם לא הסתיר את בגידותיו מאשתו שקיבלה אותן והסבירה, "כאירופית הבנתי שזה לא מציאותי לצפות לנאמנות מוחלטת בנישואים". אן דאגלס-ביידנס נפטרה ב-[[29 באפריל]] [[2021]] בביתה בבוורלי הילס{{הערה|Pedersen, Erik. [https://deadline.com/2021/04/anne-douglas-dead-kirk-douglas-wife-1234747287/ Anne Douglas Dies: Kirk Douglas’ Widow & Longtime Philanthropist Was 102]. Deadline Hollywood, April 29, 2021|כיוון=שמאל}}.

=== יחסו ליהדות ===
בפברואר [[1991]] עבר דאגלס [[תאונת מסוק]] ונפצע באורח קשה כשה[[מסוק]] התנגש ב[[מטוס]] מעל לשדה התעופה של סנטה פאולה ב[[קליפורניה]]. שני אנשים נוספים נפצעו ושניים נהרגו. חוויה זו של חיים ו[[מוות]] עוררה בדאגלס את חיפוש ה[[יהדות]] בה גדל וההתקרבות אליה. מה שהוביל אותו לאחר מחקר רב, לחבק את היהדות בה גדל ולהוקיר אותה. הוא תיעד את המסע הרוחני הזה בספרו, "טיפוס על ההר: חיפושיי אחר משמעות" שיצא לאור בשנת [[1997]]. באוטוביוגרפיה הקודמת שלו, נזכר כי "שנים אחורה ניסיתי לשכוח שאני יהודי, אך בהמשך הקריירה התחלתי להתמודד על המשמעות של להיות יהודי" נושא זה נהפך לנושא משמעותי בחייו. בריאיון שנתן בשנת [[2000]], הסביר דאגלס את השינוי שחווה:
{{ציטוט|תוכן="היהדות ואני נפרדנו מזמן מזמן, כשהייתי ילד מסכן שגדלתי באמסטרדם, [[ניו יורק]]. אז הייתי תלמיד די טוב, אז יהודי הקהילה שלנו חשבו שהם יעשו דבר נפלא אם יקבלו מספיק כסף כדי לשלח אותי לישיבה כדי להיות [[רב]]. משה הקדוש! זה הפחיד אותי לעזאזל. לא רציתי להיות רב. רציתי להיות שחקן. האמינו לי שבני ישראל היו מתמידים. היו לי סיוטים – ללכת עם פאות ארוכות וכובע שחור. הייתי צריך לעבוד קשה מאוד כדי לצאת מזה. אבל לקח לי הרבה זמן ללמוד שאתה לא צריך להיות רב כדי להיות יהודי".}}

דאגלס ציין כי הנושא העומד בבסיסם של חלק מסרטיו, כולל "הלהטוטן" ([[1953]]), "[[הטל צל ענק]]" ([[1966]]) ו"[[זיכרון אהבה]]" ([[1982]]), הוא על [[יהודי]] שלא חושב על עצמו כאחד אך בסופו של דבר מוצא את [[יהדות]]ו, בדיוק כמו סיפורו של דאגלס עצמו. הסרט "הלהטוטן" הוא הסרט ההוליוודי הראשון שצולם ב[[ישראל]]. מדינת ישראל שקמה כ-5 שנים לפני צילומי הסרט הייתה מדינה ענייה וחסרת משאבים באותו התקופה ועל זה דאגלס מספר בספרו: "העוני היה קיצוני, ואוכל כמעט שלא היה", אך הוא סיפר שבסופו של דבר נפלא להיות ברוב כיהודי בין [[יהודים]].

אף על פי שלילדיו לא היו אמהות יהודיות, דאגלס הצהיר כי הם "היו מודעים תרבותית" למורשתם היהודית וכי הוא מעולם לא ניסה להשפיע על החלטותיהם הדתיות. אשתו של דאגלס, אן ביידנס, [[גיור|התגיירה]] בשנת [[2004]], רגע לפני שהשניים חידשו את נדר הנישואין שלהם. דאגלס עצמו חגג את טקס [[בר מצווה|בר המצווה]] שלו בשנת [[1999]], בגיל 83.

=== פילנתרופיה ===
[[קובץ:President Ronald Reagan with Kirk Douglas and Mrs. Douglas attending a private dinner.jpg|ממוזער|דאגלס ואשתו עם נשיא ארצות הברית דאז [[רונלד רייגן]], 1987]]

דאגלס ואשתו תרמו במהלך השנים לאוכלוסיות רבות סכומי כסף שהגיעו עד לכדי 80 מיליון דולר לאורך השנים. ביניהן תרם לבית הספר התיכון בו למד. בספטמבר [[2001]], הוא סייע לממן את המחזמר של בית הספר התיכון בו למד, אמטוריו באמסטרדם [[ניו יורק]]. בשנת [[2012]] הוא תרם כ-5 מיליון דולרים למכללת סנט לורנס, בה למד את שיעורי המשחק שלו. המכללה השתמשה בתרומה לקרן המלגות שלה.

במהלך השנים תרם דאגלס לבתי ספר, למוסדות רפואיים ולעמותות בדרום [[קליפורניה]]. בין היתר תרם למעלה מ-400 גני שעשועים המפוזרים ברחבי [[לוס אנג'לס]]. הזוג הקים את מרכז אן דאגלס לנשים חסרות בית בלוס אנג'לס אשר עזר למאות נשים לשפר את חייהן. בקולבר סיטי הם פתחו את תיאטרון קירק דאגלס בשנת [[2004]]. השניים הקימו את מרכז היולדות על שם אן דאגלס במרכז ה[[יהדות קונסרבטיבית|יהדות הקונסרבטיבית]] בווסטווד. במרץ [[2015]] תרמו קירק ואשתו 2.3 מיליון דולר לבית החולים לילדים בלוס אנג'לס.

מאז תחילת שנות התשעים, קירק ואן דאגלס תרמו באופן קבוע ל[[מכון מחקר]] אשר מפתח תרופות ואמצעי עזר לחולים ב[[מחלת אלצהיימר]] בוודלנד הילס, בדצמבר [[2015]], לקראת חגיגות ה-99 של קירק, תרמו השניים כ-15 מיליון דולר נוספים למקום, כדי לעזור ולהרחיב את המקום עם ביתן חדש הנקרא על שם דאגלס. לאורך השנים תרמו השניים למכון למעלה מ-50 מיליון דולרים.

דאגלס תרם כמה גני שעשועים ברחבי [[ירושלים]], ותרם את אודיטוריום דאגלס במוסד "[[אש התורה]]" השוכן מול [[הכותל המערבי]].

לאחר שנפטר הוריש דאגלס את כל הונו העומד על כ-61 מיליון דולר לצדקה, בין היתר כ-50 מיליון הועברו למרכז הצדקה אשר הקים עם אשתו ושאר הכסף חולק בין אוניברסיטת סנט לורנס, בית כנסת סיני, בית חולים לילדים בלוס אנג'לס ועוד{{הערה|{{וואלה||קירק דאגלס הוריש את כל הונו לצדקה, ולא הותיר דבר לבנו מייקל|3342625|24 בפברואר 2020}}}}.

=== פוליטיקה ===
[[קובץ:Kirk Douglas Jimmy Carter.jpg|ממוזער|קירק ואשתו יחד עם נשיא ארצות הברית דאז [[ג'ימי קרטר]], 1978]]
לאורך חייהם של הזוג דאגלס, השניים ביקרו בלמעלה מ-40 מדינות על חשבונם, כדי לשמש שגרירים של רצון טוב עבור [[סוכנות המידע של ארצות הברית]]. בשנת [[1980]] ביקר דאגלס ב[[מצרים]], שם ניפגש עם [[נשיא מצרים]] [[אנואר סאדאת]]. בזכות פעולתו הוענקה לדאגלס בשנת [[1981]] [[מדליית החירות הנשיאותית]], שהיא האות הגבוה ביותר בחברה האמריקאית. בטקס אמר הנשיא [[ג'ימי קרטר]], שהעניק לדאגלס את המדליה, כי דאגלס "עשה זאת בדרך של הקרבה, כמעט ללא תרועה ומבלי שתבע לעצמו קרדיט אישי או שבחים."

דאגלס היה חבר כל חייו ב[[המפלגה הדמוקרטית|מפלגה הדמוקרטית]]. לאורך השנים כתב מכתבים לפוליטיקאים אשר היו לו לחברים, אותם מכתבים פורסמו לבסוף בספר זיכרונותיו שיצא לאור בשנת [[2007]], ובו כתב לנשיא [[ג'ימי קרטר]] כי "[[ישראל]] היא ה[[דמוקרטיה]] היחידה המצליחה ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]], והייתה צריכה לסבול מלחמות רבות, כנגד כל הסיכויים היא הצליחה באופן אדיר. אם ישראל מפסידה במלחמה אחת, אין יותר ישראל".

=== תחביבים ===
דאגלס נהג לערוך בלוג אינטרנטי מעת לעת. במקור התארח בתוכנית "המרחב שלי", בה הציג פוסטים משלו. נכון לשנת [[2018]], דאגלס היה הבלוגר המבוגר ביותר בעולם.

== סוגיות בריאותיות ופטירה ==
ב-[[28 בינואר]] [[1996]] לקה דאגלס ב[[שבץ מוחי]] שפגע ביכולת הדיבור שלו. הרופאים אמרו לאשתו כי אלא אם כן יחול שיפור משמעותי, אובדן יכולת הדיבור שלו ככל הנראה קבוע. לאחר משטר טיפולים יום-יומי בדיבור שנמשך לאורך מספר חודשים, יכולת הדיבור שלו חזרה לאט לאט, אף על פי שנותרה מוגבלת. חודשיים לאחר המקרה זכה דאגלס ב[[פרס אוסקר לשם כבוד]] בו הודה לקהל בשפתו. על חוויה זו כתב בספרו "משבר המזל שלי" משנת [[2002]], בו קיווה שיהיה "מדריך הפעלה" עבור אחרים כיצד להתמודד עם שבץ.

ב-[[5 בפברואר]] [[2020]], בגיל 103, קירק דאגלס נפטר בביתו שב[[בוורלי הילס]], [[קליפורניה]] מוקף במשפחתו{{הערה|{{מעריב אונליין||שחקן הקולנוע קירק דאגלס הלך לעולמו בגיל 103|news/israel/Article-746466|6 בפברואר 2020}}}}. הלווייתו נערכה בבית העלמין בפארק הזיכרון ווסטווד וילג' ב-[[7 בפברואר]] 2020.

== הוקרות ופרסים ==
[[קובץ:Kirk Douglas Walk of Fame Star.png|ממוזער|כוכבו של דאגלס, ב[[שדרת הכוכבים של הוליווד]]]]
[[קובץ:Impronte di Kirk Douglas al TCL Chinese Theatre - Los Angeles - USA - agosto 2011.jpg|ממוזער|טביעות ידיו ורגליו של דאגלס, הממוקמות מול התיאטרון הסיני בהוליווד]]
[[קובץ:Kirk Douglas ceremony Grauman's Chinese Theatre 1962.jpg|ממוזער|דאגלס מטביע את טביעות ידיו וחתימתו, 1 בנובמבר 1962]]
* ב-1949, הועמד ל[[פרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר]], על תפקידו בסרט "אלוף"
*ב-1951, הועמד לפרס [[חוג מבקרי הקולנוע של ניו יורק]], על תפקידו בסרט "סיפור בלשי"
* ב-1952, הועמד ל[[פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר|פרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר]], על תפקידו בסרט "הרע והיפה"
* ב-1952, הועמד ל[[פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה|פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר]], על תפקידו בסרט "הרע והיפה"
* ב-1956, הועמד ל[[פרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר|פרס האוסקר לשחקן הטוב ביותר]], על תפקידו בסרט "בתאווה לחיים"
*ב-1956, זכה בפרס חוג מבקרי הקולנוע של ניו יורק, על תפקידו בסרט "בתאווה לחיים"
* ב-1957, זכה ב[[פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה|פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר]], על תפקידו בסרט "בתאווה לחיים"
* ב-1957, זכה בפרס השחקן הטוב ביותר בפסטיבל סאן סאביטין הבין-לאומי לסרטים, על תפקידו בסרט "ויקינגים"
*ב-1963, הועמד ל[[פרס באפט"א לקולנוע]], על תפקידו בסרט "הבודד הוא הגאה"
* ב-1968, זכה בפרס גלובוס הזהב לשם כבוד, על תרומתו לעלום הקולנוע
* ב-1958, זכה ל[[תואר כבוד]] לאומנות מאונברסיטת לוארנס
*ב-1975, הועמד לפרס השחקן הטוב ביותר ב[[פסטיבל הסרטים הבין-לאומי בברלין]], על תפקידו בסרט "פוזה"
*ב-1980, זכה ב[[פרס סזאר]] לשם כבוד, על פועלו בעולם הסרטים ותרומתו לקולנוע
* ב-1981, זכה ב[[מדליית החירות הנשיאותית]], שהיא האות הגבוה ביותר בחברה האמריקאית, מהנשיא [[ג'ימי קרטר]]
*ב-1983, זכה בפרס ג'פרסון לשירות הציבור
* ב-1984, נכנס דאגלס להיכל התהילה של סרטי המערבונים במוזיאון הקאובוי והמורשת המערבית, באוקלהומה
* ב-1986, הועמד ל[[פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה|פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר]] בסרט טלוויזיה "עמוס"
* ב-1986, הועמד ל[[פרס אמי]] על השחקן הטוב ביותר בסרט טלוויזיה "עמוס"
*ב-1988, זכה בפרס על מפעל חיים של מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית
* ב-1990, זכה בפרס ליגון הכבוד הצרפתי עבור יצירת אמנות משובחת לאורך השנים
* ב-1991, זכה בפרס על [[פרס מכון הסרטים האמריקאי למפעל חיים|מפעל חיים של ה-AFI]]
* ב-1992, הועמד ל[[פרס אמי]] על השחקן הטוב ביותר בסדרת דרמה, "סיפורי הקריפטה"
* ב-1994, זכה בפרס הכבוד השנתי של מרכז קנדי, על פועלו באומנויות הבמה בוושינגטון ובאמריקה
* ב-1996, זכה ב[[פרס אוסקר לשם כבוד]], על 50 שנות קריירה קולנועית ותרומתו לעולם הקולנוע
*ב-1997, זכה בפרס על מפעל חיים של פסטיבל הסרטים של הוליווד
* ב-1998, זכה בפרס על מפעל חיים של גלידת שחקני המסך
*ב-2001, זכה ב[[פרס דוב הזהב]] לשם כבוד, של [[פסטיבל הסרטים הבין-לאומי בברלין]]
* ב-2002, זכה במדליה הלאומית לאומנויות, שהיא האות הגבוה ביותר לאומנים בארצות הברית, מ[[ג'ורג' ווקר בוש|הנשיא בוש]]
* ב-2002, הועמד לפרס אמי על שחקן המשנה הטוב ביותר בסדרת דרמה, "ננגע על ידי מלאך"
* ב-2004, נחנך "רחוב קירק דאגלס" הנמצא בקליפורניה
*ב-2009, זכה בפרס על מפעל חיים של [[האקדמיה הבריטית לאמנויות הקולנוע והטלוויזיה|באפט"א]]

דאגלס זכה לאות כבוד משלל מדינות שונות הכוללת את, צפרת איטליה, פורטוגל, גרמניה וישראל. בעקבות תרומתו הרבה של דאגלס לקולנוע ההוליוודי, זכה לכוכב ב[[שדרת הכוכבים של הוליווד]], דאגלס הוא בין האנשים הבודדים שכוכבם נגנב ואחר כך הוחלף מחדש.

== ספריו ==
*בנו של ראגמן<ref>{{צ-ספר|שם=RAGMAN'S SON|קישור=https://books.google.co.il/books?id=xJzBwxbscRwC&redir_esc=y|מו"ל=Simon & Schuster|שנת הוצאה=1988-08-15|ISBN=978-0-671-63717-0|מחבר=Kirk Douglas|שפה=en}}</ref>, 1988
*ריקוד עם השטן<ref>{{צ-ספר|שם=Dance with the Devil|קישור=https://books.google.co.il/books?id=AtwHAgAACAAJ&redir_esc=y|מו"ל=Grand Central Publishing|שנת הוצאה=1991-09|ISBN=978-0-446-36191-0|מחבר=Kirk Douglas|שפה=en}}</ref>, 1990
*המתנה<ref>{{צ-ספר|שם=The Gift|קישור=https://books.google.co.il/books?id=tBGrXwpo4xYC&redir_esc=y|מו"ל=Grand Central Publishing|שנת הוצאה=1992-09-25|ISBN=978-0-446-51694-5|מחבר=Kirk Douglas|שפה=en}}</ref>, 1992
*הטנגו האחרון בברוקלין<ref>{{צ-ספר|שם=Last Tango in Brooklyn|קישור=https://books.google.co.il/books?id=dnmpPwAACAAJ&redir_esc=y|מו"ל=Century|שנת הוצאה=1994|ISBN=978-0-7126-4852-3|מחבר=Kirk Douglas|שפה=en}}</ref>, 1994
*המראה השחורה: הנובלה<ref>{{צ-ספר|שם=The Broken Mirror: A Novella|קישור=https://books.google.co.il/books?id=GNoWAQAAMAAJ&redir_esc=y|מו"ל=Simon & Schuster Books for Young Readers|שנת הוצאה=1997|ISBN=978-0-689-81493-8|מחבר=Kirk Douglas|שפה=en}}</ref>, 1999
*הגיבורים הצעירים של התנ"ך<ref>{{צ-ספר|שם=Young Heroes of the Bible: A Book for Family Sharing|קישור=https://books.google.co.il/books?id=ZuIBAAAACAAJ&redir_esc=y|מו"ל=Simon & Schuster Books for Young Readers|שנת הוצאה=1999|ISBN=978-0-689-81491-4|מחבר=Kirk Douglas|שפה=en}}</ref>, 1999
*טיפוס על ההר: חיפושיי אחר משמעות<ref>{{צ-ספר|שם=Climbing the Mountain: My Search for Meaning|קישור=https://books.google.co.il/books?id=auKQ2xVBVSQC&redir_esc=y|מו"ל=Simon and Schuster|שנת הוצאה=2001-10-27|ISBN=978-0-7432-1438-4|מחבר=Kirk Douglas|שפה=en}}</ref>, 2001
*משבר המזל שלי<ref>{{צ-ספר|שם=My Stroke of Luck|קישור=https://books.google.co.il/books?id=nYcVjVYeyu8C&redir_esc=y|מו"ל=Harper Collins|שנת הוצאה=2003-01-07|ISBN=978-0-06-001404-9|מחבר=Kirk Douglas|שפה=en}}</ref>, 2003
*בואו נודה בזה: 90 שנות חיים, אהבה ולמידה<ref>{{צ-ספר|שם=Let's Face It: 90 Years of Living, Loving, and Learning|קישור=https://books.google.co.il/books?id=J4c0AAAACAAJ&redir_esc=y|מו"ל=John Wiley & Sons|שנת הוצאה=2007-03-16|ISBN=978-0-470-08469-4|מחבר=Kirk Douglas|שפה=en}}</ref>, 2007
*אני ספרטקוס!: יצירת סרטים ושבירת הרשימה השחורה<ref>{{צ-ספר|שם=I Am Spartacus!: Making a Film, Breaking the Blacklist|קישור=https://books.google.co.il/books?id=uHGIRV7ZJnIC&redir_esc=y|מו"ל=Open Road Media|שנת הוצאה=2012-06-12|ISBN=978-1-4532-3937-7|מחבר=Kirk Douglas|שפה=en}}</ref>, 2012
*החיים עשויים להיות פסוקים: הרהורים על אהבה, אובדן ועל מה שבאמת חשוב<ref>{{צ-ספר|שם=Life Could Be Verse: Reflections on Love, Loss, and What Really Matters|קישור=https://books.google.co.il/books?id=p5RUBAAAQBAJ&redir_esc=y|מו"ל=Health Communications, Inc.|שנת הוצאה=2014-12-02|ISBN=978-0-7573-1847-4|מחבר=Kirk Douglas|שפה=en}}</ref>, 2014

==מסרטיו==
* [[אהבתה המוזרה של מרתה אייברס]] – 1946
* [[מהעבר]] – 1947
* [[אלוף (סרט)|אלוף]] – 1949
* [[מכתב לשלוש נשים]] – 1949
* [[ביבר הזכוכית (סרט)|ביבר הזכוכית]] – 1950
* [[איש צעיר עם חצוצרה]] – 1950
* [[הקרנבל הגדול]] – 1951
* [[הרע והיפה]] – 1952
* [[עושה הלהטים]] – 1953
* [[סיפור שלוש אהבות]] – 1953
* [[20,000 מיל מתחת למים (סרט, 1954)|20,000 מיל מתחת למים]] – 1954
* [[תאווה לחיים (סרט)|תאווה לחיים]] (חיי וינסנט ואן גוך) – 1956
* [[דו-קרב באו. קיי. קוראל]] – 1957
* [[שבילי התהילה]] – 1957
* [[הוויקינגים (סרט)|הוויקינגים]] – 1958
* [[רכבת אחרונה מגאן היל]] – 1959
* [[ספרטקוס (סרט)|ספרטקוס]] – 1960
* [[זרים כשאנו נפגשים]] – (1960)
* [[השקיעה האחרונה]] – 1961
* [[עיר ללא רחמים]] – 1961
* [[שבועיים בעיר זרה]] – 1962
* [[בדרכו של הארם]] – 1965
* [[גיבורי טלמרק]] – 1965
* [[הניצחון הראשון]] – 1965
* [[האם פריז בוערת?]] – 1966
* [[הטל צל ענק]] – 1966
* [[מרכבות המלחמה]] – 1967
* [[איש נוכל היה]] – 1970
* [[בשבי הפיראטים]] – 1971
* [[ניצחון באנטבה]] – 1976
* [[הזעם (סרט)|הזעם]] – 1978
* [[אוכפים מצחיקים]] – 1979
* [[נערה בהזמנה]] – 1980
* [[הנימיץ אינה עונה]] – 1980
* [[שבתאי 3]] – 1980
* [[האיש מסנואי ריבר]] – 1982
* [[שלוף!]] – 1984
* [[קשוחים שכאלה]] – 1986
* [[גרידי]] – 1994
*[[יהלומים (סרט, 1999)|יהלומים]] – 1999
* [[הכל עובר במשפחה]] – 2003
* [[אשליה (סרט)|אשליה]] – 2004
* [[טרומבו]] – 2007

==לקריאה נוספת==
* קירק דאגלס, '''בנו של סמרטוטר''', מאנגלית: עדי גינצבורג, תל אביב: [[הוצאת דביר|דביר]], תשנ"ג 1992.

==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים}}
* {{אתר רשמי}}
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}
* {{מעריב|עירית שמגר|קירק גאגלאס: ריאיון מיוחד ל"מעריב" – לעבוד עם אדם בראשית דרכו|19801118|190}}
* {{וואלה|[[אבנר שביט]]|איש הנצח: יום הולדת מאה לקירק דאגלס|3020260|8 בדצמבר 2016}}
* {{מידה|כותב=[[אמנון לורד]]|כותרת=100 שנה בשבילי התהילה: חוגגים לקירק דאגלס|מספר כתבה=50670|תאריך=11 בדצמבר 2016}}
* {{ynet|ynet|נפרדים מקירק דאגלס: "אגדה הוליוודית אמיתית"|56730220|6 בפברואר 2020}}
* {{בריטניקה}}
* {{Find a Grave}}
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007260513305171|קירק דגלס (1916–2020)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{פרס אוסקר לשם כבוד}}
{{פרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט דרמה}}
{{פרס גילדת שחקני המסך למפעל חיים}}
{{פרס ציון הדרך של גילדת המפיקים של אמריקה}}{{בקרת זהויות}}

{{מיון רגיל:דאגלס, קירק}}
[[קטגוריה:אמנים שעל שמם כוכב לכת מינורי]]
[[קטגוריה:שחקני קולנוע וטלוויזיה יהודים אמריקאים]]
[[קטגוריה:יהודים מקבלי מדליית החירות הנשיאותית]]
[[קטגוריה:קצינים וחוגרים יהודים בצי ארצות הברית]]
[[קטגוריה:אמנים אמריקאים הידועים בשם במה]]
[[קטגוריה:אמנים יהודים הידועים בשם במה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס גלובוס הזהב: מפעל חיים]]
[[קטגוריה:מקבלי אות לגיון הכבוד]]
[[קטגוריה:זוכי אוסקר: פרסי כבוד]]
[[קטגוריה:זוכי פרס גילדת שחקני המסך - מפעל חיים]]
[[קטגוריה:אישים שהונצחו בשדרת הכוכבים של הוליווד: קולנוע]]
[[קטגוריה:אמריקאים שהגיעו לגיל מאה]]
[[קטגוריה:יהודים שהגיעו לגיל מאה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס גלובוס הזהב: קולנוע: שחקן ראשי בדרמה]]
[[קטגוריה:זוכי פרס מרכז קנדי]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת סיינט לורנס]]
[[קטגוריה:בוגרי האקדמיה האמריקאית לאמנויות הדרמה]]
[[קטגוריה:זוכי המדליה הלאומית לאמנויות]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנולדו ב-1916]]
[[קטגוריה:אמריקאים שנפטרו ב-2020]]