קלאו דה מרוד
 | |
| לידה |
27 בספטמבר 1875 הרובע החמישי של פריז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
17 באוקטובר 1966 (בגיל 91) הרובע השמיני של פריז, צרפת |
| שם לידה |
Cléopâtre-Diane de Merode |
| מדינה |
צרפת, בלגיה |
| מקום קבורה |
פר לשז |
| תקופת הפעילות |
מ-1886 |
| חתימה |
 |
  | |
קְלֵאוֹ דה מֵרוֹד (בצרפתית: Cléo de Mérode; 27 בספטמבר 1875 – 17 באוקטובר 1966) הייתה רקדנית צרפתייה בתקופת הבל אפוק.
היא נולדה בפריז, לצייר הנוף האוסטרי קארל פון מרוד, שהיה מצאצאיה של משפחת אצולה בלגית מפורסמת. שמה המקורי היה "קלאופטרה דיאן דה מרוד" (Cléopâtre-Diane de Mérode). קלאופטרה, שכינויה היה קלאו, נשלחה ללמוד ריקוד באופרה של פריז כאשר הייתה בת שמונה שנים, וערכה את הופעתה הראשונה בגיל אחת עשרה שנה.
היא הייתה צעירה יפת מראה בעלת מותניים צרים, ונודעה יותר בשל יופייה מאשר בשל מיומנותה בריקוד. תמונותיה החלו להופיע על איגרות דואר ועל קלפי משחק. התסרוקת המיוחדת שלה הפכה לשם דבר בקרב נשות פריז, ובמהרה נכנסה לאופנה. הפסל אלכסנדר פַלְגִיֶיר עיצב את דמותה בפסל בשם "הרקדנית", שאותו ניתן לראות כיום במוזיאון ד'אורסה בפריז. ב- 1895 הצייר אנרי דה טולוז-לוטרק צייר את דיוקנה, והצלם פול נדאר (בנו של הצלם המפורסם פליקס נדאר) צילם אותה.
ב- 1896 לאופולד השני, מלך הבלגים היה נוכח בהופעת בלט שבה כיכבה. אומרים כי המלך בן ה-61 התאהב בה, ונפוצו שמועות כי הפכה למאהבתו. היות שלמלך היו שני ילדים מקורטיזאנה מפורסמת, נפגע שמה הטוב של קלאו דה מרוד. בכל זאת, הפכה לכוכבת בינלאומית והופיעה בכל רחבי אירופה ובארצות הברית. ב- 1900 הופיעה על הבמה בתערוכה עולמית בפריז בריקודים מקמבודיה. בשיא הפופולריות שלה בחרה להיות רקדנית בפולי ברז'ר – דבר שאותו רקדניות בלט אחרות נמנעו מלעשות.
קלאו דה מרוד המשיכה לרקוד עד תחילת שנות החמישים שלה, כאשר פרשה לעיר הקייט ביאריץ במחוז הפירנאים האטלנטיים שבחבל אקיטן. ב-1955 פרסמה את האוטוביוגרפיה שלה, "הבאלט של חיי".
קלאו דה מרוד מתה בפריז ב-1966, ונקברה בבית הקברות פֵּר לָשֵז שבצפון העיר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קלאו דה מרוד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)