קרב דנדאנקאן
מלחמה: המלחמה השלישית בין הסלג'וקים לע'זנווים | ||||||||||||||||||
תאריכים | 23 במאי 1040 | |||||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
מקום | דנדאנקאן, ליד מרב, האימפריה הסלג'וקית | |||||||||||||||||
קואורדינטות | 37°23′31″N 61°20′43″E / 37.391933°N 61.345353°E | |||||||||||||||||
עילה | פשיטות סלג'וקיות על ערי הגבול של הע'זנווים | |||||||||||||||||
תוצאה | ניצחון סלג'וקי | |||||||||||||||||
שינויים בטריטוריות | סיום השליטה הע'זנווית בח'וראסאן | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב דנדאנקאן היה קרב שנערך בשנת 1040 בין כוחות סלג'וקים לכוחות ע'זנווים. חרף היתרון המספרי של הע'זנווים, הקרב הסתיים בניצחון סלג'וקי אשר סיים את השליטה הע'זנווית בח'וראסאן.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 997 עלה לשלטון אימפריה הע'זנווית מחמוד מע'זנה. מחמוד שחרר את הע'זנווים מהשפעת האימפריה הסאמאנית, השתלט על ח'וראסאן והפך את האימפריה הע'זנווית למעצמה אזורית. מחמוד מת ב-1030 וירש אותו בנו מוחמד. אחיו של מוחמד, מסעוד הראשון, מרד במוחמד עוד באותה שנה, תפס את השלטון וכלא את מוחמד. ב-1037 עלה לשלטון באימפריה הסלג'וקית טוע'ריל בכ, בנו של מיכאיל ונכדו של סלג'וק. הוא ואחיו צ'אע'רי בכ, הקימו צבא גדול ובזזו ערי גבול באימפריה הע'זנווית. מסעוד החל לראות בסלג'וקים איום על שלטונו, ובשנת 1039 החליט לצאת למלחמת חורמה נגדם.
הקרב
[עריכת קוד מקור | עריכה]צבאו של מסעוד כלל בערך 50,000 חיילים, ובין 12 ל-60 פילי מלחמה מהודו, שרק חלקים ממנה נשלטו בידי הע'זנווים באותה תקופה. מסעוד התקדם בתוככי השטחים הסלג'וקיים, והסלג'וקים מצדם היססו לתקוף אותו. תחת זאת, הסלג'וקים הטרידו את הע'זנווים בפשיטות נוסח פגע וברח. חייליו של מסעוד היו מחומשים בכבדות, ולא יכלו להשיב מתקפה כנגד הפרשים הקלים של הסלג'וקים. הסלג'וקים ניתקו את קווי האספקה של הע'זנווים והרסו את בארות המים הסמוכות. המורל בקרב הע'זנווים היה נמוך, כיוון שהארץ הייתה מדברית, והחיילים תלו אך מעט תקוות לביזה ושלל. בשנת 1040 החליט לבסוף טוע'ריל לצאת למתקפה. ב-23 במאי, פתח צבא סלג'וקי אשר כלל בין 16,000 ל-20,000 חיילים תחת פיקודם של טוע'ריל וצ'אע'רי במתקפה על הצבא הע'זנווי ליד העיירה דנדאנקאן - 80 ק"מ מדרום מרב. הע'זנווים כבר היו מותשים, ויעילות הלחימה שלהם ירדה פלאים. הקרב הסתיים בניצחון סלג'וקי מוחץ. אבדות שני הצדדים היריבים לא ידועות.
סוף דבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעקבות התבוסה בדנדאנקאן, העביר מסעוד את בירתו להודו, והאשים את מצביאיו בכישלון. עלי דאייה ומפקדים בכירים נוספים נכלאו בהודו. עם זאת, הצבא התמרד נגדו, שחרר את אחיו מוחמד מהשלטון והכתיר אותו במקום. מוחמד אסר את מסעוד, ומאוחר יותר הוציא אותו להורג. בעקבות התבוסה התפנתה הדרך בפני הסלג'וקים להשתלט על ח'וראסאן, והם הקימו שם ממלכה עצמאית הכפופה לשלטונם. טוע'ריל המשיך להרחיב את ממלכתו על חשבון הע'זנוים שנחלשו מאוד, והוא נחשב למייסד האימפריה הסלג'וקית. מח'וראסאן יצא טוע'ריל ב-1055, וכבש את בגדאד ללא קרב לאחר שהבויהים נסוגו ממנה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דנדאנקאן באנציקלופדיה איראניקה (באנגלית)
- קרב דנדאנקאן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)