קרל פבריציוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרל פבריציוס
Carel Pietersz Fabritius
דיוקן עצמי, סביבות 1645
דיוקן עצמי, סביבות 1645
לידה 27 בפברואר 1622
מידנבימסטר, הרפובליקה ההולנדית
פטירה 12 באוקטובר 1654 (בגיל 32)
דלפט
לאום הולנדים עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה צייר
זרם באמנות אסכולת דלפט
הושפע על ידי רמברנדט
יצירות ידועות החוחית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קרל פבריציוסהולנדית: Carel Fabritius; הוטבל ב-27 בפברואר 162212 באוקטובר 1654) היה צייר הולנדי שנמנה עם אסכולת דלפט. פבריציוס היה תלמידו של רמברנדט ועבד בסטודיו של מורו באמסטרדם. פבריציוס פיתח סגנון אישי מובחן ממורו והתנסה במשחקים של אור ופרספקטיבה. בין יצירותיו המעטות ששרדו כתוצאה של פיצוץ מחסן אבק השריפה של דלפט, המפורסמות מביניהן הן "נוף של דלפט" (1652), "החוחית" (1654) ו"הזקיף" (1654). לעיתים קרובות נטען שפבריציוס היה מורו של הצייר יאן ורמיר, אולם טענות אלו, שמצויות במחלוקת, כנראה אינן מדויקות.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרל פיטרס פבריציוס נולד בפברואר 1622 בכפר מידנבימסטר של הרשות המקומית בימסטר (עשר שנים אחרי כיבוש הים), במחוז צפון הולנד שברפובליקה ההולנדית, והוטבל ב-27 בפברואר של אותה שנה. הוא היה בנו של פיטר קרלז, צייר ומורה בבית ספר. היו לו שני אחים צעירים, ברנט ויוהנס שהיו גם הם לציירים. בתחילת הקריירה שלו, פבריציוס עבד כנגרלטינית: faber). בתחילת שנות ה-40 הוא למד בסטודיו של הצייר הנודע רמברנדט באמסטרדם יחד עם אחיו ברנט. בתחילת שנות ה-50 הוא עבר לעיר דלפט והצטרף לגילדת הציירים של דלפט, שלימים תוודע כאסכולת דלפט, עליה נמנו גם יאן ורמיר, פיטר דה הוך, בלתזאר ואן דר אסט, וילם ואן אלסט ועוד.[2] פבריציוס מת בגיל צעיר, כתוצאה מפיצוץ של מחסן אבק שרפה שהרס חלק גדול מהעיר, יחד עם הסטודיו של פבריציוס ורוב ציוריו. רק כ-12 ציורים שלו שרדו. לפי ארנולד הוברקן, צייר בן התקופה הזכור בעיקר בזכות עבודתו כביוגרף של רבים מאומני תור הזהב של הולנד, השוליה של פבריציוס, מטיאס ספורס ודיאקון הכנסייה סיימון דקר, מתו עם פבריציוס בזמן שעבדו יחדיו על ציור משותף ברגע הפיצוץ. מטיאס ודקר מתו מיידית, ואילו פבריציוס עוד היה חי כאשר מצאו את גופתו מתחת להריסות הבית, וזמן קצר לאחר שגררו אותו מחוץ להריסות, נפח את נשמתו האחרונה.[3] בשיר שנכתב על ידי ארנולד בון, מוציא לאור וצייר נוסף בן התקופה, אשר הוקדש לפבריציוס ויאן ורמיר, קורא בון בשירו לפבריציוס "קרל פבר".[3]

ציוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרל פבריציוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Eight Dutch Masters: Carel Fabritius מתוך האתר www.essentialvermeer.com (באנגלית)
  2. ^ מאת סמדר שפי, הדרך אל הבלתי נשכח, באתר הארץ, 11 בספטמבר 2001
  3. ^ 1 2 Karel Fabricius (בהולנדית)