פיטר דה הוך
 | |
| דיוקן עצמי אפשרי (1648-1649?) | |
| לידה |
20 בדצמבר 1629 רוטרדם, הולנד |
|---|---|
| פטירה |
אחרי 1683 אמסטרדם  |
| לאום | הולנדי |
| תחום יצירה | ציור |
| זרם באמנות | בארוק, תור הזהב של הולנד |
| הושפע על ידי | ניקולאס פיטרזון ברכם |
| יצירות ידועות | אם שורכת את מחוכה ליד עריסה, אישה עם סל שעועית בגינה, ילד מביא לחם |
| בת זוג | ינטיה ואן דר בורך (נישאה ב-1654;נפטרה ב-1667) |
| צאצאים | 7 |
  | |
פיטר דה הוך (מאוית גם "Hoogh" או "Hooghe") 20 בדצמבר 1629 (הוטבל) – אחרי 1683[1] היה צייר הולנדי מתור הזהב של הציור ההולנדי המפורסם ביצירות זא'נר (אנ') שלו של סצנות ביתיות שקטות עם דלת פתוחה. הוא היה בן זמנו של יאן ורמיר יחד אתו בגילדת דלפט של סנט לוק, שבעבודתם נושאים וסגנון משותפים. דה הוך תועד לראשונה בדלפט ב-5 באוגוסט 1652, כאשר הוא וצייר אחר, הנדריק ואן דר בורך (אנ'), היו עדים לחתימה על צוואה.[2]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דה הוך נולד ברוטרדם להנדריק הנדריקס דה הוך, מטיל לבנים[דרושה הבהרה], ולאנטג' פיטרס, מיילדת. הוא היה הבכור מבין חמישה ילדים והאריך ימים יותר מכל אחיו. מעט ידוע על חייו המוקדמים, ורוב העדויות הארכיוניות מצביעות על כך שהוא עבד ברוטרדם, דלפט ואמסטרדם. על פי הביוגרף הראשון שלו ארנולד הוברקן, הוא למד אמנות בהארלם אצל צייר הנוף ניקולאס ברחם (אנ') במקביל ליעקב אוכטרוולט (אנ') ונודע ב"kamergezichten" או "מראות חדר" שלו עם גברות ואדונים בשיחה[3]. נראה שעבודתו של דה הוך ממשיכה ברוחה את זו של הנדריק סורג (אנ'), צייר מבוגר מרוטרדם, שהיה לו כשרון מיוחד להעמדת דמויות בתוך חדרים. החל משנת 1650, הוא עבד כצייר וכמשרת עבור סוחר פשתן ואספן אמנות בשם יוסטוס דה לה גראנג' ברוטרדם. שירותו עבור הסוחר חייב אותו להתלוות אליו במסעותיו להאג, ליידן ודלפט, אליה עבר בשנת 1652.[4] סביר להניח כי דה הוך מסר את רוב יצירותיו ללה גראנג' בתקופה זו בתמורה לאכסניה והטבות אחרות, שכן זה היה הסדר מסחרי נפוץ לציירים באותה תקופה, ובעריכת מלאי מאוחרת יותר נרשם כי ללה גראנג' היו 11 הציורים שלו.[1]
דה הוך נישא בדלפט בשנת 1654 לינטיה ואן דר בורך, שאתה הוליד שבעה ילדים. בהיותו בדלפט, מאמינים כי דה הוך למד גם מהציירים קארל פבריטיוס וניקולאס מאס (אנ'), שהיו חברים מוקדמים אסכולת דלפט (אנ'). הוא הפך לחבר בגילדת הציירים של לוק הקדוש ב-1655 (שנתיים אחרי ורמיר). בתו אנה נולדה בדלפט ב-14 בנובמבר 1656.[2] מתוך העובדה שאשתו השתתפה בטבילה באמסטרדם בשנת 1660, הוסק שהוא כבר עבר לאמסטרדם בעת הזו, אם כי הצלחת טרקשוויט (אנ') (סירת נוסעים עם מפרש רתומה לסוס) בתקופה זו פירושה שניתן היה לעשות את הדרך לאמסטרדם בקלות ביום אחד ולפיכך לא היה הכרח לגור באמסטרדם עבור מי שגר בדלפט[5]
מעט ידוע על סידורי המגורים של דה הוך באמסטרדם, אם כי ידוע שהיה לו קשר עם עמנואל דה ויטה (אנ').[2] ב-1670 הוא התגורר ב-Konijnenstraat.[5] הוא התגורר באזור מחוץ לחומות העיר אך ליד ה - הכנסיה המערבית באמסטרדם (אנ'), שם נהגה משפחתו ללכת לכנסייה. הוא היה פעיל ב-1683, אך תאריך מותו אינו ידוע (בנו פיטר, שגם היה תלמידו, נפטר ב-1684 בבית חולי נפש, תאריך שניתן לעיתים קרובות בטעות עבור האב).[6]
עבודות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עבודתו המוקדמת של דה הוך הציגה בעיקר סצנות של חיילים ואיכרים באורוות ובמסבאות בסגנונו של אדריאן ואן אוסטד, אם כי הוא השתמש בנושאים אלה כדי לפתח מיומנות רבה באור, צבע ופרספקטיבה במקום להתעמק במושאי ציוריו. בקומפוזיציות אלו, המוקד אינו מפוזר בין קבוצות דמויות רבות, בניגוד לציורי החיילים של אמנים אחרים. במקום זאת, הדגש הוא על קבוצה עיקרית המוארת ישירות על ידי השמש, הבולטת על רקע כהה, בסגנון קיארוסקורו. יצירות אלו מציגות לעיתים קרובות שילובי צבעים האופייניים לתקופתו המאוחרת של האמן, כגון שני או אדום חי וצהוב לימוני, לעיתים קרובות מושלמים על ידי ירוק או כחול כהה חם בצללים. מדי פעם, ברקע נפתחים חדרים סמוכים מוארים, ודמויות מוארות עשויות להיות ממוסגרות במשקופי הדלתות של החדרים. הניגוד בין אור וצל נוטה להיות מודגש, כאשר חלקי הבד המוארים על ידי השמש של נראים קרירים וחיוורים יותר בהשוואה לעבודותיו המאוחרות יותר. שליטתו של דה הוך בולטת ביותר כאשר מציגים דמויות במנוחה, כמו אלה המופיעות בשתי יצירות מופת שצוירו בסביבות 1654 - האחת שוכנת בפאלאצו קורסיני (אנ') והשנייה בגלריה הלאומית של לונדון - המציינות את שיאה של תקופתו המוקדמת[7]
ההתפתחות האמנותית המוקדמת של דה הוך מעידה על הבגרות שמאפיינת את ציוריו מסביבות 1655. ב-1654, הוא הגיע לשיא בתיאור סצנות חיילים, שבהם התמקד בשנים הראשונות של נישואיו. לאחר שהקים את משפחתו באמצע שנות ה-50, הוא שינה את המיקוד שלו לסצנות ביתיות[6] אלה היו אולי ממשפחתו שלו, אם כי ציוריו של נשים אמידות שמניקות ומטפלות בילדים יכולות גם להצביע על כך שהוא השתתף עם אמו בביקורי היולדות שערכה כמיילדת. עבודתו העידה על התבוננות חדה בפרטים הארציים של חיי היומיום ובמקביל תפקדה כמספרת כסיפורי סדר מוסרי מיטבי. מהעובדה שציין תאריכים בסדרה שלמה של ציורים בשנת 1658, בעוד שהוא ציין מעט מאוד תאריכים בציורים אחרים, עולה שהוא עצמו הכיר בחשיבותם של ציורים אלה[7]
ציורים אלה הציגו לעיתים קרובות טיפול מתוחכם ועדין באור הדומה לאלו של ורמיר, שחי בדלפט באותו זמן עם דה הוך. גם הנושאים וקומפוזיציות דומים מאוד בין ציוריו של דה הוך לאלה של וורמיר. היסטוריונים של האמנות מהמאה ה-19 הניחו כי ורמיר הושפע מעבודתו של דה הוך[8] ואכן דה הוך הפגין מהתחלה עניין מיוחד בשילוב הדמות עם גאומטריה של פנים החדר (ראה "פנים עם אם וילד ומשרת" מ-בערך 1656 וציורים אחרים). צילום רנטגן של פנים עם אישה שוקלת מטבע זהב (אנ') מראה שדה הוך ניסה תחילה לצייר דמות אחרת בכיסא הריק, וזה מצביע על כך שהציור שלו הוא הדגם המקורי יותר שוורמיר ציטט.[9]
-
פיטר דה הוך - זוג עם תוכי -
יוהנס ורמיר - מכתב האהבה -
פנים של בית עם אישה מנגנת בוירג'ינל
לדה הוך היו גם נושאים ויצירות משותפים עם עמנואל דה ויטה (אנ'), אם כי עד מהרה התמסר דה וויטה בעיקר לציור סצנות פנים של הכנסייה לאחר שעבר לאמסטרדם ב-1651. דה וויטה נראה עסוק יותר בחדרים עצמם, ממלא את ציוריו בחפצים, ודה הוך מתעניין יותר באנשים וביחסים ביניהם, ומשאיר את חדריו ריקים מכל חפץ נוסף שאינו תומך בסצנה[10]
בשנות ה-60 של המאה ה-17 הוא החל לצייר עבור פטרונים עשירים יותר באמסטרדם, וידוע בציורי סצנות חברות עליזות ודיוקנאות משפחתיים בחללי פנים מפוארים עם רצפות שיש ותקרות גבוהות. במהלך שהותו באמסטרדם, הוא המשיך ליצור את הסצנות הביתיות שלו, אבל גם הפנים של הבתים וגם הנמצאים בתוכם נראים עשירים יותר. מכיוון שברור שלדה הוך לא הייתה גישה לבתי האצולה, הוא הגה את הרעיון לנצל את אולמות השיש של בניין העירייה החדש שנבנה כרקע לסצנות החברתיות שלו. כך התאפשר לו ליצור סביבה אדריכליות מדויקות, והפנים של המבנים, ובמידה מסוימת מערכות האור והצבעים בציורים אלה מוצלחים ביותר.
דה הוך תיאר גם זוגות אוהבים שמשחקים סוג של כדורת (Ninepins). את הגרסה האיכותית ביותר ניתן לראות באוסף הציורים של מאסטרים הולנדים עתיקים באחוזת וודסטון (אנ'). הציור נוצר זמן קצר לאחר דה-הוך עבר לאמסטרדם והוא דוגמה טובה לתיאורים שלו של גנים כפריים מוקדמים שהחליפו את החצרות הפשוטות שלו בדלפט. הנושא של המשחק הזה קשור לדימויים של 'גן האהבה' ו'משחק האהבה' המצויים הן באמנות גבוהה והן בתרבות הדפוס הפופולרית. האישה עם הפנים לצופה היא הגיבורה בספורט האהבה הזה[11]
רוב החוקרים מעריכים שעבודתו של דה הוך לאחר 1670 לערך הפכה למסוגננת יותר והידרדרה באיכותה. ייתכן שעבודתו הושפעה ממצוקתו ממות אשתו בשנת 1667 בגיל 38 שהותירה אותו עם משפחה צעירה. בתקופת אמסטרדם שלו, דה הוך נחל פחות הצלחה כשחזר על מוטיבים מתקופת דלפט שלו, כמו תיאורים של אם צעירה עם ילדה ומשרתת, או כשחזר על סצנות החיילים שהזכירו את ימיו ההתחלתיים כצייר. במקרים אלה של חזרה עצמית, נטולי התרשמויות רעננות, הציורים נראים כבעלי גוון כללי כהה יתר על המידה, וצבעים בולטים מסוימים, בעיקר שני זועף וכחול קר הרווחים בצללים, נראים צורמים. בנוסף, יצירות אלו נראות חסרות חיים ומסורבלות בקו המתאר, עם זיוף ניכר בהרכבן המבני.[3]
מרבית עבודותיו של של הצייר אפשר לראות ברשימת ציורים מאת פיטר דה הוך (אנ')
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Pieter de Hooch: Complete Edition, מאת פיטר סי סאטון, הוצאת Phaidon, אוקספורד, 1980,מסת"ב 0714818283
- אנציקלופדיה בריטניקה
- "מידע חדש על פיטר דה הוך ובית המשוגעים באמסטרדם", מאת פרנס גריזנהוט, מגזין ברלינגטון, ספטמבר 2008
- פיטר דה הוך – גאון ומוביל דרך מאת ירון מרגולין
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משחק של Ninepins באחוזת Waddesdon
- מ-Dou ועד מאמר הבלוג של דה הוך, אחוזת וואדסדון
- "פיטר דה הוך באינטרנט"
- יצירות וספרות על פיטר דה הוך
- ורמיר ובית הספר דלפט, קטלוג תערוכה ממוזיאון המטרופוליטן לאמנות (זמין באופן מלא באינטרנט כ-PDF)
- The Milkmaid מאת יוהנס ורמיר, קטלוג תערוכה ממוזיאון המטרופוליטן לאמנות (זמין באופן מלא באינטרנט כ-PDF)
- ציורים אירופיים מהמאה החמש עשרה עד השמונה עשרה: צרפת, מרכז אירופה, הולנד, ספרד ובריטניה, קטלוג אוסף ממוזיאון המטרופוליטן לאמנות (זמין באופן מלא באינטרנט כקובץ PDF)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 "Artist Info". www.nga.gov. Retrieved 27 October 2023.
- ^ 1 2 3 Pieter de Hooch in the RKD
- ^ 1 2 (in Dutch) Pieter de Hooge Biography in De groote schouburgh der Nederlantsche konstschilders en schilderessen (1718) by Arnold Houbraken, courtesy of the Digital library for Dutch literature
- ^ "Transcendence in Ordinary Domestic Life", Wall Street Journal, 19 August 2017
- ^ 1 2 According to biographer Peter C. Sutton, De Hooch's wife Jannetje van der Burch was family of Hendrick van der Burgh (ca. 1625 - na 1664) who lived in Leiden, also on the Delft-Amsterdam trekschuit route
- ^ 1 2 "Pieter de Hooch - Artists - Rijksstudio".
- ^ 1 2 Pieter de Hooch (1 January 1930). Pieter de Hooch;: The master's paintings in 180 reproductions, with an appendix on the genre painters in the manner of Pieter de Hooch and Hendrik van der Burch's art. Internet Archive. A. Zwemmer.
- ^ "Pieter de Hooch | Dutch painter | Britannica". www.britannica.com. Retrieved 11 December 2021.
- ^ "Woman Holding a Balance". www.nga.gov (באנגלית). נבדק ב-2024-03-10.
- ^ "Emanuel de Witte (1615/17 - 1691/2) | National Gallery, London". www.nationalgallery.org.uk. נבדק ב-2024-03-10.
- ^ "A Game of Ninepins - Waddesdon Manor". waddesdon.org.uk (באנגלית בריטית). נבדק ב-2024-03-10.