הצגת המקור של הדף "רחוב הנוצרים"

{{דרך
| שם = הנוצרים
| סוג = רחוב
| תמונה = [[קובץ: Christians street jerusalem.jpg|250px]]
| עיר = ירושלים
| רובע = הרובע הנוצרי
| קידומת = רח'
| מפה = {{ממי}}
}}
[[קובץ:Christian Quarter IMG 9456.JPG|200px|ממוזער|שמאל|ריצוף מקורי מימי [[איליה קפיטולינה]]]]
'''רחוב הנוצרים''' הוא [[רחוב]] מרכזי ב[[הרובע הנוצרי|רובע הנוצרי]] של [[העיר העתיקה]] בירושלים המהווה ציר מסחר חשוב במשך מאות שנים. תוואי הרחוב קדום, והתקיים לפחות מאז [[ירושלים בתקופה הרומית|התקופה הרומית]]. בראשית [[המאה ה-21]], נסחרים בו לרוב דברי טקסטיל - בגדים ושטיחים, פריטי אמנות עממית ומזכרות מארץ הקודש לתיירים. 

השם ב[[ערבית]]-ירושלמית של הרחוב: "אלבטרק", הוא שיבוש המילה [[פטריארך]], בעקבות "מרחץ הפטריארך" (חמאם אלבטרק) שבו, שהיה שייך ל[[הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים|פטריארכיה היוונית-אורתודוקסית]].{{הערה|[[זאב וילנאי]], '''ירושלים בירת ישראל, העיר העתיקה''', ב', עמ' 136.}}

== תוואי הרחוב ==
הרחוב מוביל מ[[רחוב דוד]] ל[[אל-ח'נקה א-צלאחיה]] בואך [[השער החדש]], בכיוון כללי מדרום לצפון, במקביל ל[[קארדו]]. במרכזו מתפצלת ממנו מזרחה הירידה ל[[כנסיית הקבר]] ול[[מסגד עומר]] (רחוב [[הלנה הקדושה]]) ומספר כניסות ל[[מוריסטן]]. בצדו המערבי גובל הרחוב ב[[בריכת חזקיהו]] ובחאן ה[[קופטים]]. 
לקראת קצהו הצפוני של הרחוב, בצדו המזרחי מצויה כניסה עתיקה ל[[כנסיית הקבר]], שנחסמה בימי [[צלאח א-דין]].

== כנסיית יוחנן המטביל ==
{{ערך מורחב|כנסיית יוחנן המטביל}}
בצדו הדרום-מזרחי של הרחוב נמצאת [[כנסיית יוחנן המטביל]]. בקצהו הדרום-מערבי של הרחוב נמצא [[בית מרחץ]] בשם: "[[מרחץ הפטריארך]] (חמאם אל בטרק)", שמימיו נשאבו מ[[בריכת חזקיהו]] הסמוכה.{{הערה|{{עיר בראי תקופה|א|91.621.6|89}}}}

== ריצוף עתיק ==
באמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות השמונים של המאה ה-20]], בעקבות סקר ארכאולוגי ועבודות אינסטלציה ושיפוץ כללי, שביצעה [[עיריית ירושלים]], הועלו אבני ריצוף מהרחוב הרומי (שנבנה בתקופת [[איליה קפיטולינה]], בסביבות שנת [[135]] לספירה) הנמוך בכ-4 מטר מפני הקרקע, ונעשה בהם [[שימוש משני]] בריצוף קטע בחלקו האמצעי של הרחוב. 

== קשת מרים ==
[[קובץ:Maris arch 2021-2.jpg|250px|ממוזער|שמאל|קשת מרים. ניתן לראות כיצד השער נחצה על ידי המעבר העילי ממשכן הפטריארך היווני אל הקומה השנייה של כנסיית הקבר]]
בחלקו הצפוני של הרחוב, בין ההצטלבות עם רחוב הפטריארכיה היוונית למפגש הרחוב עם רחוב הח'נקה, בצדו המזרחי של הרחוב, ניתן להבחין בקשת [[ממלכת ירושלים|צלבנית]] המכונה "קשת מרים". קשת זו, בעיצוב "[[קשת כריות]]", היא שער אטום המוביל לכנסיית הקבר והיא מהווה עדות לשער מזרחי קדום של הכנסייה. צדו הפנימי של השער נמצא בחלק שבשליטת ה[[פרנציסקנים]] בתוך כנסיית הקבר. בסיס השער נמצא נמוך יותר ממפלס הרחוב המודרני. השער נפרץ במהלך השיפוץ שערכו הצלבנים בכנסייה לפני [[1149]] ונאטם על ידי [[סלאח א-דין]], שהותיר רק כניסה דרומית אחת לכנסייה. בשלב מאוחר יותר, בעת [[ירושלים בתקופה העות'מאנית|השלטון העות'מאני]], הוקם מעל לרחוב מעבר עילי ממשכן [[הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים]] אל הקומה השנייה של כנסיית הקבר. מעבר זה חוצה את השער. עמודו הצפוני של השער, מעבר למעבר העילי, מוסתר לרוב על ידי בגדים ובדים הנמכרים בחנות הסמוכה ותלויים לראווה על הקיר.{{הערה|[https://www.itraveljerusalem.com/he/ent/the-miriam-arch/ קשת מרים], אתר I Travel Jerusalem]}}

== היסטוריית המסחר ברחוב ==
ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] כמעט כל הסוחרים ברחוב היו נוצרים{{הערה|{{עיר בראי תקופה|א|69.858.6|67}}}} אולם היו גם חנויות של יהודים  [[יהדות ספרד|ספרדים]]{{הערה|1= [[דוד ילין]], '''כתבים''', ב, כרך שני: מדן ועד באר שבע, ירושלים תשל"ג, עמ' 250-249. '''עיר בראי תקופה – ירושלים במאה ה-19''', עמ' 367, 432}} ומוסלמים.
בשנות החמישים של המאה ה-19, תיאר הנוסע והחוקר ב"ג וורטבט את הרחוב כמלא חיים ומסחר.{{הערה|B. G. Wortabet, ''Bayroot, Syria and the Syrians'', B, London, pp. 176-178.}} 

באמצע הרחוב (במספר 74), בצדו המערבי, נמצאת חנות עתיקות. החנות הייתה שייכת ל[[מוזס וילהלם שפירא]], זייפן עתיקות ויהודי מומר. שפירא הוא גיבור ספרה האוטוביוגרפי של בתו, [[מרים הרי]], "בת ירושלים הקטנה", וגיבור ספרה של [[שולמית לפיד]] "כחרס הנשבר".{{הערה|שלמה גיל, 'בעקבות החנות הנעלמה', '''[[עת-מול]]''', עמ' 223.}}

== קישורים חיצוניים ==
* {{יוטיוב|hoKApQ-KpQk&t|שם=''' קשת מרים – אתרים היסטורים בישראל'''}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{רחובות העיר העתיקה}}
[[קטגוריה:הרובע הנוצרי: רחובות]]