ריבית אפס
ריבית אפס (ZLB) או גבול תחתון נומינלי אפס (ZNLB) היא בעיה מאקרו-כלכלית המתרחשת כאשר הריבית הנומינלית לטווח הקצר היא אפס או קרובה לאפס, הגורמת למלכודת נזילות ומגבילה את יכולתו של הבנק המרכזי להמריץ צמיחה כלכלית.[1]
החסם של ריבית 0 (ZLB) הוא שהחזקת כסף מזומן מבטיחה ריבית נומינלית של 0. במצב זה, בנקים מרכזיים לא יכולים לעודד הוצאות על ידי הורדת ריבית, כי אנשים יעדיפו להחזיק במזומן במקום להפקידו בבנק. מיילס קימבל (אנ') הציע שכלכלה מודרנית שנשענת באופן מלא על כסף אלקטרוני או מגדירה כסף אלקטרוני כיחידת החשבון יכולה לחסל את ה-ZLB.[2] אף על פי כן, גם ללא אמצעים כאלה, מספר בנקים מרכזיים מסוגלים להוריד את הריבית מתחת לאפס; לדוגמה, הבנק הלאומי הצ'כי מעריך שהגבול התחתון של הריבית שלו הוא מתחת ל-1%.[3] הבנקים המרכזים של הכלכלות המערביות בעולם כמעט ולא הורידו ריביות מתחת למינוס אחוז.[4][5]
בעיית ה-ZLB הפכה למשמעותית עם הניסיון של יפן במהלך שנות ה-90, ולאחרונה עם משבר הסאב-פריים. האמונה שהמדיניות המוניטרית במסגרת ה-ZLB הייתה יעילה בקידום צמיחת הכלכלה זכתה לביקורת בין היתר על ידי פול קרוגמן, גוטי אגרטסון ומייקל וודפורד.
מילטון פרידמן, לעומת זאת, טען כי ריבית נומינלית אפסית אינה מהווה בעיה למדיניות המוניטרית. לדברי פרידמן, בנק מרכזי יכול להגדיל את הבסיס המוניטרי גם אם הריבית תיעלם. הבנק המרכזי רק צריך להמשיך לקנות אג"ח.[6] פרידמן גם טבע את המונח 'פיזור כסף ממסוקים' (אנ') כדי להמחיש כיצד בנקים מרכזיים יכולים תמיד לייצר הוצאות ואינפלציה. פרידמן השתמש בדוגמה של מסוק שטס מעל עיירה ומפיל שטרות דולרים מהשמיים, שמשקי בית אספו אז בחלקים שווים לחלוטין. כלכלנים טענו שגרסאות של רעיון זה בעולם האמיתי יעבדו בסף האפס התחתון. בדרך כלל, צעדי 'פיזור כסף ממסוקים' פורשו ככרוכות בבנק המרכזי המממן ישירות את הגירעון התקציבי.[7][8]
הכלכלן וילם בייטר (אנ') טען כי צעדי 'פיזור כסף ממסוקים' תמיד יכולים להעלות את הביקוש והאינפלציה.[9][10] בעקבות המאמצים החוזרים ונשנים של הבנק המרכזי האירופי להחיות את כלכלת גוש האירו ולעמוד ביעד האינפלציה שלו, מספר כלכלנים לקחו פרשנות מילולית יותר של המשל של פרידמן והציעו שהבנק המרכזי האירופי יעביר מזומנים ישירות למשקי הבית.[11][12][13]
בפועל, משלו של פרידמן התקיים הלכה למעשה בתקופת מגפת הקורונה (2020-2022). ממשלות בארצות רבות ובישראל[14][15][16] פעלו בשיטה זו וחילקו מענקי מזומן לאזרחים באופן רוחבי.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Back to Basics: What Are Negative Interest Rates? – IMF F&D, IMF (באנגלית)
- ^ 18 Misconceptions about Eliminating the Zero Lower Bound, Confessions of a Supply-Side Liberal, 2015-05-19 (באנגלית אמריקאית)
- ^ International Monetary Fund, Borrowing Agreement with the Czech National Bank, Policy Papers 2010, 2010-04-13 doi: 10.5089/9781498337687.007
- ^ How Negative Interest Rates Work, Investopedia (באנגלית)
- ^ What Is a Negative Interest Rate, and Why Would We Have Them?, Investopedia (באנגלית)
- ^ Milton Friedman's Keynote address at the Bank of Canada
- ^ Reichlin, L.; Turner, A.; Woodford, M (2013-05-20). "Helicopter money as a policy option". voxeu.org.
- ^ S Borağan Aruoba, Pablo Cuba-Borda, Frank Schorfheide, Macroeconomic Dynamics Near the ZLB: A Tale of Two Countries, The Review of Economic Studies 85, 2017-04-19, עמ' 87–118 doi: 10.1093/restud/rdx027
- ^ Buiter, W. The Simple Analytics of Helicopter Money
- ^ Willem Buiter, Helicopter Money: Irredeemable Fiat Money and the Liquidity Trap, 2003-12 doi: 10.3386/w10163
- ^ Print Less, but Transfer More, Foreign Affairs, Blyth, M., Lonergan, E
- ^ Goodhart, C.A.E. (בינואר 2013). "The Potential Instruments of Monetary Policy" (PDF). Financial Markets Group Paper (Special Paper 219). London School of Economics. 9-10. ISSN 1359-9151. נבדק ב-13 באפריל 2013.
{{cite journal}}: (עזרה); Cite journal requires|journal=(עזרה) - ^ Blinder, Alan S. (בפברואר 2012). "Revisiting Monetary Policy in a Low-Inflation and Low-Utilization Environment". Journal of Money, Credit and Banking. 44 (Supplement s1): 141–146. doi:10.1111/j.1538-4616.2011.00481.x.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ כנסת ישראל, אפיקי הסיוע הממשלתי עם משבר הקורונה, באתר כנסת ישראל, 21 למרץ
- ^ מענק לעסקים - מענק לעסקים קטנים בתקופת הקורונה | לשכת המסחר, באתר www.chamber.org.il
- ^ רשות המסים בישראל - מידע קורונה, באתר Taxes