פול קרוגמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פול קרוגמן, 2008

פול רובין קרוגמןאנגלית: Paul Robin Krugman, נולד ב-28 בפברואר 1953) הוא כלכלן אמריקאי- יהודי, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2008. קרוגמן הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטת פרינסטון ובעל טור בעיתון ניו יורק טיימס.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוגמן נולד למשפחה יהודית בלונג איילנד שבניו יורק. הוא בוגר תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת ייל. בשנת 1977 סיים לימודי דוקטורט ב-MIT. הוא היה בין תלמידיו של ג'אגדיש בהאגוואטי אך בהמשך הוא הפך להיות בין מבקריו הבולטים בתחום הגלובליזציה.

קרוגמן לימד באוניברסיטאות ייל, MIT, אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, בית הספר לכלכלה של לונדון ואוניברסיטת סטנפורד, בטרם הצטרף לסגל ההוראה באוניברסיטת פרינסטון, שם הוא לימד מאז שנת 2000. ב-2014 עבר ללמד באוניברסיטת העיר ניו יורק.

בין השנים 1982 - 1983 עבד בבית הלבן בעת כהונת רונלד רייגן כחבר בסגל מועצת היועצים הכלכליים לנשיא ארצות הברית. ב-1991 זכה במדליית ג'ון בייטס קלארק, המוענקת לכלכלן האמריקאי המשפיע ביותר מתחת לגיל 40. מאז 1992 הוא עמית באקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, ב-2004 זכה בפרס נסיך אסטוריאס בתחום מדעי החברה.

לצד עבודתו האקדמית קרוגמן כתב לאורך השנים בעיתונים וירחונים כלכליים בולטים, בהם פורצ'ן, Harvard Business Review, האקונומיסט, ועוד. קרוגמן אף מפרסם בלוג קבוע באתר עיתון הניו יורק טיימס. בבוקר ה-13 באוקטובר 2008, לאחר שקיבל את הבשורה על זכייתו בפרס נובל לכלכלה, תחת הכותרת "בוקר מעניין", בחר לכתוב שורה אחת בלבד: "דבר מצחיק קרה לי הבוקר", תוך שהוא מפנה להודעה על זכייתו בפרס.

נשוי לרובין ולס, אף היא פרופסור בפרינסטון.

מחקריו ותפיסותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קרוגמן מוכר בחוגי האקדמיה בזכות מחקרו על תאוריית מסחר ובזכות הסבריו הבהירים באשר למשבר מאזן תשלומים ותאוריית המסחר החדשה. מחקרו הידוע ביותר מכיל מודל שבו חברות ומדינות יוצרות וסוחרות בגלל יתרונות לגודל (באנגלית: Economy of scale). קרוגמן בלט כמבקר הכלכלה החדשה בשלהי שנות ה-90. קרוגמן אף מתח ביקורת על שערי חליפין קבועים הנהוגים במזרח ודרום-מזרח אסיה, וכן על מדיניותה הכלכלית של תאילנד לפני המשבר הכלכלי במזרח אסיה בשנת 1997.

סמוך לפרוץ המשבר הפיננסי ברוסיה בשנת 1998 מתח קרוגמן ביקורת על משקיעי קרן הגידור לונג טרם קפיטל אשר רווחיהם היו תלויים בקיום שיטת שער החליפין הקבוע. באותה שנה קרוגמן גם ביקר את בועת האינטרנט וטען ש"עד 2005 לערך יתברר שהשפעת האינטרנט על הכלכלה אינה גדולה מזו של מכשיר הפקס[1]. קרוגמן מתואר ככלכלן נאו-קיינסיאני. ספרו "כלכלה בינלאומית: תאוריה ומדיניות", אשר התפרסם בשמונה מהדורות, הוא ספר לימוד מקובל בכלכלה בינלאומית ללא תחשיבים, בזכות הסבריו המקיפים על משבר מאזן התשלומים ותאוריית המסחר החדשה.

קרוגמן נחשב כבעל דעות פוליטיות ליברליות בנושאים חברתיים וסוציאל-דמוקרטיות בנושאים כלכליים. הוא היה ממבקריה החריפים של מדיניותו הכלכלית של נשיא ארצות הברית ג'ורג' וו. בוש.

בתקופת משבר הסאבפריים שב קרוגמן וקרא למדיניות ממשלתית מרחיבה על פי המסורת הקיינסיאנית וכן למדיניות מוניטרית מרחיבה של הבנק הפדרלי. הוא היה סקפטי לגבי סיכויי ההתאוששות כל עוד התמריץ שניתן הוא קטן מדי והירבה לתקוף את המפלגה הרפובליקנית על התעקשותה בנושא צמצום הגירעון, התעקשות שהיא לדעתו שלא במקומה בתקופה של מיתון. קרוגמן גם ביקר בחריפות את הבנק המרכזי האירופי וטען שמדיניותו המרסנת בתקופה של שפל מובילה באופן בלתי נמנע להתפרקותו של גוש האירו ולסבל אנושי מיותר ובלתי מוצדק. ספרו !End This Depression Now שיצא באמצע 2012 זכה לתשומת לב רבה בתקשורת ובקרב הכלכלנים. טיעונו המרכזי היה שלפתרון המשבר בארצות הברית נדרש שילוב של הגדלה דרמטית בהוצאות הממשלה וחתירה של הבנקים המרכזיים לאינפלציה גבוהה יחסית. להערכתו, שילוב כזה יוכל לפתור את המשבר בזמן קצר יחסית.

הוא פרסם למעלה מ-200 מאמרים מקצועיים וכ-20 ספרים, חלקם אקדמיים וחלקם לציבור הרחב.

ספרו בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כלכלה בימי משבר: איך יוצאים מזה?, תירגם מאנגלית: ירון בן עמי. הוצאת ידיעות ספרים, 2009.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]