שבט מינאמוטו
שבט מינאמוטו (ביפנית: 源) היה שבט הקרוב למשפחת הקיסר ביפן של תקופת הייאן. מינאמוטו היה שם משפחה אשר הוענק כתואר כבוד מהקיסר לבניו ונכדיו אשר לא עמדו בתור לרשת את תוארו. שבט טאירה היה שם נוסף שייצג ענף אחר במשפחה הקיסרית. שבט מינאמוטו נקרא גם שבט גנג'י (源氏), תוך שימוש בקריאה הסינית של הסימניות של מינאמוטו ("גן") ושבט ("ג'י").
שבט מינאמוטו היה אחד מארבעת השבטים אשר שלטו בפוליטיקה היפנית במהלך תקופת הייאן - האחרים היו פוג'יווארה, טאירה וטָצִ'יבָּאנַה.
הקיסר הראשון שהעניק את השם מינאמוטו היה הקיסר סאגה. לאחר מכן, הקיסרים סיֵיוַוה, מורקאמי, אוּדָה ודַאיגוֹ החלו להעניק לבניהם את השם מינאמוטו. הראשון להקרא מינאמוטו היה מינאמוטו נו מָקוֹטוֹ, בנו השביעי של הקיסר סאגה. בשנת 814 הקיסר סאגה העניק את הקאבאנה מינאמוטו נו אַסוֹן לבניו שלא עמדו לרשת אותו, ובכך הם וצאצאיהם חדלו להיות חלק מהמשפחה הקיסרית. מענפים תורשתיים אלה, אשר יצאו מקיסרים שונים, התהוו משפחות שונות אשר שמן יוחס לשמו של הקיסר בתוספת התואר גנג'י, למשל סיווה גנג'י.
המשפחה הבולטת ביותר בשבט מינאמוטו, סיווה גנג'י, היוותה נצר למינאמוטו נו צוּנֵמוֹנוֹ, שהיה נכדו של הקיסר ה-56 סיווה. צונמונו פרש מהארמון לפרובניציה והקים משפחת לוחמים. בנו, מינאמוטו נו מיטצוּנָאקַה, כרת ברית עם בית פוג'יווארה, ולכן בני מינאמוטו נקראו תכופות לבירה על מנת להשליט בה סדר.
בנו הבכור של מיצונאקה, מינאמוטו נו יורימיצו, הפך לבן חסותו של פוג'יווארה נו מיצ'ינאגה, העוצר בעל ההשפעה הרבה ביותר מבית פוג'יווארה; בן נוסף, מינאמוטו נו יוֹרינוֹבּוּ דיכא מרד של טאירה נו טָדַצוּנֶה בשנת 1032. בנו של יורינובו, מינאמוטו נו יוריושי, ונכדו, מינאמוטו נו יושִיאִיֶה, הביאו שקט לצפון מזרח יפן בשנים 1051–1087.
תפארתה של משפחת סיווה גנג'י ירדה בעקבות מרד הוגן, כאשר צבא טאירה הוציא להורג את מרבית בני המשפחה. במהלך מרד הייג'י, נהרג מנהיג סיווה גנג'י, מינאמוטו נו יושיטומו. טאירה נו קיומורי נטל את השליטה על הבירה קיוטו, והגלה את מינאמוטו נו יוריטומו, בנו השלישי של יושיטומו. בשנת 1180 פתח יוריטומו במרד גלוי כנגד טאירה, ובסופו הושמד שבט טאירה והשליטה על מזרח יפן עבר לשבט מינאמוטו. בשנת 1192 קיבל יוריטומו את תואר השוגון וקבע את ממשלתו בעיר קמאקורה.
כך הוכיח שבט מינאמוטו את עליונותו בסוף תקופת הייאן, ושמר על מעמדו במשך תקופת קמקורה. בנוסף, נקבע כי השוגון חייב להוכיח קשר משפחתי לשבט מינאמוטו על מנת לזכות בתואר. וכך, משבט מינאמוטו יצאו בהמשך מספר ענפים נוספים, בהם אשיקאגה מייסד שוגונות אשיקאגה והשבטים נִיטָה וטָקֵדָה.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Sansom, George (1958). A History of Japan to 1334. Stanford, California: Stanford University Press.
- Frederic, Louis (2002). Japan Encyclopedia. Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שבט מינאמוטו, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
